| אווירת הצדקנות בישראל מחסלת אותנו | יואב גלנט | ציפי ליבני | סאב עריקאת | אהוד אולמרט | יריב לוין | יובל שטייניץ | הרב ניר בן ארצי | האנשים שלי השבוע |

///הצדקנות מחסלת רמטכ"ל 

מה הפירוש של המילה "דיקטטור"? אנו עושים במילה הזו שימוש נרחב, מכנים בה משטרים חשוכים, מצמידים אותה כמילה המעוררת אסוציאציות שליליות כלפי פוליטיקאים שאיננו חפצים ביקרם. בקיצור, זו מילה הפרוסה לאורכה ולרוחבה של הטרמינולוגיה שלנו, אולם מה פירושה המילולי?

ובכן, "דיקטטור" זוהי מילה שמקורה בלטינית, שורשיה באימפריית רומה העתיקה, כשמשמעותה המילולית היא: "מכתיב". השימוש בה, הוא כמובן, בהקשר השלילי. שכן, אנו רגילים שאין לנו הכתבות, בוודאי לא הכתבות יחיד. אנו רגילים למערכות רבים ומסורבלים שיש בינם איזונים רבים, מחוקקים, מבצעים, שופטים, מבקרים וכל שאר בעלי התפקידים ועמדות. על כן, אנו מתעבים את המונח 'דיקטטורה'. אבל לדיקטטורה שאנו מכנים, יש שם שונה, אחר, והוא: "מונרכיה". "מונרכיה" פירושו כשמו, "מונו" - יחיד, "רכיה" - שלטון.

ולמה נדרשתי לתור ולחזר אחר דקדוקה של עברית? האם משום שהשבוע נודע לכלי התקשורת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקן את שריו בשגיאות עברית, דבר שעורר את זעמו של מאיר שלו, שעמל, חיפש ומצא שגיאות גם בדברי נתניהו עצמו (עדות לשנאה פתטית ומטופשת. שכן, מאיר שלו הוא מטיף גדול לענייני השפה, וברור לי שאילו דבל'ה חנין היה ראש הממשלה והיה נוהג כן, מאיר שלו היה קושר לו כתרים לראשו.). האם זהו אשר הביאני ל'רגע של עברית'? ממש לא!! אינני אבשלום קור, ולא זה תחום ענייני.

אלא מה? הרהרתי והגעתי למסקנה שמתנהל כאן, במדינת ישראל הדמוקרטית והליברלית, דיקטטורה. כן, כפי שהנכם שומעים ד-י-ק-ט-ט-ו-ר-ה. כמובן, לפי התרגום היבש.

* * *

במדינת ישראל מתמנים כל המינויים הבכירים בה בתחום הביצועי על זרועותיה השונות, על ידי הממשלה. שכן, הממשלה היא אחד המוסדות המבטאות את הלך הרוח בעם. היא נבחרת על ידי העם, מגובה על ידי העם ומעוגנת בערכי הדמוקרטיה - נשמת אפו של העם.

ממשלת ישראל מינתה רמטכ"ל, שמו הוא: האלוף יואב גלנט. אומנם, שר הביטחון, הממליץ הלאומי בבחירת הרמטכ"ל לממשלת ישראל, הוא אדם מאוד לא פופולרי, שמו הוא: אהוד ברק. ורבים בחוגי התקשורת, האקדמיה והאזרחות אינם מחבבים אותו. אבל חוק זה חוק. החוק מעניק את זכות ההמלצה לבחירת הרמטכ"ל לשר הביטחון. ואי אפשר לעשות משחקים גסים מידי עם החוק. הממשלה, שעמד לרשותה, הזכות והלגיטימציה שלא לקבל את המלצת שר הביטחון, כפי שנהג השר המיותר מיכאל איתן, או כפי שנהג שר מיותר אחר ושמו: משה בוגי יעלון שפרש מהישיבה ולא השתתף בדיון המינוי של הרמטכ"ל. אבל ממשלת ישראל בחרה לקבל את המלצת שר הביטחון, ומעתה יש לנו רמטכ"ל, רמטכ"ל דמוקרטי, לגיטימי וראוי.

* * *

משהו השתבש. שר הביטחון המליץ, הממשלה נועצה בוועדה המייעצת לה במינוים בכירים, שמה הוא: "וועדת טירקל" (בלי קשר למשט...) והממשלה אישרה את המינוי. עכשיו לתנועות החצופות 'אומ"ץ' ו'התנועה לאיכות השלטון' שמשום מה החוק לא העניק להם שום חלק בהכרעת מינוי הרמטכ"ל, בשום שלב משלבי המינוי. הם קמות וזועקות, מה פתאום לא מתייעצים איתם? הייתכן כדבר הזה?? הם מייד פשפשו בעברו של הרמטכ"ל המיועד, ומצאו שהאיש הזה 'שיקר'. ש-י-ק-ר. לא יעלה על הדעת שימנו אדם ששיקר פעם בחייו לתפקיד הרמטכ"ל. מייד, בחסות החוק כמובן, הם פנו לבית המשפט, שמשום מה אימץ לעצמו את המודל האנגלי והיספאני, מודל ה'שפיטה האוניברסאלית', המודל  שמאיים על קציני ובכירי צה"ל לצאת את הארץ, כולל ציפי לבני. וכעת הנה, לראשונה בישראל, מינוי הרמטכ"ל הפך להיות חלק ממוטיבציה של כל צרוע וזב חוטם. התנועות הללו, יש להם חלק במינויי הבכירים במערכת.

האם הדבר הזה אינו דיקטטורה?? האם הארגונים הללו שאין להם שום מנדט, לגיטימציה או כיסוי דמוקרטי, הם אלו שמכתיבים לנו כאן את סדר היום הלאומי, במינויים הכי רגישים, הכי אינטימיים, הכי אחראיים? איזה מין דבר זה? את תנועת 'כך' הצלחנו להוציא מחוץ לחוק. את התנועות הללו שמפוררות את כל יסודות האמון שלנו, האזרחים, במוסדות השלטון, והאיום הנשקף לעתיד המדינה הנפלאה שהקמנו בפעילותם ההרסנית, אינו ראוי לחקיקה מחסלת, או לכל הפחות חוקרת, כזו של פאינה קירשנבאום???

* * *

ידעתי, ידעתי שזה יבא יום אחד. ראיתי את הקצב של המטורפים הצדקנים הללו, ממשרד מבקר המדינה, ממערכת המשפט, מהפרקליטות, מתנועת אומ"ץ ומ'התנועה לאיכות השלטון' ומעיתון 'ישראל היום', וידעתי, זה יבא. לא ידעתי שזה יהיה כל כך מהר, אבל ידעתי שזה יהיה. הם משתמשים בחרב פיפיות, בתחילה הם חשפו שחיתויות בכל העולם, הציגו את הפוליטיקאים כמושחתים, הציגו את איילי ההון כמושחתים, הציגו את נבחרי הציבור כמושחתים. בקיצור: כולם חוץ מהם! הם כינו את עצמם: 'בני האור'. אבל אז ידעתי, בסוף, כשזה יהיה השיח, השיח יהיה צדקן, חסדן וצבוע. כבר לא יהיה להם לאן לחזור. הם גם יישאו חלק בקרנבל המכוער הזה. והנה, השבוע זה הגיע.

שופט בית המשפט העליון, שיא הפירמידה של בני האור, חנן מלצר, הוא נחקר במשטרת ישראל. הוא כבר חשוד. במה? לא משנה. העיקר חשוד. היום הוא, מחיר היא, ואחר כך, כולם! בפוליטיקה זה לא התחיל הרבה אחרת. בתחילה כשחשדו בשר השיכון מר אברהם עופר, כי הוא ביצע מעילה, הפרשיה כה פגעה בו והחרידה אותו, עד שלא מצא מנוס לנפשו, והתאבד. ככה זה התחיל. אבל היום מי שלא נתפס כמושחת, נאלץ לחוש חיי מיעוט. עתה, גם כן, כשהצדקנות שלנו פלשה לקודש הקדשים, לבית המשפט העליון. היא לא תעצור! כדרכם של סופות, היא לא תנוח עד שתעשה שמות. רבותי עורו נא התעוררו נא.

* * *

ועכשיו, מה עשה הרמטכ"ל? מה עשה יואב גלנט? במה חטא? ראיתי את בכירי הפרשנים מתארים שגם עם יתמנה בסופו של יום לרמטכ"ל, תמיד תדבק לו חטוטרת. כולם חרשו את מצחם קמטים קמטים. 'ככה לא יכול לנהוג רמטכ"ל' קבעו. מרדכי קרמניצר, עוד דמות מפח האשפה של הצדקנים שמוצמד לשמה גם המילה: פרופ', היה חד וברור, לא שייך לנהל ככה צבא, הוא ממליץ ליואב גלנט שיעשה מעשה ולא ימיט עלינו חרפה (אני דווקא, את תחושת החרפה, עליה מדבר הפרופסור הצדקן, חש כשהוא מופיע בהופעות פומביות ומכניס מורך ללבבות האזרחים) ויתפטר. מה עשה גלנט? שיקר! אבוי הוא שיקר!!!

מה????????? איבדנו בושה????????? אנו כבר לא מתביישים להיות צבועים???????? איזה מחול שדים הולך כאן? האיש שיקר ומכניסים מדינה שלימה להיסטריה. הישמע כזאת? מי מאיתנו לא משקר? את מה אנחנו מרמים? כל הצבא משקר מבוקר עד ליל! אין דבר כזה לא לשקר! זה לא קיים!! את מי אתם משקרים שאם הרמטכ"ל שיקר אז הוא לא יכול להוביל את הצבא?? את מי בדיוק??? את החיילים?? הם יודעים את האמת!!! את העולם??? הוא אפילו לא מתעניין בפרשיה!! את עצמכם?? חכמה גדולה לשקר כמה טיפשים?! את מי את משקרים??? את מי??? מה אתם מצמידים לנו ערכים פיקטיביים שלא קיימים??? כולם הרי יודעים שהביורוקרטיה במדינת ישראל מכריחה לעגל פינות. וההכרח, כמו הכרח, לא יגונה!!

גם לצביעות צריך להיות איזה שהוא גבול!!!

לפני חודשיים, חציתי כביש שלא במעבר חצייה. עצר אותי שוטר, וכיוון שלא מצא לי עבירה קודמת הוא נתן לי דף ועליו הזהרה, כה נאמר שם: 'הפעם החלטנו להסתפק בהזהרה רשומה ... ריכזנו כמה טיפים בגב הדוח... אנו ממליצים לקרא את ההערות בעיון'.

אני משוכנע שבדוחות הבאים יהיו נוספים המילים דלהלן: הזהר בעבירה הבאה יחסמו בפניך כל המינויים הבחירים, נשיא המדינה, שר, מחוקק, רמטכ"ל ומפכ"ל.

* * *

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו. אלו דברים חמורים, חמורים מאוד!! הם מצוטטים מהגמרא! מה עשה רבי זכריה בן אבקולס, שהעמיס על כתפיו הענוותניות התנא הקדוש רבי יוחנן את העול החמור והחריף של חורבן בית המקדש, שריפתו והגליית עם ישראל מארצו? מה עשה?

הנה לכם הסיפור מהגמרא (עקב שפתה של הגמרא המתובלת בארמית, בחרתי בתרגום הסיפור לעברית תוך הצמדות לדברי חז"ל). תחילה רקע: בר קמצא הוזמן לסעודת יריבו מתוך טעות ברשימת השליח. בר קמצא נזרק בבושת פנים מן הסעודה לעיני גדולי ישראל ששהו במקום ולא מחו. בר קמצא המריר החליט להאכיל את הקיסר הרומי ברכילות על העם היושב בירושלים. וכה הוא סיפר לקיסר: 'מרדו בך היהודים'. 'ומי יוכיח לי את דבריך' בירר הקיסר. משיבו בר קמצא המריר: 'שלח להם קרבן שיקריבוהו בבית המקדש, והמתן לראות האם הוא יוקרב או לא'. שלח הקיסר עם בר קמצא המריר עגל שנולד שלישי לאמו, שעל פי המסורת זה היה תשורה משובחת, ובר קמצא פצע פציעה קלה בשפתי או בעיני העגל, פציעה לא משמעותית, אך פוסלת את הבהמה לקרבן לפי ההלכה היהודית. חשבו הרבנים להקריב את הקרבן למען השלום עם האימפריה הקולוניאלית השלטת: רומי. אמר להם לרבנים רבי זכריה בן אבקולס, עלינו להיות זהירים, המון העם יכול ללמוד הלכה מסולפת, שמותר להקריב קורבנות הסובלות ממומים. חשבו הרבנים על חיסולו של בר קמצא המריר. שוב הניעם רבי זכריה בן אבקולס מלהרוג, הוא הביע חשש שהמון העם ילמד הלכה שהמטיל מום בקודשים יהרג. בר קמצא שש על המציאה כמוצא שלל רב, הלשין לקיסר, הקיסר החמום השמיד את ירושלים.

זה היה התנא הקדוש רבי זכריה בן אבקולס. אזובי הקיר, זבי החוטם הקנאים וחסרי הפרגון מהקואליציה של מבקר המדינה, הפרקליטות, אומ"ץ, 'התנועה לאיכות השלטון' ו'ישראל היום', מה יאמרו?

* * *

ועכשיו, אחרי שחבורת הצדקנים שהשתלטה לנו על המדינה, לא מותירה מקום אחד פנוי על עמודי הקלון, וכל זמן שיש לציבור את הסיבולת לשמוע על עוד אדם שחטא, גנב ופשע הם מלעיזים על שמו וכל הגדול מחברו פרסומו גדול הימנו, אולי הגיע הזמן להתייחס ברצינות לטענותיהם של ש"ס? אולי?

ש"ס במשך למעלה משני עשורים עמדה על עמוד הקלון הציבורי. היא נתפסה בכלי התקשורת ובקרב האליטות במדינת ישראל כמפלגה שהוציאה מבין שורותיה את הסך המספר הגדול ביותר של מורשעים וחשודים. תמיד היא הייתה מכונה בבוז 'מפלגת המושחתים'. ש"ס תמיד טענה להגנתה, כי תדמיתה אינה משקפת נכונה את מצבה, שכן, אין להם אפילו מושחת אחד יתר מחלקה היחסי בפוליטיקה. נהפוך הוא, חלקם, יחסית קטן. הם אמרו: 'כולם מושחתים'. איש לא האזין להם. עכשיו הגיע הזמן להסיר את המסווה, להרכין ראש, להגיד לש"ס: חטאנו, עווינו, פשענו. היינו חיות אדם כשעוללנו לכם את הדה-הומניזציה. היינו חלאות אנוש כשערכנו נגדכם מסע לשלילת לגיטימציית הקיום שלכם. כיום, ברור מעל לכל ספק, שכולם מושחתים, הרמטכ"ל, המפכ"ל, שופטי עליון, ועוד חזון למועד.

///חשיפת אל-ג'זירה

חשיפת אל-ג'זירה חשפה השבוע את עמדותיהם של ראשי הרשות הפלסטינית במשא ומתן עם ישראל. הם גילו כמה דברים מעניינים. הם גילו, שהרשות הפלסטינית מתחילה להפנים שפליטיה יישארו במקום גלותם, הרחק ממולדת סביהם. הם חשפו שציפי לבני רצתה להעביר לשליטת הרשות הפלסטינית שלשוה יישובים ערבים-ישראלים, ברטעה, באקה אל-גרביה ובית צפפה. והם חשפו שהצדדים הנושאים ונותנים הגיעו להבנות ולפשרות בעניין מעמדה של ירושלים.

התגובות? איש לא שינה את דעתו! העולם הערבי המיליטנטי זעם על פשרנותם של אנשי הרשות הפלסטינית, עד שהגדילו לעשות וזרקו את סאיב עריקאת מאולפן אל-ג'זירה באמצע ראיון. העולם הערבי המתון התלהב. הוא מבין שהעסק מתחיל להבשיל. השמאל בישראל צהל ללא סוף. והימין הנבוך חיפש שוב פעם פלפולים (סגנון כל כך מאפיין לקבוצת האוכלוסייה שאינה מסוגלת להביט ביושר על המציאות. מרה ככל שתהיה). ברשותכם, כמה הערות לסדר:

1) אין לי שום אמונה באל-ג'זירה. חושבני שבחשיפת אל-ג'זירה היו כמה דפים בודדים של אמת והררי דפים של שקר. אין מה לעשות. לערבים יש היסטוריה ארוכה של עירוב טוב ברע, שחור בלבן, מציאות בדמיון, יום האתמול במחר. לערבים, לצערי, יש סטנדרטים נמוכים מאוד למדידת נתונים. זה לא וויקליקס! על כן, ממליצני, להגביל את כל האובססיה של העיסוק בממצאי אל-ג'זירה.

2) כל הפרשנויות די מתעלמות, לפי דעתי, מנקודה מאוד חשובה. והיא, ההדלפות הללו הם טובות מאוד למשא ומתן. שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני, מתחילים להנמיך ציפיות. אתם זוכרים איך נתניהו קרע את פרס בבחירות 1996? זוכרים? 'פרס יחלק את ירושלים'. היום, חלוקת ירושלים, היא קונצנזוס. אין לנו רצון וטעם לשלוט על השכונות הערביות בעיר, שממילא כוחות הביטחון הישראלים מדירים את רגליהם משם. איך זה קרה? עוד הדלפה שירושלים על שולחן הדיונים, עוד הדלפה בעניין ירושלים ועוד הדלפה. העם התעורר מחלום ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו. כך בדיוק, עכשיו הפלסטינים יעברו תהליך התעוררות מהחלומות. המנהיגים שמגביהים ציפיות לעמם כי יום יבא וכל הפליטים ישובו לנחלתם, מתחילים להפנים הנמכת ציפיות. מסופקני אם בעשור האחרון היה משהו שהועיל יותר לשלום מההדלפה הזו. לדעתי, ההדלפה היא חלק משמעותי מחבלי השלום.

3) מתברר שלציפי לבני אין ערכים אזרחיים גבוהים. היא מסוגלת לשלול אזרחות לאזרחי מדינתה רק משום שככה יותר מסתדר לה העניינים. בעצם, ליברמן במיטבו. אז או שאין כאן לאף אחד ערכים אזרחיים גבוהים. או שאנו חיים במציאות בה חייבים גם להגמיש את קודש הקדשים של הערכים האזרחיים. שני התזות מניחות את ליברמן (נטו. ללא התבטאויותיו האומללות!) בלב הקונצנזוס הישראלי!

4) ראיתי את דרור אידר  באופן ברור, ואת יוסף לביא באופן מרומז, תוקפים את השמאל על הפרטנר שהוא מצא במסמכים המודלפים. הם כעסו שאין שם שום נכונות פלסטינית להכיר בסיום הסכסוך.

שני הערות:

ראשית, הסבתות נוהגות לומר: 'למי שאתה מאמין בכתב אתה יכול להאמין בעל פה. ולמי שאינך מאמין בעל פה גם כתבו אינו שווה כלום' כך שזה ממש בדיחה להתלות ב'הצהרת' סיום הסכסוך.

שנית, סיום הסכסוך הוא דבר חשוב, נעלה וחלומי. אבל אנו כאן לא כדי לסיים את הסכסוך. אנו כאן כדי לסיים את הכיבוש. כי הכיבוש מזיק לנו. הוא משחית את נורמות הרגש לאחר. הוא מעמיד עלינו את כול העולם. ומעל הכל, הוא אוחז בשעון חול ההולך ואוזל לקראת רגע בלתי הפיך. רגע בו תוכרז כאן מדינה אחת לשני עמים. ואז, לא עלינו, כל סידורי הביטחון שניסינו להתעקש בדרך להקמת מדינה לא יהיו רלוונטיים. משום שבמדינת 'ישראסטין' יהיה בפרלמנט כמה עשרות מושבים רשמיים של החמאס.

///הערות שבועיות לקינוח 

ועוד כמה הערות:

1) קראתי את חיבוטי הנפש של אהוד אולמרט. איך שינה את דעתו מחסיד ארץ ישראל השלמה לחסיד שתי המדינות לשני עמים. אני כעת ממתין לראות את ספרו של ווליד ג'ונבלט הדרוזי מלבנון שיסביר לי איזה חיבוטי נפש היו לו כשהוא חצה את הקווים מקואליציית ה'שמונה במרץ' בהנהגת חרירי, לקואליציית ה'שלוש עשרה במרץ' בהנהגת החיזבאללה. מעניין. משום שג'ונבלט יותם מאביו בעזרת ידם הארוכה של סוריה ועושי דבריה.

2) יריב לוין, ח"כ ימני מושך אש. אבל אלגנטי כטובי השמאל (משם הוא בא). מבקש לחוקק חוק, לפיו, יהיה די ברוב רגיל בהנהלת התקשורת כדי למנות מנכ"ל ולהחליט החלטות משמעותיות. יש שם עוד כמה רפורמות בתחום התקשורת. הוא חפץ שהתקשורת תהיה פחות מוטה שמאלה. מי התנפל עליו? מוטי גילת. מוטי הוכיח השבוע בעיתון 'ישראל היום' כי התקשורת אינה מוטית שמאלה. והראיה: בבחירות יש רוב לימין. היום אני כבר לא כועס על מוטי גילת. אני מרחם עליו. הבנתי. הוא בבעיה.

3) המהומות במצרים מרימות ראש. מילה אחת פוליטית. כשבראשות הממשלה עמד אריק שרון. בראשות וועדת החו"ב עמד ד"ר יובל שטייניץ. שר האוצר דהיום. ניבא שטייניץ, כמעט בצורה ברורה את חזון אחרית ימי מוברק במצרים. ועל זה אנו מקובלים: 'חכם עדיף מנביא'.

4) ומ'חכם עדיף מנביא' ל'נבואה שניתנה לשוטים ולתינוקות'. הרב ניר בן ארצי, דמות שערורייתית, ללא שום התייחסות אישית!! (חשוב לי להדגיש את זה!!) ישב באולפני רדיו קול חי וניבא, ניבא וניבא. יהיה כך במדינה זו, יהיה כך במדינה זו וכו' וכו' וכו'. חברים, באו נכבד את עצמנו. בלי שום קשר האם זה מעשה ראוי לאנשים דתיים או לא. 'כבוד' זה בוודאי דבר חשוב, והסיטואציה הזו לא הוסיפה לנו הרבה!! [העדפתי שלא להאריך בעניין זה, משום כבוד ידידיי הנחשבים למקורביו]