כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילים שלוחות

    מילים - כמו חיוך, כמו מבט נוקב - יוצרות אדווה. ידיעה זו מטילה אחריות רבה, ומחדשת תדיר את האהבה לבני אדם. אל תוך הים הרוגש הזה, בו אדוות משלכם נוגעות בי, אני שולחת גם מילים משלי - סיפורים, רשמים, שאלות חיים להתבוננות ושאר פירות (-:}>

    0

    שני מאגים ושלוש מטריות - תמונה שנייה

    92 תגובות   יום ראשון, 30/1/11, 16:58

    שני מאגים ושלוש מטריות

    מחזה קאמרי לשתיים בנוסח דרמה דילמה

    [ תמונה ראשונה ]

    תמונה שנייה:

    ב' מהרהרת בינה לבין עצמה

     

       מה היא רוצה שוב? הרי רק נפגשנו! משגעת לי את השכל, כשתבוא הפעם, לא אומר מילה. שתדבר על כל ההבלים הרומנטיים שלה, אקפוץ את שפתיי ולא אוציא הגה. לא מבינה, איך אחרי כל השנים האלה היא לא למדה את השיעור...?!

     

       אז אני כמו שאני והיא לא צריכה להזכיר לי. אני יודעת בדיוק כמה אני שוקלת, על הגרם ואיך אני נראית מהפרופיל ומאחור. ונכון, אני לא משקיעה בטיפוח. אין לי זמן ואין לי כסף לכל הליטושים במכונים ובקליניקות למיניהן. גם לא יכולה לסבול את הפטפוט הרכילאי הזה במספרות, סליחה, אצל "מעצבּנֵי השיער"- איזו שחקנית נראתה, באיזה מופע יחצני, עם איזה כדורגלן, ועם מי שוכבת הדוגמנית שולי-לולי היום, אחרי ששכבה עם המסעדן עוז-אגזוז אתמול, נו באמת!! ובכלל, עם שיער כמו שלי, את הקארֶה אני יכולה לסדר לבד ואיש לא מבחין, אם יצאתי מתחת ידיו של הקוסם ציקרי-שמיקרי, או מחדר המקלחת שלי, עם רווח נקי של 450 ₪ !

     

       טוב לי ככה. הכול בחיי בדיוק-בדיוק לפי בחירתי. אני מאוהבת בחופש ובשקט שלי. הרי גם כשהיה כאן, רוב הזמן הייתי לבד ושלא יספרו לי, גם בזוגיות יש בדידות והיא הרבה יותר כואבת, כי נדמה שאצל השאר זה שונה ושבכלל יכול להיות אחרת ...

     

       יש לה טענות שאני לא שומרת על קשרים. מה זה בכלל כל הקשרים האלה, מה יש בהם? כל הנוסטלגיה הדביקה הזאת: "אוי, את יודעת את מי ראיתי היום? אל תשאלי!" לא חשוב שאני אף פעם לא שואלת, אפשר לסמוך עליה שתספר בפרטי פרטים מה-מי-איפה-כמה-איך ולמה. טירוף!! נו אז מה אם פעם למדנו איתו/ה ביסודי, או במקרה שֵרתנו באותה יחידה, אז מה?! מה זה משנה מה קרה איתם אחר-כך? למה צריך לעניין אותי כמה ילדים נולדו להם וכמה כל אחד מהם כל-כך מוצלח, או לאן בעולם הם נסעו או ייסעו בקיץ... את מי זה מעניין?! כל אחד ממשיך בחייו, זה כאן וזו שם, כך דרכו של עולם! בטוחה שלאף אחד גם לא ממש איכפת מה מתרחש אצלי, לאף אחת...

     

       נכון, לא מרמה את עצמי, לפעמים הבדידות מכרסמת, אלא שאני כבר מיודדת איתה, מכירה את פעמיה ומקדמת אותה בברכה. מזכירה לעצמי איזה מחיר אצטרך לשלם תמורת סילוקה וצ'יק אני מסודרת!

     

       כאלה תלותיות הנשים האלה. כמו הנורית הזאת שגרה ממול. באה לבכות לי שאלחנן מעצבן, קמצן ואגוצנטרי ושבכל פעם שהיא חוזרת מהמושב, אחרי סוף שבוע איתו, עולה לה הלחץ דם. "אז בשביל מה את בקשר איתו"? אני שואלת והיא מתרגזת ומשיבה, "כבר אמרתי לך. איך שמגיע יום חמישי אני נכנסת ללחץ, לא יכולה להיות לבד בסופי שבוע!" אז היא מעדיפה לחץ דם אחרי סוף השבוע מלחץ דם לקראתו, שיהיה...

     

        אבל "המשוררת" - זאת עולה על כולן! שני מאגים יפהפיים רצה לקנות בשביל "לייחד את הקשר"... וכמה תקליטורים קנתה המטורפת הזאת, 600 ₪ לפחות, הוציאה בכל אחד מחודשי "חלום האהבה" כמעט 4000 ₪ סתם!! המסכן, מנוחתו עדן, איש כזה צנוע-נקי-מסודר, בטח מתהפך בקברו...

     

    ''

       הכי מצחיק שמיס הוליווד המתקתקה באה לספר לי על אהבה...  מה היא בכלל יודעת על אהבה, על ה-אהבה...?  [מהרהרת] אח, מה היא יודעת...? בתוך-תוכה ברור לה שאני מנערת אותה מן החלומות כי רק טובתה לנגד עיניי.

     

        אחליף בגדים, שלא תנג'ס לי כמה אני מוזנחת. אני לא מבינה, כשאני לבד בבית, מה רע בטריינינג? טוב, בסדר, אימונית. [יושבת לי בראש, זאתי, כמו לחשן של תיאטרון, עם דקדוקי הלשון שלה...]. היא הלוא החברה הטובה שלי, אז מה, אני צריכה להתגנדר לכבודה?! נו טוב, שיהיה, רק שלא תתנפל. העיניים שלה ממילא יטיילו לי מסביב, למצוא עדות כלשהי ל"חולשה-נשית-רומנטית".

     

       אופס! טוב ששמתי לב, רק זה עוד חסר לי! אם הייתה רואה את התמונה הזאת, כי אז עד מחר בבוקר לא הייתי מצליחה לגרד אותה מכאן... זהו. עכשיו היא כבר יכולה לבוא והפעם, לא אפצה פה!

    תמונה שלישית ואחרונה

    http://cafe.themarker.com/post/2018928/

    דרג את התוכן:

      תגובות (92)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/1/12 11:29:
      הבל היופי ושקר החן. כל כך נכון
        7/2/11 17:32:

      צטט: שדותקום 2011-02-07 14:46:15

      תמיד אני בעד אהבה ו- care :))

      יפה, כך ראוי גם בעיניי.

      תודה, + כל שכתבתי לך בתמונה הראשונה

        7/2/11 17:25:

      צטט: judi.m 2011-02-05 10:45:15

      דיוטימה יקרה, אגיב להלן קצת באיחור (ואת יקרה, תסלחי לי על כך!).
      כל כך מדגדג להיכנס כך לביקור במוחו של מישהו. לרדת לדקדקנות הזאת, אשר לעיתים מדקדקת לנו בראש.
      לראות את האהבה מן הצד הזה, מן הגיל הזה - זה מעניין. אם כי היא אינה שונה בהרבה מכל גיל אחר.
      אני מצליחה לראות את התמונה. את הבמה ועליה הגברת עם האימונית שלה, מהלכת על הבמה ומהרהרת את הרהורי נפשה בקול רם.
      (לו היית יודעת מה מסמלים עבורי שני המאגים הללו והתמונה הזאת...).
      תודה, ועתה אם תסלחי לי, רצה לקרוא את התמונה השלישית.
      ג'ודי.

      איך לא הבחנתי בתגובתך??? מופתע 

      [מישהי נוירוטית עלולה הייתה לחשוב שזה במכוון, בגלל האיחור כביכול].

      אז קודם כל הבהרה קטנה: אין מאוחר ואין מוקדם. מה שחשוב בעיניי שהקוראים יפגשו את הפוסטים שלי, כשהם פנויים וחפצים. מהדברים שכתבת כאן, זה משתקף היטב שהגעת בדיוק במצב הזה, פנויה וחפצה. כיף לקרוא תגובה ששנכתבה בניחותה.

      תודה, ג'ודי יקירתי וערב נהדר לך!

      [כעת ארוץ גם אני לתמונה השלישית, אם כי ייתכן ששם כבר הגבתי].

        7/2/11 14:46:
      תמיד אני בעד אהבה ו- care :))
        5/2/11 10:45:
      דיוטימה יקרה, אגיב להלן קצת באיחור (ואת יקרה, תסלחי לי על כך!).
      כל כך מדגדג להיכנס כך לביקור במוחו של מישהו. לרדת לדקדקנות הזאת, אשר לעיתים מדקדקת לנו בראש.
      לראות את האהבה מן הצד הזה, מן הגיל הזה - זה מעניין. אם כי היא אינה שונה בהרבה מכל גיל אחר.
      אני מצליחה לראות את התמונה. את הבמה ועליה הגברת עם האימונית שלה, מהלכת על הבמה ומהרהרת את הרהורי נפשה בקול רם.
      (לו היית יודעת מה מסמלים עבורי שני המאגים הללו והתמונה הזאת...).
      תודה, ועתה אם תסלחי לי, רצה לקרוא את התמונה השלישית.
      ג'ודי.
        4/2/11 19:57:

      צטט: Lola Bar 2011-02-04 19:26:50

      אסתרק`ה יקרה,

      קראתי ברצף את שלושת התמונות/הפרקים והחלטתי להגיב לך לפרק שני. וכל זה למה? מפני שהוא משקף את כל הרעיון והוא תמצות הסיפור.

      אהבתי את החברות בין שתי הנשים. הן כל כך שונות אחת מהשניה ויחד עם זאת, משלימות זו את זו כאילו לישות חדשה ומושלמת לכאורה.

      הכנות והפתיחות, האומץ לדבר ולהתווכח על נושאים רגישים ככל שיהיו - זה משהו שאפשר להתקנא בו.

      אני מכירה הרבה חברויות טובות, אבל לא כולן יכולות להרשות לעצמן פתיחות ברמה גבוהה שכזאת.

      שני המאגים יפים ויכולתי להבין את עצם הקנייה, את הגחמה הרומנטית. גם אם הגבר נעלם מחייה, המאגים על המדף יזכירו  תמיד את הרומן.

      נהניתי מאד.

      שב"ש לולה 

      שתי "הנשים" הן ייצוג מוחשי של שני צדדים מנוגדים בהתחבטות.

      בטכניקה של דרמה דילמה, משתמשים ככלי להתרת קונפליקטים או התלבטויות פנימיות. לקחתי את זה טיפ-טיפה הלאה ובניתי מחזה קטן בו שני הצדדים מונפשים כדמויות שלמות, עם מובהקות מוקצנת.

      נכון אמרת, א' + ב' מרכיבות למעשה איזו ג' אחת, שבקרבה מתרוצצות השתיים.

      מוזר בעיניי שחברות טובות אינן יכולות להשיח ביניהן על כל דבר שבעולם... כנראה שהתניות קדמוניות עוצרות בעדן מלהיות אותנטיות עד הסוף, אולי אפילו כלפי עצמן...

      המאגים היפהפיים שלי אכן נקנו בנסיבות רומנטיות, עם זאת הם אינם "קדושים" ולכל החפץ ללגום מהם - מותר!

      שמחה שנהנית, לולי יקירתי ושבת נהדרת לך

        4/2/11 19:26:

      אסתרק`ה יקרה,

      קראתי ברצף את שלושת התמונות/הפרקים והחלטתי להגיב לך לפרק שני. וכל זה למה? מפני שהוא משקף את כל הרעיון והוא תמצות הסיפור.

      אהבתי את החברות בין שתי הנשים. הן כל כך שונות אחת מהשניה ויחד עם זאת, משלימות זו את זו כאילו לישות חדשה ומושלמת לכאורה.

      הכנות והפתיחות, האומץ לדבר ולהתווכח על נושאים רגישים ככל שיהיו - זה משהו שאפשר להתקנא בו.

      אני מכירה הרבה חברויות טובות, אבל לא כולן יכולות להרשות לעצמן פתיחות ברמה גבוהה שכזאת.

      שני המאגים יפים ויכולתי להבין את עצם הקנייה, את הגחמה הרומנטית. גם אם הגבר נעלם מחייה, המאגים על המדף יזכירו  תמיד את הרומן.

      נהניתי מאד.

      שב"ש לולה 

        3/2/11 08:46:

      צטט: שמעון רוזנברג 2011-02-02 23:31:48

      לטעמי עבור מחזה המונולוג הזה ארוך מידי. מציע לפצל או לקצר.

      בהחלט ארוך מידי בשביל מחזה, אלא שאין הכוונה להציג את הדרמה דילמה. זהו ניסיון להמחיש התחבטות פנימית, באמצעות שתי דמויות קוטביות, כאמור בתגובתי לשלך בתמונה הראשונה.

      בגלל שב' מצטיירת כ"כלבתא" חשוב היה להראות מאין היא באה. ודאי לא נעלם ממך שיש גלוי ונסתר במונולוג הזה, דברים שאינם כפי שהיא מצהירה עליהם, אפילו בפני עצמה...

      משלד המחזונצ'יק הזה, יכולתי לרקוח משהו נהדר בשביל שתי שחקניות טובות וסליחה אם זה נקרא כרהב, אני פשוט רואה בעיני רוחי איך הסיפור מוצג, חי, על במה.

      תודה על המשוב הראוי, שמעון ♥ 

       

        2/2/11 23:31:
      לטעמי עבור מחזה המונולוג הזה ארוך מידי. מציע לפצל או לקצר.
        2/2/11 15:14:

      צטט: טומבוי 2011-02-02 06:52:16

      בתור אחת שלא הולכת למספרות
      הזדהתי עם כמה וכמה דברים....
      עם הלך המחשבה לפחות....

      יפה...!

      ואיך נראית לך א' מהתמונה הראשונה?

      מוצאת משהו להזדהות גם איתה...? 

      [רק שאלות למחשבה, כמובן]

      תודה גליה זיסלה וערב חמים ונעים לך

        2/2/11 09:13:

      צטט: צוער סוכנות לביטוח 2011-02-01 23:20:23

      עם חברות כאלה לא צריכים אויבים חחחח.......

      להזכירך, שוקה, מדובר במחזה קטן שבא להמחיש תהליך של התחבטות. שתי הדמויות מייצגות שני קולות מנוגדים, בהקצנה יתרה. התמונה השלישית תביא להתרת הדילמה.

      תודה ויום מבורך לך

        2/2/11 06:52:
      בתור אחת שלא הולכת למספרות
      הזדהתי עם כמה וכמה דברים....
      עם הלך המחשבה לפחות....
      אם חברות כאלה לא צריכים אויבים חחחח.......
        1/2/11 18:47:

      צטט: עצמי עצמי 2011-02-01 17:44:22


      אסתר יקרה,

      הואאאאאאאאאאאאא... !
      איזה מונולוג. כולו FREE ! FREE! FREE!


      את זה הפעם, ייחסתי לגברת ב' .

      כל טוב לך
      ע

      לא בטוח, עוזי, ש-ב' כל כך חופשייה.

      נכון שכל מיני תכתיבים אופנתיים לא מנהלים אותה, כמו גם "יחסי אנוש" מקובלים. אבל... חפש בכיוון אחר וכעת אמהר להודות לך, לפני שיברח לי מהמקלדת להאכיל אותך מן המוכן :-))

      תודה שחזרת לקרוא ו"הטניס" הזה דווקא נחמד בעיניי, מקווה שכך גם בשבילך

        1/2/11 18:41:

      צטט: ארזעמירן 2011-02-01 12:47:56

      אנשים המתמכרים לטיפוח חיצוניותם (כן, בעזרתי :)) לומדים להשעין את ערכם העצמי על אותה חיצוניות. כשזו חולפת (והיא תמיד חולפת) הם נשארים עם לא כלום גדול וחסר נחמה.

      ב ד י ו ק .

      טוב בעיניי שהתייחסת בדבריך ל-אנשים ולא רק לנשים. 

      ובאמת, במה יתנחם הספורטאי שלא שקד לפתח גם את שרירי האינטליגנציה שלו, במקביל לשרירי גופו...?

      תודה, ארז וערב טוב לך

        1/2/11 18:34:

      צטט: אריאלה הוכברג 2011-02-01 10:43:32

      צטט: אריאלה הוכברג 2011-02-01 10:41:55

      אסתרוש יקרה,
      יצירתך קלילה ומעמיקה בו זמנית. השורות האחרונות שכתבת:


      אופס! טוב ששמתי לב, רק זה עוד חסר לי! אם הייתה רואה את התמונה הזאת, כי אז עד מחר בבוקר לא הייתי מצליחה לגרד אותה מכאן... זהו. עכשיו היא כבר יכולה לבוא והפעם, לא אפצה פה!

       

      בעיני ממש מרמזות על מקום פנימי הראוי לתשומת לב...

      ב ה ח ל ט !!!

      ועוד תראי איך הכל יתחוור ויתחבר בתמונה האחרונה.

      יש מה שהיא אומרת לעצמה ויש מה שנחבא מאחורי הדברים, אלא שלשם כך נחוצה "מראה"...

      תודה, אריאלוש, יופי ששמת לב ! 

       

       

        1/2/11 18:30:

      צטט: אריאלה הוכברג 2011-02-01 10:43:32

      צטט: אריאלה הוכברג 2011-02-01 10:41:55

      אסתרוש יקרה,
      יצירתך קלילה ומעמיקה בו זמנית. השורות האחרונות שכתבת:


      אופס! טוב ששמתי לב, רק זה עוד חסר לי! אם הייתה רואה את התמונה הזאת, כי אז עד מחר בבוקר לא הייתי מצליחה לגרד אותה מכאן... זהו. עכשיו היא כבר יכולה לבוא והפעם, לא אפצה פה!

       

      בעיני ממש מרמזות על מקום פנימי הראוי לתשומת לב...

      ב ה ח ל ט !!! ועוד תראי איך הכל יתחוור ויתחבר

       

        1/2/11 17:44:


      אסתר יקרה,

      הואאאאאאאאאאאאא... !
      איזה מונולוג. כולו FREE ! FREE! FREE!


      את זה הפעם, ייחסתי לגברת ב' .

      כל טוב לך
      ע

        1/2/11 14:44:

      צטט: עינת עופר 2011-02-01 09:36:29

      שתיים שהן אחת...אחת שהיא שתיים (אני והיא, היא ואני, מה שנאמר ומה שלא נאמר...). כתוב נפלא ובאופן קליל שהופך את המסר לידידותי לקוראים:)

      "מיטיבת קשב" - כבר אמרתי...? 

      תודה, עינתי, שבחייך מחממים את ליבי!

        1/2/11 14:33:

      צטט: ליריתוש 2011-02-01 09:31:59

      אוי, מה זה הצחקת אותי.....מקווה שלא אהיה לעת זקנה כמוה:-)

      בקריאה בין השיטין, אפשר להבחין שגם היא לא ממש כזו...

      חוץ מזה, היא ו"החברה" האמורה להגיע, מייצגות שני צדדים בהתחבטות, שהרי המחזה הוא בנוסח דרמה דילמה.

      אל דאגה, בטוח שלא תהיי כזו!

      תודה, לירית והמשך יום חמים ונעים

        1/2/11 14:28:

      צטט: netrider 2011-02-01 08:57:02

      מחשבות, מחשבות, מחשבות...

      הלוא זה הרחש-בחש שמתניע את גלגלי החיים האנושיים...

        1/2/11 12:47:
      אנשים המתמכרים לטיפוח חיצוניותם (כן, בעזרתי :)) לומדים להשעין את ערכם העצמי על אותה חיצוניות. כשזו חולפת (והיא תמיד חולפת) הם נשארים עם לא כלום גדול וחסר נחמה.
        1/2/11 10:43:

      צטט: אריאלה הוכברג 2011-02-01 10:41:55

      אסתרוש יקרה,
      יצירתך קלילה ומעמיקה בו זמנית. השורות האחרונות שכתבת:


      אופס! טוב ששמתי לב, רק זה עוד חסר לי! אם הייתה רואה את התמונה הזאת, כי אז עד מחר בבוקר לא הייתי מצליחה לגרד אותה מכאן... זהו. עכשיו היא כבר יכולה לבוא והפעם, לא אפצה פה!

       

      בעיני ממש מרמזות על מקום פנימי הראוי לתשומת לב...

       

        1/2/11 09:36:
      שתיים שהן אחת...אחת שהיא שתיים (אני והיא, היא ואני, מה שנאמר ומה שלא נאמר...). כתוב נפלא ובאופן קליל שהופך את המסר לידידותי לקוראים:)
        1/2/11 09:31:
      אוי, מה זה הצחקת אותי.....מקווה שלא אהיה לעת זקנה כמוה:-)
        1/2/11 08:57:
      מחשבות, מחשבות, מחשבות...
        1/2/11 07:56:

      צטט: נועה עדן 2011-01-31 21:21:33

      נשמע כמו ציפייה לביקור החותנת :)

      מניחה שקראת גם את התמונה הראשונה...

      [הקישור בראש הפוסט]

      טבעה ההפוך של "החברה" האמורה להגיע,

      הופך את ביקורה למעורר מתח, בדומה

      באמת לביקור החותנת :-))

      תודה, נועה ויום חמים ונעים לך

        1/2/11 07:51:

      צטט: צבע השרב 2011-01-31 16:11:00

      כתיבה קולחת, בדיוק-בדיוק.

      כף המאזניים הדמיונית מרחפת מעל

      שקט ורעש חיים זה ל צד זה בחופש

      ובדלת

      מילת המפתח...

      טוב לי ככה

      יפה!! וה"טוב לי ככה" גורר אצל הקורא הנבון כמה סימני שאלה...

      תודה, צ"ה המעמיקה ויום מואר לך כלבבך

       

       

        1/2/11 07:47:

      צטט: עמנב 2011-01-31 14:51:56

      אסתר, יופי של מונולוג!
      כל טוב, עמוס.

      אני שמחה בתגובתך, המאשרת לי פעם נוספת שגם גבר יכול למצוא בו עניין.

      תודה, עמוס ויום מבורך לך

        31/1/11 21:21:
      נשמע כמו ציפייה לביקור החותנת :)
        31/1/11 18:06:

      צטט: בוקיה 2011-01-31 12:37:31

      אהבתי מקסים, בוקי

      תודה פעם נוספת, יקירה

        31/1/11 16:11:

      כתיבה קולחת, בדיוק-בדיוק.

      כף המאזניים הדמיונית מרחפת מעל

      שקט ורעש חיים זה ל צד זה בחופש

      ובדלת

      מילת המפתח...

      טוב לי ככה

       

        31/1/11 15:54:

      צטט: לחישת הלב 2011-01-31 11:25:21

      שאפו לך יקירה לליבי

      על כתיבה משובחת ומדהימה.

      איזה מונולוג מדהים.

      שזרת בהגיגיך חוטי אהבה

      ויחסי חברות שיש בהן רבדים שונים

      והפחד לומר את מה שחושבים

      לעתים....

      כתיבתך מרהיבה בשנינות ועושר

      ביחסי אנוש.

      התמונות מאד ממחישות את הסיפור

      נגעת בכל נקודה באופן מושלם בעיני.

      הרחבת אופקים בכתיבתך

      בכל פעם חשה טעם של עוד

      המשתבחת הינך יפתי מפרק לפרק.

      ממתינה לבא בקוצר......

      תודה.

      חיבוק ליום נפלא.

      שתי הדמויות במחזה הן בסביבות גיל 60.
      מעניין שלמרות הפרש הגיל בינך לבין ב', אני מרגישה מדברייך שיכולת ממש לחוות אותה!
      ככותבת חשוב לי שהדמויות אותן אני מתארת, תהיינה אותנטיות ככל האפשר. דברייך כאן מאשרים שהמלאכה עלתה יפה.
      תודה, מזי על הערכתך הנלהבת ורגשותייך החמים. זה מחמם את ליבי  

       

        31/1/11 15:43:

      צטט: ליידי בלוז 2011-01-31 10:51:58

      איזה יופי של הירהורים..

      זורמת וחלקה תענוג לקרוא!

      מחכה ומצפה לפרק השלישי.

      מאוד נהנתי!

      תודה.

       

      בלוז

      ואיזה יופי של מילים לי ממך!

      התמונה המסיימת את המחזה,

      בוא תבוא בראשית השבוע הבא.

      שמחה מאוד שנהנית, "על אמת", כמאמר הילדים.

      תודה, ל"ב והמשך יום חמים ונעים לך

       

        31/1/11 14:51:
      אסתר, יופי של מונולוג!
      כל טוב, עמוס.
        31/1/11 12:37:
      אהבתי מקסים, בוקי
        31/1/11 12:33:

      צטט: ניקי א 2011-01-31 07:47:44

      תודה, ניקי יקירה, על הביקור הנוסף.

      המשך יום חמים ונעים לך   

        31/1/11 12:24:

      צטט: לכלילדמגיע 2011-01-31 06:50:41

      לחברתי היצירתית, תודה על כתיבה משובחת.

      תודה, נינוצ'קה יקרה ויום חמים ונעים לך!

        31/1/11 12:22:

      צטט: אביה אחת 2011-01-31 04:08:52

      דיוטימה יקרה


      כך לאחר יום שלם בבית החולים
      בערב אני מגיעה למלונית
      לנוח - לקרוא קצת בקפה -
      ונהנית כל כך לקרוא אותך
      עונג של כתיבה -
      ולך התודה

      מזכירה לעצמי שיש בינינו הפרש של כ-7 שעות...

      כיף לדעת שסיפוריי מנעימים לך שם, מעבר רך מן המציאות ה"בית-חולימית" אל שינה חלומית.

      תודה, אביה יקרה ועדכונים משמחי לב בקרוב!

        31/1/11 11:25:

      שאפו לך יקירה לליבי

      על כתיבה משובחת ומדהימה.

      איזה מונולוג מדהים.

      שזרת בהגיגיך חוטי אהבה

      ויחסי חברות שיש  בהן רבדים שונים

      והפחד לומר את מה שחושבים

      לעתים....

      כתיבתך מרהיבה בשנינות ועושר

      ביחסי אנוש.

      התמונות מאד ממחישות את הסיפור

      נגעת בכל נקודה באופן מושלם בעיני.

      הרחבת אופקים בכתיבתך

      בכל פעם חשה טעם של עוד

      המשתבחת הינך יפתי מפרק לפרק.

      ממתינה לבא בקוצר......

      תודה.

      חיבוק ליום נפלא.

       
       
      ''
        31/1/11 10:51:

      איזה יופי של הירהורים..

      זורמת וחלקה תענוג לקרוא!

      מחכה ומצפה לפרק השלישי.

      מאוד נהנתי!

      תודה.

      .

      בלוז

        31/1/11 09:21:

      צטט: יצחק. ב 2011-01-30 23:24:03

      אוהב את כתיבתך היפה, נעימה ומלאת חמלה,

      בפרק זה כמו בקודמו.
      במיוחד את מוטיב האהבה השזור בו כחוט השני.

      "אהבה איננה היפעלות מתוך איזו רגשנות. אהבה אמיתית אינה מנכסת, היא מאפשרת חיים וצמיחה ומעודדת אותם. אח, מה היא יודעת... בתוך תוכה היא יודעת היטב שאני מנערת אותה מן החלומות רק בגלל שטובתה לנגד עיניי."

      ידעתי בדיוק מי מבין המגיבים יתייחס במיוחד למודגש בסגול...!

      מוחי כבר מנחש ורוקם לו קווי המשך לפרק השלישי.

      אולי משהו שקשור גם לתמונה שהוסתרה?...

      ושוב, כבעבר, רק אתה התעכבת על פרט קטן, לכאורה - חגיגה בשבילי!

      אם חשה להסתירה לפני ש-א' תבוא, אנו נרמזים שלא מדובר בתמונה של אחד מנכדיה. פרט זה בא להאיר את כל המונולוג שלה באור אחר...

      [מזמינה אותך לקרוא את תגובתה של אירית "לשון עברית"] 

      תודה רבה, יצחק ויום מואר לך !

       

       

        31/1/11 09:07:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-01-30 21:46:51

      הרבה קולות יש לנו בפנים. השאלה המעניינת היא:

      מי מהקולות סולל את דרכינו? כנראה שכל הקולות גם יחד.
      קראתי כאן את התגובות, ואני מצטרפת למחמאות על כתיבתך הנפלאה.
      וברשותך, תלונה: למה רק 3 פרקים?

      לבסוף מכריע קול אחד, אחרי שהקשיב לשאר...

      ולמה רק 3 תמונות - כי החיים דוחקים להחליט וברגע מסוים, כמו שכתבתי זה עתה, כל דילמה מוכרעת בדרך זו או אחרת. הפגישה הבאה בין השתיים [שני הקולות], תביא להתרה. אבל אל דאגה, קרוב לוודאי שיהיו סיפורים נוספים... ☺

      תודה, ליליק ויום רב השראה לך, בכל המובנים

       

       

        31/1/11 08:57:

      צטט: חייצוק 2011-01-30 21:36:08

      אני מזדהה עם כל מה שכתב לך דן ספרי בתגובתו
      כתיבתך מרתקת.
      חייצוק

      ותגובתו ראויה מאוד...!

      תודה לבבית, חייצוק ויום מבורך לך!

        31/1/11 08:53:

      צטט: 4 לב אדום 2011-01-30 21:23:38

      או לא מ נ ח ס ת. טוב לך טוב לקוראים . מחר
      הגשם וקצת רטוב בעיניים ומחכה לעוד סיפורים.

      קוראת כאן יותר מבין המילים מאשר מתוכן...

      מברכת את ליבך ואת יומך, האני

       

        31/1/11 08:50:

      צטט: daaaag 2011-01-30 20:59:12

      משערת שהריבוע הקטן מסמן כוכבון נעלם...

      תודה, אפרת ויום מבורך לך

        31/1/11 08:34:

      צטט: רמיאב 2011-01-30 19:45:13

      אם במחזה עסקינן, קצת קשה להציג אישה מהרהרת בקול את צפונות מחשבותיה...

      היא בהחלט יכולה לבטא ולהציג את מחשבותיה כמונולוג. שקספיר ורבים אחרים כתבו קטעים שלמים כאלה.

      אולי צריך להושיב אותה מדברת אל זוג המאגים?... :) הנה בא לביטוי כישרון הבימוי שלך, יופי! אלא שהמאגים שייכים ל-א' הרומנטית-חולמנית ללא תקנה [הקישור לתמונה הראשונה מופיע כאן, מתחת לכותרת] ב' רק מעלה אותם בדבריה הביקורתיים.
      אני כבר מנחש שבתמונה השלישית יהיו רשמים מפגישת א' עם המועמד החדש הנזכר בתחילת התמונה הראשונה...

      זו יכולה הייתה להיות אפשרות מעניינת, לו נמשך המחזה עוד ועוד...
      וההפתעה תהיה מי הוא...

      ואם כבר התעוררה סקרנותך, איזו תמונה, בסוף הקטע, מיהרה ב' להסתיר לפני ש-א' תגיע...?

      קריצה

      נחיה ונראה...

      אינשאללה, יקירי, נחיה ונקרא!
      כל טוב,
      רמי

      תודה רבה, רמי ויום מרנין ונהדר לך!

        31/1/11 07:47:

      צטט: ניקי א 2011-01-30 18:26:42

      חחח..
      ככה זה עם חברות טובות , לפעמים הן קצת טרחניות (:

      חזרתי לככב..
      וקראתי שוב,
      אני נהינת לקרוא אותך .

       

        31/1/11 06:50:
      לחברתי היצירתית, תודה על כתיבה משובחת.
        31/1/11 04:08:
      דיוטימה יקרה


      כך לאחר יום שלם בבית החולים
      בערב אני מגיעה למלונית
      לנוח - לקרוא קצת בקפה -
      ונהנית כל כך לקרוא אותך
      עונג של כתיבה -
      ולך התודה
        30/1/11 23:35:

      צטט: דנה.גל 2011-01-30 19:07:06

       מנחשת ששני המלבנים מציינים את המאגים...

       לילה טוב, דנה

        30/1/11 23:33:

      צטט: צפונית אחת 2011-01-30 18:50:56

      מאסטר שפית של מילים את..
      (-:

      המילים הן הכלי להמחיש ככל האפשר ולהעביר את העיקר.

      תודה, "צפונית בסגול" ולילה נעים לך יקרה  

        30/1/11 23:24:

      צטט: debie30 2011-01-30 18:48:24

      אסתר,
      אהבתי את השיחה שב' מנהלת עם עצמה,
      מקווה ששמת לב גם לדברים המשתמעים,

      אותם אינה אומרת במפורש.
      עכשיו מחכה לביקור של א'
      המון תודות , נהניתי
      שבוע נהדר
      דבי

      צריך להמתין עד יום א' לביקורה של א'  

      תודה, דבי חביבה ולילה טוב לך

        30/1/11 23:24:

      אוהב את כתיבתך היפה, נעימה ומלאת חמלה,

      בפרק זה כמו בקודמו.
      במיוחד את מוטיב האהבה השזור בו כחוט השני.

      "אהבה איננה היפעלות מתוך איזו רגשנות. אהבה אמיתית אינה מנכסת, היא מאפשרת חיים וצמיחה ומעודדת אותם. אח, מה היא יודעת... בתוך תוכה היא יודעת היטב שאני מנערת אותה מן החלומות רק בגלל שטובתה לנגד עיניי."

       

      מוחי כבר מנחש ורוקם לו קווי המשך לפרק השלישי.

      אולי משהו שקשור גם לתמונה שהוסתרה?...

        30/1/11 23:20:

      צטט: פרודת רשתית 2011-01-30 18:47:51

      את יודעת מה ההבדל בין ספר לבין מעצב שיער? לראשון קוראים משה ולשני מואיס או מוריס לראשון יש לינוליאום על הרצפה ונס של עלית על מדף ולשני פרקט, מכונת אספרסו וחובות שהוא צבר כדי להראות עדכני ולגבות מאידיוטיות 300 שקלים על מה שספר גובה 80

      יודעת מחברה שניסתה פעם ולא יספה, את "ציקרי שמיקרי"...

      תודה, ליאורה ולילה טוב לך

        30/1/11 23:16:

      צטט: עצמי עצמי 2011-01-30 18:47:34


      אסתר יקרה,
       

       

      והרי זה טבעו של הרגש 'המשוגע', שאין בו הגיון...
      א' מייצגת את הצד הזה.
      הואאאאאאאאאאאאא... !
      איזה מונולוג. כולו FREE ! FREE! FREE!
      מעבר לכול ההבלותה הקשקשנית, שגוררת אותך מילה אחר מילה ומשקיעה אותך בביצה המסואבת, החולנית של העולם הזה, על הרומנטיקה החושנית ההזויה והממכרת כסם...
      אני מבינה שדברים אלה אתה מייחס עדיין לדמותה של א', כפי שהופיעה בתמונה הראשונה...

      אשרי האיש/ה שזכה לברוח מכל זה, ככתוב בתהילים פרק א' פסוק א'... אשרי האיש/ה שזכה להתעלות מעבר לזה, ולקלוט את האהבה לעומקה:
      "אהבה איננה היפעלות מתוך איזו רגשנות. אהבה אמיתית אינה מנכסת, היא מאפשרת חיים וצמיחה ומעודדת אותם."

      ואלו הן התובנות של ב', הניצבת בקצה השני.

      כתיבה קולחת סוחפת משובחת כתמיד, והמסר נהדר!

      אהבתי מאוד.

      תודה לך וכול טוב!
      ע

      שוב משתלבים הפוסטים שלנו, כפי שכבר ארע לא מזמן !
      תודה, עוזי, עבור השבחים כולם ולילה טוב ♥ 

        30/1/11 23:08:

      צטט: pinkason1 2011-01-30 18:40:45

      * בינתיים כוכב ואחזור מאוחר יותר לקרוא בעיון. יום טוב יקירתי

       תודה על "המקדמה", יקירי  

        30/1/11 22:53:

      צטט: לשון עברית 2011-01-30 18:40:17

      ו-ב היא לכאורה (רק לכאורה) הדמות הקשוחה מבין השתיים, שלבה גס בכל הקשור לרומנטיקה, לטיפוח אישי ולנוסטלגיה. ועדיין מבעד לשריון הקשיחות שהיא עוטה על עצמה לצד האימונית והקארה המיושן ומותקן למשעי, מסתתרת אישה שכמהה לאהבה, לחברות אמיתית, ולהפרה של השקט והחופש שהם מנת חלקה בחיי היום-יום. והכמיהה הזו והרגש שנלווה אליה זרועים בין השיטין, לאורך כל הסיפור : "הבדידות מכרסמת" את נפשה, ו"לאף אחד לא ממש אכפת מה מתרחש" בעולמה, ו"האהבה מאפשרת חיים וצמיחה", והנה היא כבר מחליפה את בגדיה, כי היא מתחשבת בחברתה. והתמונה? של מי היא? נהניתי לקרוא, אסתר. יישר כוח.

      פה ושם אני נוהגת להבליט מילה או שורה בתגובה, אם מתוך הסכמה מלאה עם הדברים ואם כדי לדון בהם. הדגשתי את תגובתך בשלמותה בהיותה רצינית, מעמיקה ומשקפת ברגישות רבה כל מה שחוויתי בדמותה, עם שהלכה והצטיירה לנגד עיניי.

      מתוך ההתוודעות לא' ברור לקורא שב' ממהרת לגנוז תמונה שזו תרקח סביבה מטעמים רומנטיים. מכאן ברור לפחות שאין זו תמונה של מישהו מילדיה או נכדיה...

      תודה רבה-רבה, אירית, על תגובה מענגת במיוחד !

        30/1/11 22:41:

      צטט: ניקי א 2011-01-30 18:26:42

      חחח..
      ככה זה עם חברות טובות , לפעמים הן קצת טרחניות (:

      נכון שחברות טובות, כמו גם בני זוג, הם מראה אחת/אחד לשני/ה. אבל מעבר לטרחנות, ניקי, שימי לב לרמזים בין השיטין, לגבי הרחשים הפנימיים של ב'.

      תודה, יקירה ולילה טוב וחמים לך 

       

        30/1/11 22:25:

      צטט: הלנה היפה 2011-01-30 18:15:57

      איזה כייף של מאגים רק בעלי המטריות עוד חסרים (ות) לי!
      דיוטמה יקירתי, תודה על הכתיבה הזורמת והכייפית!, תודה לך
      לאה

      מקווה מאוד שיהיה לי צילום מתאים של מטריות לתמונה האחרונה...

      תודה, לאה יקירתי ולילה טוב וחמים לך

        30/1/11 22:22:

      צטט: מיכאל 1 2011-01-30 18:15:07

      אסתר יקרה,
      אמנם בענייני נשים עוסק הפוסט אבל כנראה זה מעניין גם את הגברים...
      כתיבה מעניינת ומלאת חיוניות. שבוע נעים !

      האומנם רק בענייני נשים...???

      מעבר לפשט ודאי תמצא סוגיות אנושיות כלליות, שלא ארמוז עליהן מתוך כיבוד תבונתך.

      תודה על השבחים, מיכאל ולילה טוב לך ♥ 

        30/1/11 21:46:
      הרבה קולות יש לנו בפנים. השאלה המעניינת היא: מי מהקולות סולל את דרכינו? כנראה שכל הקולות גם יחד.
      קראתי כאן את התגובות, ואני מצטרפת למחמאות על כתיבתך הנפלאה.
      וברשותך, תלונה: למה רק 3 פרקים?
        30/1/11 21:36:
      אני מזדהה עם כל מה שכתב לך דן ספרי בתגובתו
      כתיבתך מרתקת.
      חייצוק
        30/1/11 21:23:
      או לא מ נ ח ס ת. טוב לך טוב לקוראים . מחר
      הגשם וקצת רטוב בעיניים ומחכה לעוד סיפורים.
        30/1/11 20:59:
        30/1/11 19:45:

      אם במחזה עסקינן, קצת קשה להציג אישה מהרהרת בקול את צפונות מחשבותיה...
      אולי צריך להושיב אותה מדברת אל זוג המאגים?... :)
      אני כבר מנחש שבתמונה השלישית יהיו רשמים מפגישת א' עם המועמד החדש הנזכר בתחילת התמונה הראשונה...
      וההפתעה תהיה מי הוא...

      קריצה

      נחיה ונראה...
      כל טוב,
      רמי

        30/1/11 19:22:

      צטט: * חיוש * 2011-01-30 17:54:33

      אוי..... כמה שהיא טועה, טועה בגדול

      (((-: בסתר ליבה היא צריכה להיות מאושרת שיש לה חברה

      שדואגת לומר לה את האמת בפנים

      והנה חחחח זה קצת עזר....אם היא עושה מאמצים כדי שלחברה

      לא תהיינה הערות

      ואחרי משפט כזה שמתנגן אצלה כמו מנטרה

      בטוחה שלאף אחד גם לא ממש איכפת מה מתרחש אצלי, לאף אחת...

      וכי למה שמישהו יתעניין בה?

      אני חושבת שהיא אכן התרגלה ללבד

      כמה חבל.....

      ואם לטפח את עצמה אז נהדר לעשות זאת עבור עצמה

      ולא עבור אף אחד אחר....

      תודה שהבאת דיוטימה יקירתינשיקה

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, יקירה

      חיה

       

      וואו, חיוש, איך שאת נכנסת לסיפור, משו-משו!

      להזכירך, בתמונה הראשונה, זו ב' שאומרת ל-א' "את האמת בפנים" ואז א' מחזירה לה באותה מטבע וזה כואב...

      יפה שהבחנת כי בעצם היא כואבת את העובדה שאף אחד לא מתעניין לגביה.

      הדגשתי את האמירה שלך בעניין הטיפוח.

      תודה, חיוש חמודה, על הלהט בתגובתך ועל האהבה שלך

        30/1/11 19:11:

      צטט: קנולר 2011-01-30 17:54:12

      אישה תמיד אישה כמו שפנינה רוזנבלום שוררה פעם.

      גם אם זה לא כל-כך ניכר כלפי חוץ ולא מהיכרות שטחית. התמונה האחרונה תשלים... 

      סומכת על מיומנות הקריאה שלך, שלא תתקשי להגיע להתרת הדילמה. 

      תודה, יהודית וערב חמים ונעים לך

        30/1/11 19:07:

        30/1/11 19:03:

      צטט: דן ספרי 2011-01-30 17:53:43

      אני אוהב את הכתיבה שלך.
      הפעם זה נראה לי יותר "עניינים נשיים"...
      אבל ממש לא משנה לי על מה את כותבת!
      הכתיבה הזו זורמת ו"נכונה" לעין.
      "יצא לך" כאן מעין "מונולוג פנימי"מרתק לטעמי.
      מה שיפה במיוחד הוא שזה נקרא
      כאילו שזה "יוצא לך מהשרוול"...
      ממש לא רואים את "התפרים" שלעתים רואים בקריאה
      אצל כותבים פחות מיומנים...
      וזה יופי!

      קלעת בהבחנה שלך. הרעיון למחזה במתכונת זו, עלה בי בהבזק מתוך אירוניה עצמית נוכח 3 מטריות תלויות על קולב, כבר מחודש נובמבר, מייחלות לגשם... 

      הטיוטה קלחה "מן השרוול" ונדרשה רק לעריכה נוספת קלה פה ושם.

      כפרפראזה על האמירה האידית: "מען דארף קענען רעדען" [צריך לדעת לדבר] אכן, צריך לדעת לספר סיפור, בין אם בעל-פה או בכתב.

      כתמיד, אני מעריכה את הערכתך והבחנותיך.

      תודה, דן וערב נעים לך, כלבבך

        30/1/11 18:50:
      מאסטר שפית של מילים את..
      (-:
        30/1/11 18:48:
      אסתר,
      אהבתי את השיחה שב' מנהלת עם עצמה,

      עכשיו מחכה לביקור של א'
      המון תודות , נהניתי
      שבוע נהדר
      דבי
        30/1/11 18:48:

      צטט: סאלינה 2011-01-30 17:51:19

      דיוטימה יקרה,

      פשוט אין לי מילים איך לכנות את הכתיבה המשובחת
      והנפלאה שלך...
      אוהבת לקרוא אותך..
      מקסים !!
      ערב נעים !!
      סאלינה.

      אלה בדיוק המילים, יקירה, מצאת את המתאימות ביותר! סימני הקריאה משלימות היטב את הרגש המתלווה אליהן.

      תודה, סאלינה וערב חמים ונעים לך! ♥  

       

        30/1/11 18:47:
      את יודעת מה ההבדל בין ספר לבין מעצב שיער? לראשון קוראים משה ולשני מואיס או מוריס לראשון יש לינוליאום על הרצפה ונס של עלית על מדף ולשני פרקט, מכונת אספרסו וחובות שהוא צבר כדי להראות עדכני ולגבות מאידיוטיות 300 שקלים על מה שספר גובה 80
        30/1/11 18:47:


      אסתר יקרה,
       

      והרי זה טבעו של הרגש 'המשוגע', שאין בו הגיון...

      הואאאאאאאאאאאאא... !
      איזה מונולוג. כולו FREE ! FREE! FREE!
      מעבר לכול ההבלותה הקשקשנית, שגוררת אותך מילה אחר מילה ומשקיעה אותך בביצה המסואבת, החולנית של העולם הזה, על הרומנטיקה החושנית ההזויה והממכרת כסם...
      אשרי האיש/ה שזכה לברוח מכל זה, ככתוב בתהילים פרק א' פסוק א'... אשרי האיש/ה שזכה להתעלות מעבר לזה, ולקלוט את האהבה לעומקה:


      "אהבה איננה היפעלות מתוך איזו רגשנות. אהבה אמיתית אינה מנכסת, היא   מאפשרת חיים וצמיחה ומעודדת אותם."

      כתיבה קולחת סוחפת משובחת כתמיד, והמסר נהדר!

      אהבתי מאוד.

      תודה לך וכול טוב!
      ע

        30/1/11 18:42:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-01-30 17:49:31

      אשת המילים, כתיבה מרתקת.
      "אהבה אמיתית אינה מנכסת, היא
      מאפשרת חיים..."
      מחבקת

      יקירתי, צירוף מקרים יפה -

      כשהעלית אצלך את הפוסט על אהבה, חייכתי כי הפרק הזה כבר שכב מוכן והמתין לשעתו... 

      תודה, מלכה וערב חמים ונעים לך

        30/1/11 18:40:
      * הינתיים כוכב ואחזור מאוחר יותר לקרוא בעיון. יום טוב יקירתי
        30/1/11 18:40:
      ו-ב היא לכאורה (רק לכאורה) הדמות הקשוחה מבין השתיים, שלבה גס בכל הקשור לרומנטיקה, לטיפוח אישי ולנוסטלגיה. ועדיין מבעד לשריון הקשיחות שהיא עוטה על עצמה לצד האימונית והקארה המיושן ומותקן למשעי, מסתתרת אישה שכמהה לאהבה, לחברות אמיתית, ולהפרה של השקט והחופש שהם מנת חלקה בחיי היום-יום. והכמיהה הזו והרגש שנלווה אליה זרועים בין השיטין, לאורך כל הסיפור : "הבדידות מכרסמת" את נפשה, ו"לאף אחד לא ממש אכפת מה מתרחש" בעולמה, ו"האהבה מאפשרת חיים וצמיחה", והנה היא כבר מחליפה את בגדיה, כי היא מתחשבת בחברתה. והתמונה? של מי היא? נהניתי לקרוא, אסתר. יישר כוח.
        30/1/11 18:32:

      צטט: כריסטין 2011-01-30 17:43:15

      חחחחיוך איזו כתיבה יפה

      מצפה כבר לתמונה השלישית *

      "המנה האחרונה" בעוד שבוע, בלי נדר... 

      שמחה באמת שנהנית!

      תודה, כריסטין וערב חמים ונעים לך

        30/1/11 18:29:

      צטט: ...אירית... 2011-01-30 17:24:30

      צוחקת :) הבת שלי היתה קוראת לה חופרת. חבל על הזמן...והעיקר שהחליפה בגדים.
      האמת מה רע בטרנינג? גם אני שואלת :)
      המאגים שלך. יש לי את כ-ל הסט מהחתונה.
      לא מוציאה אפפ'ם! את יכולה לדמיין למה.
      נהדרת אסתר. תודה. ואשוב עם *

      קודם כל, העובדה שאת צוחקת כבר עושה לי טוב! 

      אנקדוטה על "חפירה".

      את המושג העגתי הזה למדתי מנכדתי התיכוניסטית כשהארכתי מדיי להסביר לה דבר מה. יפה. חלפו שבועות והבחנתי שאינה קשובה, אף כי הפעם הייתי ערה שלא להעמיס. שאלתי אותה אם שוב הרגישה שלקחתי טוריה והיא לא קלטה, אז הסברתי ומאז, בנוסף ל"חופרת" משתמשים אצלנו גם ב"שוב לקחת טוריה?"

      באשר לכ-ל הסט השמור, הסברך בהפסקה, מאחורי הקלעים...

      תודה, אירית חביבתי וערב חמים ונעים לך

       

        30/1/11 18:26:
      חחח..
      ככה זה עם חברות טובות , לפעמים הן קצת טרחניות (:
        30/1/11 18:16:

      צטט: אניגמה 313 2011-01-30 17:20:45

      איזה יופי של כתיבה, תענוג.
      מחכה לפרק ג' , ולוואי שיבואו עוד!
      *

      איזו מתוקה את, אילת!

      תגובתך לתמונה הראשונה נחרתה בי היטב, לכן לא התפלאתי שהזדרזת לקרוא. [מסקרן אותי קצת, עם מה יכולת להזדהות הפעם , גם אם לא בפרהסייה...].

      האמת היא שהתמונה השלישית סוגרת יפה את הדרמה דילמה, גם אם אינה מביאה התרה לעוסה מן המוכן. אין לי צל של ספק שתגיעי אליה. [ביום א' הבא, אם הנסיבות תהיינה כמתוכנן]

      את יודעת, פטיק חברנו מהסיורים בת"א, תהה איך דיאלוג כזה היה נשמע בין גברים. הרעיון בינתיים באינקובטור...

      ערב חמים ונעים לך, יקירה

       

        30/1/11 18:15:
      איזה כייף של מאגים רק בעלי המטריות עוד חסרים (ות) לי!
      דיוטמה יקירתי, תודה על הכתיבה הזורמת והכייפית!, תודה לך
      לאה
        30/1/11 18:15:
      אסתר יקרה,
      אמנם בענייני נשים עוסק הפוסט אבל כנראה זה מעניין גם את הגברים...
      כתיבה מעניינת ומלאת חיוניות. שבוע נעים !
        30/1/11 17:54:

      אוי..... כמה שהיא טועה, טועה בגדול

      (((-: בסתר ליבה היא צריכה להיות מאושרת שיש לה חברה

      שדואגת לומר לה את האמת בפנים

      והנה חחחח זה קצת עזר....אם היא עושה מאמצים כדי שלחברה

      לא תהיינה הערות

      ואחרי משפט כזה שמתנגן אצלה כמו מנטרה

      בטוחה שלאף אחד גם לא ממש איכפת מה מתרחש אצלי, לאף אחת...

      וכי למה שמישהו יתעניין בה?

      אני חושבת שהיא אכן התרגלה ללבד

      כמה חבל.....

      ואם לטפח את עצמה אז נהדר לעשות זאת עבור עצמה

      ולא עבור אף אחד אחר....

      תודה שהבאת דיוטימה יקירתינשיקה

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, יקירה

      חיה

      ''

        30/1/11 17:54:

      אישה תמיד אישה כמו שפנינה רוזנבלום שוררה פעם.

        30/1/11 17:53:
      אני אוהב את הכתיבה שלך.
      הפעם זה נראה לי יותר "עניינים נשיים"...
      אבל ממש לא משנה לי על מה את כותבת!
      הכתיבה הזו זורמת ו"נכונה" לעין.
      "יצא לך" כאן מעין "מונולוג פנימי"מרתק לטעמי.
      מה שיפה במיוחד הוא שזה נקרא
      כאילו שזה "יוצא לך מהשרוול"...
      ממש לא רואים את "התפרים" שלעתים רואים בקריאה
      אצל כותבים פחות מיומנים...
      וזה יופי!
        30/1/11 17:51:
      דיוטימה יקרה,

      פשוט אין לי מילים איך לכנות את הכתיבה המשובחת
      והנפלאה שלך...
      אוהבת לקרוא אותך..
      מקסים !!
      ערב נעים !!
      סאלינה.
        30/1/11 17:49:
      אשת המילים, כתיבה מרתקת.
      "אהבה אמיתית אינה מנכסת, היא
      מאפשרת חיים..."
      מחבקת
        30/1/11 17:43:

      חחחחיוך איזו כתיבה יפה

      מצפה כבר לתמונה השלישית *

        30/1/11 17:24:
      צוחקת :) הבת שלי היתה קוראת לה חופרת. חבל על הזמן...והעיקר שהחליפה בגדים.
      האמת מה רע בטרנינג? גם אני שואלת :)
      המאגים שלך. יש לי את כ-ל הסט מהחתונה.
      לא מוציאה אפפ'ם! את יכולה לדמיין למה.
      נהדרת אסתר. תודה. ואשוב עם *
        30/1/11 17:20:
      איזה יופי של כתיבה, תענוג.
      מחכה לפרק ג' , ולוואי שיבואו עוד!
      *

      ארכיון

      פרופיל

      דיוטימה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין