פְּרידָה מְאֻחֶרֶת מֵאִמָּא
לֹא נִפְרַדְנוּ מֵאִמָּא
קְרִישׁ דָּם נָע לְמֹחָהּ
וּבִשְׁעוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת,
חֵי נַפְשִׁי, רָאִינוּ אוֹתָהּ
מְדַבֶּרֶת וּמִתְחַבֶּרֶת לְמֵתִים.
לֹא סִפַּרְנוּ בְּשִׁבְחָהּ
וְכִמְעַט שָׁכַחְנוּ
כַּמָּה פְּעָמִים אָמְרָה וּבִקְּשָׁה
בִּשְׂפַת אִמָּא,
"פַּסֶנְסְיָה!"
עַיוּנִי, קָרְאָה לִי
בִּשְׂפַת מְקוֹרוֹתֶיהָ הַחָלָבִּים.
שׂוֹרֶדֶת מַשְׁבֵּרִים,
נִצֶּבֶת עַל יְסוֹדוֹתֶיהָּ הַגוּרְגִ'ים.
אָבִיהָ מֵת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.
לְהַשְׁלִיך עַצְמָהּ מֵחַלּוֹן רָצְתָה.
שְׁלָחוּהָ לְבֵית הַיְתוֹמִים,
שָׁם חָשְׁבוּ מְקוֹמָהּ.
טִפְּסָה מֵעַל הַגָּדֵר וְחָזְרָה לָאִמָּא.
וְנֶפֶשׁ הַיַּלְדָּה נִשְׁאֲרָה שָׁם,
לֹא הִצְלִיחָה לְחַלְּצָה
עַד יוֹם מוֹתָהּ.
אוֹטוֹדִידַקְטִית הָיְתָה אִמִּי הָאֲהוּבָה,
שָׂפוֹת מִסְפָּר דִּבְּרָה.
בֵּין יַלְדוּתָהּ לְנַעֲרוּתָהּ,
הֻכְרַע גּוֹרָלָהּ,
יָצְאָה לְפַרְנֵס אֶת אַחְיוֹתֶיהָ וְאִמָּהּ.
כִּבְסִפּוּר אַהֲבָה שֶׁל תְּמוּנוֹת
דְּהוּיוֹת בְּשָׁחֹר לָבָן,
בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ עִם זֵר גְּלַדְיוֹלוֹת בְּיָדָהּ
נִבֶּטֶת שִׂמְלָתָהּ מְעַט צְהַבְהַבָּה.
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נִשְּׂאָה
עַל גַּגּוֹ שֶׁל בַּיִת,
פָּגָז יַרְדֵּנִי פָּעַר חוֹר בְּתִקְרָתוֹ.
נִשְׁמְרָה דֶּלֶת לֵיל כְּלוּלוֹתֶיהָ
וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם נִבְדְּקָה מִטָּתָהּ,
אִם טָהוֹר הָיָה גּוּפָהּ.
חָמְקָה מִפְּגָזִים נוֹפְלִים.
רָצָה בְּבֶטֶן מְחַשֶּׁבֶת לָלֶדֶת
חֹדֶשׁ אַחֵר חֹדֶשׁ
לִסְעֹד אוֹתוֹ.
נִפְצַע אֲנוּשׁוֹת מִצְּרוֹר צַלָּף,
שׁוּב יְתוֹמָה,
בְּלִי הַגֶּבֶר שֶׁל חַיֶּיהָ.
מְסַפֶּרֶת אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה:
כְּשֶׁמָּלְאוּ לָהּ לְאִמְּךָ אַרְבָּעִים, רָצְתָה בְּךָ;
אַבָּא שֶׁלְּךָ, הוּא שֶׁלֹּא רָצָה.
מוֹסִיפָה הָאָחוֹת:
חַיֶּיהָ הָיוּ קָשִׁים,
הָאַחַת שֶׁנָּתְנָה לִי אֶת הַחַיִּים.
הִתְבָּרְכָה אִמִּי,
יָדְעָה מַהִי אַהֲבָה
בֵּין גֶּבֶר לְאִשָּׁה,
וְזוֹ נֶחָמָה גְּדוֹלָה.
אִמִּי נֵרוֹת שַׁבָּת הִדְלִיקָה
מֵהָאֵין הִפְרִישָׁה צְדָקָה,
קָרְאָה תְּהִלִּים
וְדִבְּרָה עִם אֱלֹהִים.
דּוֹמֶה שֶׁאָכֵן הִקְשִׁיב לָהּ.
וּבְזִקְנָתָהּ , כְּשֶׁמֵּת עָלֶיהָ אָבִי,
הָפְכָה שׁוּב יְתוֹמָה.
נַפְשָׁהּ חָרְדָה.
רֹאשָׁהּ צָלוּל וְחַד,
לַחֲזֹר מֻקְדָּם לְבֵיתָהּ מִהֲרָה,
בְּטֶרֶם יֵרְדוּ שֵׁדֵי הַלַּיְלָה.
הַדְלִיקִי נֵרוֹת, כַּסִּי בְּמִטְפַּחַת רָאשֵׁךְ
וְאֶת עֵינַיִךְ בְּכַפּוֹת יָדַיִךְ.
בָּרְכִי אֶת בְּנֵי בֵּיתֵךְ.
אֲנִי אַבִּיט בָּךְ מֵאָחוֹר
וְאֶשְׁמֹר שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִפְגַּע בָּךְ יוֹתֵר. אִמִּי לֹא נִרְשְׁמָה בְּדַפֵּי דִּבְרֵי הַיָּמִים,
אֲבָל כְּכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים,
כָּךְ אֲנִי מֵבִין
עַד כַּמָּה הָיְתָה גִּבּוֹרָה.
וְיֵשׁ וַאֲנִי מֵבִין
שֶׁהִיא עֲדַיִן
דּוֹאֶגֶת לִי, עַיוּנִי. |