אתם נפגשים עושים ילד ועוד אחד ועוד אחד ואחרי 7 או 15 שנים אולי מתגרשים ואולי גם מאבדים עבודה בכל מקרה העומס של היום, נקבע כבר לפני 10/15 שנים. כמה אני לוקח על עצמי? כמה ק"ג אני שם לעצמי על הכתפיים? יאללה, אודרוב (קדימה), אני אומר לעצמי איתך ביחד. למה לא? ילדים זה שמחה. ברכה. מתחתנים בסטייל. דירה. פלאזמה. חסכון? מה פתאום. אובר (דראפט) זה של כולם. ההחלטות מתקבלות על בסיס הסיכוי ולא על בסיס הסיכון. אין חשיבת עומסים או עומסים עתידיים. מי חושב על חיתולים בגיל 38? מי חושב על טקסי מסביב לשעון? מי חושב על טרדות אינסופיות? מי חושב על בייביסיטר? מי חושב על פיטורין ולהישאר בבית 9 עד 15 חודשים? מי? לא אתה בד"כ, ולא אני. הלוואי שבדורות הבאים תהיה חשיבת עומסים load management כמה עומס אני שם על עצמי? אני יכול בכלל לעמוד בזה? ולא רק עכשיו. אני יכול לעמוד בזה בשעת משבר? אני עושה תרחישים עתידיים או טומן ראשי בחול? טומן. אכן טומן (: אנחנו אנושות של טמינת ראש בחול. כזה הוא האדם המודרני. להגיע לירח הוא יודע, או לומר שיש 10 מליארד כוכבים כמו שלנו (נתון חדש מהיום) אבל להיזהר מעומס? אה אה. לא ממש. יאללה 120,000 ש"ח חתונה. יאללה מצלמת רחף בחתונה (בולשיט טוטאלי) אבל חסכון? בקרת הוצאות? חסכנות בשוטף? ראיית פנסייה? גבולי. מעטים. יאללה עצמאות. עובדים. משרד. הצלחה. פשיטת רגל. חובות 3/5/20 שנים קדימה. מי חשב על זה בתחילת הדרך? מי חשב על סיכונים? על העומס של זה על זוגיות. עומס כלכלי מפרק חיים/זוגיות/משפחה. את זה! צריך ללמד בבה"ס. בית הספר צריך לעשות 2 שעות בשבוע קבוע על כישורי חיים בכיוון של זהירות ועומסים. פעם בצבא תקעו לי אינפוזייה אחרי שהגעתי ל 42 חום במסע. למה? כי הלכתי על פארש הרבה מעבר ליכולתי. לא ידעתי להקשיב לגוף למה אני יכול ולמה לא. כמה סיבולת יש לנו? גופנית? נפשית? ומה אם אנחנו לוקחים על עצמנו יותר מדי עומס נפשי? נתאשפז? נדפוק לעצמנו כדור בראש? לא חבל? והכול, כי לא חשבנו על העומס, 5/10 שנים לפני. החלטות חיים כמו ילדים/גירושין ואחרות, מייצרות נקודת אל חזור. זה כמו מוות. לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. ואז, אם יש לך בנקודת המשבר גלגל הצלה בדמות הורים לדוגמא אז בסדר אבל אם לא, הלך עליך. אתה ב Dead end. בפינה. וזה מסוכן. על עומס צריך לחשוב כל יום. על עומס צריך לחשוב בכל החלטה. משכתנא לדוגמא. מי אמר שתוכל להחזיר אותה? אתה בטוח? מה יקרה אם לא? למה לקחת התחייבויות גדולות? חשיבת עומסים. זהירות מעומסים. כלכלה ילדים ונפש לקחת פחות עומס. להשאיר לעצמך חיים. אצלנו זה כבר במידה רבה מאוחר מדי הלוואי וילדינו ילמדו מזה משהו אבל אני סקפטי. עולם כמנהגו נוהג ואנו נמשיך לקחת יותר מדי עומס על עצמנו ולהישאר עם מעט חיים בידיים. אם היינו לוקחים פחות מחוייבות כלכלית אולי היינו ישנים בצהרים עובדים פחות שעות וחיים. במקום זה, אנחנו עבדים של עומס כלכלי אליו התחייבנו. X כסף בחודש שעלינו לשלם. חשיבת עומסים. Load management זה הדבר הבא (: בנוסף לעוד דברים. באהבה ואכפתיות לדורות הבאים ערן הקטן. |