בפרקים הבאים אביא את סיפוריהן של נשים שמלכו על עמן.

מלכת שבא (המאה ה-10 לפנה"ס)

שמה של מלכה קדומה המופיעה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראון ובאתוס האתיופי הכברה נגסט. מלכת שבא מלכה על ממלכת שבא הקדומה, המזוהה לרוב עם ממלכת סבא ששלטה בצפון אתיופיה ובתימן. עפ"י המסורת האתיופית היתה המלכה ה-52 של ממלכת שבא שנקראה גם "ממלכת יקטן" והיתה חלק מהשושלת האגעזית, על פי המסורת האתיופית שלטה בין השנים 1006 -975 לפנה"ס (31 שנה).

הסיפור התנ"כי

בסיפור התנ"כי מוזכרת מלכת שבא לא בשמה, אלא רק בתוארה, כמי שביקרה בירושלים כדי לפגוש בשלמה המלך, ולחוד לו חידות כדי לאמוד את חכמתו המפורסמת:

"וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי, וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ... וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ."

(מלכים א', פרק י', א-יג)

ציור אתיופי של מלכת שבא בדרכה לירושלים

כברה נגסט

על פי הכברה נגסט (ספר היוחסין של קיסרי אתיופיה מהשושלת הסולומנוית) מלכת שבא שמעה על שלמה המלך מסוחר ובעל אוניות ששמו טמרין. טמרין סיפר למלכה על חכמתו ועושרו של שלמה. בעקבות כך, אספה מלכת שבא כלים ואוצרות רבים, ובחרה כ-6000 ילדים וילדות בני אותו גיל, אותם הלבישה בבגדי מלכים. המלכה שלחה מכתב לשלמה וסיפרה כי מסעה לממלכתו יימשך כשלוש שנים. כאשר הגיעה לירושלים, שהה המלך בביתו והיא חשבה שהוא שותה מים. המלכה הרימה את שולי שמלתה וגמרה למלך לחייך. סיפור דומה כתוב גם בקוראן.

תיאור המפגש בין שני השליטים מהכברה נגסט

האתוס האתיופי הכברה נגסט ממשיך ומפרט מה קרה בין שניהם: שלמה המלך הזמין את המלכה מקדה לסעודה יום לפני חזרתה לממלכתה, ודרש ממשרתיו להגיש לה אוכל מתובל, על מנת לגרום לה לצימאון. לאחר הסעודה הזמין המלך את המלכה לישון בארמונו למשך הלילה, והבטיח לא לגעת בה בתנאי שלא תקח דבר ממנו או מארמונו. באישון לילה התעוררה מקדה והרגישה צימאון רב בשל האוכל המתובל. היא החלה לחפש מים בארמון וכאשר מצאה קנקן מים ושתתה ממנו, זינק המלך ממארבו, הפתיע אותה, וטען שמים הם הדבר היקר ביותר בממלכתו, וכי עליה לשלם תמורתם. המלכה חייכה על התכסיס ונעתרה לשלמה. מן המפגש הזה הרתה מלכת שבא, והמלך נתן לה את טבעתו, על מנת שתתן אותה לבנם המשותף לכשיוולד, כדי ששלמה יזהה אותו בעתיד. מלכת שבא שבה עם פמלייתה לשבא, וילדה בדרך את מנליק.

מלכת שבא מבקרת את שלמה המלך, איור בכתב יד אתיופי,
המאה ה-15, פקסימיליה, באדיבות הספרייה הלאומית, פריז

לקריאה נוספת: http://www.vbm-torah.org/vtc/0029891.html