כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    סוריה ולבנון

    1 תגובות   יום ראשון, 30/1/11, 14:32

    לבנון  וסוריה

    הרצאת פרופ' איל זיסר במכון ז'בוטינסקי

    עוד בטרם החלה ההפיכה במצרים, וכשבטוניס כבר החל התהליך שמאיים להשתלח כמו אש בשדה קוצים, היה מעניין לשמוע את דעת אחד מטובי המומחים שלנו למזרח התיכון, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א, פרופ' איל זיסר.

    הניתוח שלו את הדברים כה שונה מהכתבות השטחיות הממלאות את העיתונים והטלוויזיה, שדבריו ממש גורמים להארה, להבנת המצב לעומק, במיוחד לאור הבנתו את המתרחש מעבר לגבול, אצל שכנינו, ובזה ייחודו.

    הוא החל עם מלחמת לבנון. מה הושג בה? אף אחת מהמטרות שאולמרט סימן. לא החזרת החטופים, ובתחום ההתחמשות – לחיזבאלה בלבנון יש כעת במקום 12000 טילים קצרי טווח – 50000 ארוכי טווח, היכולים לכסות את כל ישראל. ומדוע זה קרה? כי ישראל, עם ידיה הקשורות בגלל לחץ אמריקאי,  התמקדה במטרות פחות חשובות, ולא נגעה בתשתיות המדינה. (שלא כמו בעזה). הקזינו המשיך לעבוד, בתי הקפה המו. והחיזבאללה הפך למגן ההמון הפשוט. את ביצור מעמדו השיג תוך הפיכתו לארגון העוסק בכלכלה, בנקים, חברות ביטוח, בניית בתי חולים, בתי ספר, קולג'ים, מרפאות ומתנ"סים – מה שממשלת לבנון לא עושה. כך נסראללה מסתמן כגיבור ההמונים. הוא הקים מערכת כלכלית שהיא אימפריה, ובתהליך הדרגתי הפך לארגון החשוב ביותר הדואג לשיעים.

    תוצאות המלחמה: בישראל עלו המניות, ב-200%, ובלבנון הנזקים הם 50 מיליארד דולר, במיוחד הרס הכפרים בדרום לבנון.

    עם כל זאת, ישראל גרמה לכך שהמנהיג, נסראללה, יושב במחבוא ומנוע מלהיפגש עם תומכיו. "לו ידעתי שזו תהיה התגובה לחטיפת שני החיילים –לא הייתי עושה זאת" אמר. לבנון, שנוסדה ב-1920 כמדינה בה הרוב נוצרים (55%), מונה כיום רק 25% נוצרים, בעוד השיעים מהווים 40% מהתושבים. כרגע המאבק הוא על השליטה בלבנון. כמו שקרה בעירק – מי ששלטו היו הסונים, ומאז בוא האמריקאים – השיעים שולטים. הפרוייקט של חיזבאללה הוא השתלטות על לבנון.

    את אירן מעסיק נושא כוח ההרתעה בתגובה לישראל. העזרה שלה לחיזבאללה היא כדי שישראל תדע שלאירן יש אפשרות לפגוע בה. בגלל שלבנון עסוקה כרגע בדיוני בית הדין הבינלאומי והרכבת הממשלה, פסק הדין נגד החיזבאללה יהיה בעייתי. רצח ראש ממשלה אינו דבר שמוחקים בקלות.

    סוריה שלטה בלבנון שנים רבות, אבל מאז מות חאפז אסד – סוריה זה דבר אחר. סוריה רוצה הכל – גם יחסים עם ארה"ב, עם אירן, והסדר עם ישראל – בצורה לא ריאלית. הם מבקשים מה שלא ניתן, ויוצרים בכך בעיות. כוחה של אירן גובר. אם בשנות ה-50 וה-60  מצרים היתה לב המזרח התיכון, הגדולה והקובעת מכולן, הרי היום השחקנים הראשיים הם אירן וטורקיה.

    מה שנאסראללה הוכיח הוא, שלא צריך שלום כדי להשיג שטחים. את ישראל צריך למחוק מהמפה. אך בשאר אסד אומר: איני חושב כך, ולכן אני קורא לעשות שלום עם ישראל. ב2008 יצא אולמרט למסע הרפתקאות לבדוק את האופציה הסורית. מסע שמת בטרם נולד. בהרבה מובנים בשאר אסד יותר נוקשה מאביו. לכן הוא דיבר על "יחסים רגילים" עם ישראל, ולא נקב במילה נורמליזציה. והמחיר של זה ידוע מראש: נסיגה עד המים של הכינרת. כמו שהיה לפני מלחמת ששת הימים. ברק אמר בפברואר האחרון ש"אם לא יהיה שלום אם סוריה – תהיה מלחמה, ובסופה נעמוד באותו מקום". האמירה של ברק – צבועה, כי הוא עצמו חזר בו ב-2002 מהנסיגה עד הכינרת, בעוד הוא דוחף את נתניהו לעשות את מה שהוא עצמו לא היה מוכן לו.

    הסורים לא מאמינים בפניה לציבור הישראלי – שלא כמו סאדאת. תפיסת עולמם היא כוחנית. "שכנוע הישראלים צריך להיות עבודת הממשלה הישראלית, ואנו לא צריכים להקל עליה." לכן הם ממשיכים עם העוינות והאיבה.

    יש שקט בגבול עם סוריה כבר 40 שנה – אז למה לוותר? הם לא אומרים שאם יהיה שלום עם ישראל – הם יוותרו על הקשר עם אירן. כך קשה לקיים תהליך מדיני. גם שמיר וגם שרון לא הסכימו לוותר על הגולן. עדיף כך – שקט בגבול. לכן – ענין השלום עם סוריה לא נראה ריאלי.

    אנו מצויים ברגע של שקט מתוח, בין בזירה של סוריה ובזירת בלבנון, כי לא אצלם ולא אצלנו מישהו שואף למלחמה. (ובנוסף – כל המזרח התיכון מתלקח אחרי טוניס ומצרים, ואין לדעת מה יהיה בהמשך בירדן. ע.ב.) במובן ארגון טרור הקשור לאירן - סוריה מאיימת יותר מהחיזבאללה בגלל הנשק הכימי, והטילים ארוכי הטווח הגדול יותר. והשאלה היא – אם נוכל לשמור על סוריה מחוץ לטווח המלחמה הבאה. והאם נוכל לשמור על אפקט ההרתעה. ואיך נתמודד לא במימדים של המלחמה הקודמת, אלא לפי מה שעתיד להיות. רק קיר הברזל הוא שיביא אותם להסכמה על קיומינו פה.

    בתשובה לשאלת אחד הנוכחים בהרצאה (שנערכה במסגרת סדרת ההרצאות המרתקת במכון ז'בוטינסקי על "העולם הערבי והמוסלמי – לאן?") האם יש סיכוי לשלום אי פעם ביננו לבין סוריה – ענה פרופ' זיסר, שבסופו של דבר, לא בהכרח בימינו – יש סיכוי, כי הרצון לכך קיים גם פה וגם שם.

    ביום ראשון, ה-6.2 בשעה 1800 תתקיים הרצאתו של פרופ' עוזי רבי על "אירן וחצי האי ערב".

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/12 12:28:
      הנשק הכימי של אסד כבר על הכוונת של חיזבאללה, ברגע שזה יפול. הסכם שלום עם ישראל כולל נסיגת ישראל משטחים כבושים. קוי הארבעה ביוני 1967 הם הרלוונטים לשיחות השלום. כל חלום על שלום תוך הרחבת גבולות מדינת ישראל חשודים כהזויים. סיפוח הגולן לא גרר שינוי דמוגרפי. סיפוח הגדה המערבית אינו אפשרי אם רצוננו לשמור על רוב יהודי במדינת היהודים. מדינה יהודית - דמוקרטית לא תכלול אפרטהייד. הגיע הזמן לנוע לעבר הסכם שלום, למצוא פתרונות לבעיות וליישב הסכסוכים. ויפה שעה אחת קודם.

      ארכיון

      פרופיל