נולדתי בת"א ב-1956. כשהייתי בכיתה ו' פרצה מלחמת ששת הימים ולכשהסתיימה נסענו כל הכיתה לבקר בכותל. לרגל הטיול אבי השאיל לי את המצלמה שלו. מאז אני מצלם. השנה פתחתי סטודיו להדפסות מאד איכותיות. מוזמנים לבקר באתר שלי: http://www.brandtphotography.co.il
יופי של תמונות - שמכניסות תחושה של רעננות והתחדשות לנוף "מת" !! תמונות שלא בא לי להתנתק מהן... ואני אפילו לא יודעת להסביר למה... (וברור שזה גם לא משנה) !!
יווווו, איש.... לפי תגובתך לקחת את הדברים שכתבתי למקום לא נכון!!!!! אני מוצאת שעלי להתנצל על כל מילה. לא היה באמירתי שום דבר ששולל ממך את האומן שבך. להפך! לא דיברתי פילוסופית, לא על ההיסטוריה של הצילום ולא על שאר דברים שמלומדים למיניהם כותבים. נהנתי לצפות בתמונותיך, ובתוך כך לשוחח עם עצמי לגבי תחושותי ביחס למה שאני רואה. ובכך שיתפתי. אך לא עשיתי נכון. אני מתנצלת ומושכת את זכותי לסוג כזה של שיח עם מי שיש בו האומץ ליצור ולשתף.
אין על מה להתנצל, אני מעריך מאד את התגובה שלך. תודה לך!
מעניין שגם אני יצאתי מופתעת מהצילומים האלה. מה בדיוק קשורה הברבית הבלונדינית החצי -ערומה הזאת לשריפה בכרמל? לטעמי, כותרתו של הפוסט הופכת את תוכנו הצילומי לבעייתי. רציתי לראות 'כרמל', קיבלתי רגליים יפות מידי ואי-לכך מעצבנות למדי.
יווווו, איש.... לפי תגובתך לקחת את הדברים שכתבתי למקום לא נכון!!!!! אני מוצאת שעלי להתנצל על כל מילה. לא היה באמירתי שום דבר ששולל ממך את האומן שבך. להפך! לא דיברתי פילוסופית, לא על ההיסטוריה של הצילום ולא על שאר דברים שמלומדים למיניהם כותבים. נהנתי לצפות בתמונותיך, ובתוך כך לשוחח עם עצמי לגבי תחושותי ביחס למה שאני רואה. ובכך שיתפתי. אך לא עשיתי נכון. אני מתנצלת ומושכת את זכותי לסוג כזה של שיח עם מי שיש בו האומץ ליצור ולשתף.
הבטתי על כפות הרגליים שלה והן נראות חלק אמיתי מהנוף המפויח המצולם, זה מה שעשה לי להרגיש שיש חיבור אמיתי בינה לבין הנוף. פית היער כשבאמת ישנו בבית אורן "יער הפיות"...
אני אשמח לשתף באופן בו "ראיתי" את התמונות....אני מורידה את הכובע בפני מקצוענות ומקצועיות, יצירתיות ואומץ,
אולם.... אני מודה שבנשמה פנימה לא התחברתי ל"נוכחות האנושית" ששתלת בנוף. מעין שתי עלילות נפרדות. שני סיפורים. שתי התרחשויות. נוכחותה של האישה בלבן המעיטה בעיני מכוחו של הנוף. מאובדנו. מעוצמתו. לתפיסתי האומנותית, לפעמים ההעדר יוצר את ה"יש". אני מתנצלת אם כתבתי משהו שלתפיסתך אינו ראוי. אני אוהבת לקחת חלק בדיון העוסק באומנות באשר היא, מתוך הערכתי האדירה לתחום האין סופי והנשגב הזה. אני מודה בהכנעה שמעולם לא הייתי בצד היוצר. המעז. בעל היכולות...... וכפי שאמרתי בתחילת דברי- על כך הערכתי העצומה לך ולאומנים אחרים. ובאמת, באמת אשמח לדעת באיזו אופן התקבלו דברי...
אני מאד מעריך את תגובתך!
אני מצלם מהבטן, לא מהראש. מוצא חן בעיני - אני מצלם. אני לא מעסיק את עצמי בדיונים האם זה "אומנותי" או מה זה אומר ברמה הפילוסופית, איך זה מתחבר להיסטוריה של הצילום או אומנות בכלל וכיוצאי באלו שאלות חשובות. כנראה בגלל זה אף פעם לא אהיה אמן נחשב......
הבטתי על כפות הרגליים שלה והן נראות חלק אמיתי מהנוף המפויח המצולם, זה מה שעשה לי להרגיש שיש חיבור אמיתי בינה לבין הנוף. פית היער כשבאמת ישנו בבית אורן "יער הפיות"...
אני אשמח לשתף באופן בו "ראיתי" את התמונות....אני מורידה את הכובע בפני מקצוענות ומקצועיות, יצירתיות ואומץ,
אולם.... אני מודה שבנשמה פנימה לא התחברתי ל"נוכחות האנושית" ששתלת בנוף. מעין שתי עלילות נפרדות. שני סיפורים. שתי התרחשויות. נוכחותה של האישה בלבן המעיטה בעיני מכוחו של הנוף. מאובדנו. מעוצמתו. לתפיסתי האומנותית, לפעמים ההעדר יוצר את ה"יש". אני מתנצלת אם כתבתי משהו שלתפיסתך אינו ראוי. אני אוהבת לקחת חלק בדיון העוסק באומנות באשר היא, מתוך הערכתי האדירה לתחום האין סופי והנשגב הזה. אני מודה בהכנעה שמעולם לא הייתי בצד היוצר. המעז. בעל היכולות...... וכפי שאמרתי בתחילת דברי- על כך הערכתי העצומה לך ולאומנים אחרים. ובאמת, באמת אשמח לדעת באיזו אופן התקבלו דברי...
תגובות (40)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמונות אומנותיות.
לפסטר את הדוגמנית!!!
אתה משתבח }{
שרי
ומעורר תקווה
שמה שנעלם
יצמח מחדש.
בסוף החודש. עד סוף השבוע הבא אני אבחר את העבודות המשתתפות.
הי מיקי
תמונות מ ד ה י מ ו ת !!!
בלי פילוסופיה והתפלמסות ......
תמונות עם עוצמה וגם רוגע,
ו ... תמיד כייף להסתכל על בחורה יפה
לא מחפש עוד פילוסופיות בצילום...
רוני (-:{
תמונות שלא בא לי להתנתק מהן... ואני אפילו לא יודעת להסביר למה... (וברור שזה גם לא משנה) !!
תודה !!
אין על מה להתנצל, אני מעריך מאד את התגובה שלך. תודה לך!
קיבלתי בלונדה עם רגליים מושלמות מידי.
לא הוגן.
תודה!
גם עלי זה עבד......
היא השתמשה בסולם גבוה......
יכול להיות, אם אזדמן עוד פעם לאזור הכרמל. מתי התערוכה?
אני מאד מעריך את תגובתך!
אני מצלם מהבטן, לא מהראש. מוצא חן בעיני - אני מצלם. אני לא מעסיק את עצמי בדיונים האם זה "אומנותי" או מה זה אומר ברמה הפילוסופית, איך זה מתחבר להיסטוריה של הצילום או אומנות בכלל וכיוצאי באלו שאלות חשובות. כנראה בגלל זה אף פעם לא אהיה אמן נחשב......
מהנוף המפויח המצולם, זה מה שעשה לי להרגיש שיש
חיבור אמיתי בינה לבין הנוף. פית היער כשבאמת ישנו
בבית אורן "יער הפיות"...
שלח למייל: forcarmel1@gmail.com
אולם.... אני מודה שבנשמה פנימה לא התחברתי ל"נוכחות האנושית" ששתלת בנוף. מעין שתי עלילות נפרדות. שני סיפורים. שתי התרחשויות. נוכחותה של האישה בלבן המעיטה בעיני מכוחו של הנוף. מאובדנו. מעוצמתו. לתפיסתי האומנותית, לפעמים ההעדר יוצר את ה"יש". אני מתנצלת אם כתבתי משהו שלתפיסתך אינו ראוי. אני אוהבת לקחת חלק בדיון העוסק באומנות באשר היא, מתוך הערכתי האדירה לתחום האין סופי והנשגב הזה. אני מודה בהכנעה שמעולם לא הייתי בצד היוצר. המעז. בעל היכולות...... וכפי שאמרתי בתחילת דברי- על כך הערכתי העצומה לך ולאומנים אחרים.
ובאמת, באמת אשמח לדעת באיזו אופן התקבלו דברי...
אהבתי!
והתמונות, כרגיל, נהדרות.
כמו מלאך שירד לרפא את הנוף..
חבל שלא בא קודם - המלאך הזה...
תודה רבה אילנה!
תודה!
דימוי מקסים! תודה
כמו סצנה מסרט פנטזיה.
ואיזה אומץ.......:-)
איזה פוזות....:-)
תודה!
שמח שאהבת
לפחות, כשאתה נעלם
אתה מסתובב עם אלילות יופי...
מקסים
תודה יקירתי!