מלכות, מלקות רומי וביזנטיון
בפרק הזה, בחרתי מלכה משתי אימפריות עצומות. תהנו.
רומי הקיסרית הלנה (248 – 329)
פלוויה יוליה הלנה, הידועה גם כהלנה הקדושה, הלנה מקונסטנטינופול או הלנה אוגוסטה, הייתה אשתו של קונסטנטיוס כלורוס, לימים מקיסרי האימפריה הרומית, ואמו של הקיסר קונסנטינוס הראשון, אשר פעל להפצת הנצרות ברחבי האימפריה. האגדה הנוצרית על הלנה על פי המסורת הנוצרית, הלנה נשלחה לירושלים על ידי בנה קונסטנטינוס שהיה לקיסר הרומי הנוצרי הראשון. היא נחשבה לעולה לרגל הראשונה. בביקורה חיפשה הלנה את הצלב האמיתי עליו נצלב ישו. היא אספה את היהודים וביקשה כי ישלחו אליה את אלף המלומדים ביותר. לאחר כינוסם ביקשה שיבחרו בחמש מאות המלומדים ביותר מביניהם ומהם וכך אט אט ניסתה לצמצם את הקבוצה למלומדת יותר. יהודה שהבין את רצונה הזהיר את היהודים לא לגלות על מקום הימצא הצלב כי מציאתו תגרום לפגיעה ביהדות. יהודה אמר להלנה כי אין הוא יודע על מקום הימצא הצלב. היא השליכה אותו לבאר יבשה ולאחר שבוע ימים כאשר היה מורעב ומפוחד התפלל לאלוהים ומקום הצלב נגלה לו. הלנה שלחה למקום זה שליחים ובמקום נתגלו שלושה צלבים - האחד היה של ישו והשניים האחרים של הגנבים שנצלבו איתו. יהודה הציע כי ישימו צלבים אלו על אדם מת וכאשר הניחו אותם הוא קם לתחייה. בעקבות הנס נטבל יהודה לנצרות והיה לבישוף ירושלים. במקום מציאת הצלבים הוקמה כנסיית הקבר, על הר הזיתים בנתה הלנה את כנסיית האלאונה מעל המערה בה ישו לימד את השליחים וניבא את חורבן ירושלים וכנראה גם עלה השמיימה. (מספר שנים אחרי כן, פומניה בנתה את כנסיית העלייה לשמיים קרוב לכנסיית האלאונה שנותרה לציין את מקום לימוד השליחים בלבד) בעקבות הרס האלאונה בשנת 614 אין היא נבנית מחדש ועל הריסותיה נבנות שתי כנסיות חדשות כנסיית פטר נוסטר וכנסיית הקרדו. בנוסף הלנה בנתה את הכנסיות הבאות: כנסיית אברהם באלוני ממרא וכנסיית המולד בבית לחם.
ציור קיר מכנסייה ליד אגם טנה (אתיופיה), ימה"ב.
ביזנטיון תאדורה (פירוש השם "מתת האל", 500 לערך – 548)
פסיפס של הקיסרית תאודורה, מכנסיית סאן ויטלה, רוואנה, 547 לספירה
אשתו של קיסר האימפריה הביזנטית יוסטניאנוס הראשון וקיסרית במשותף עם בעלה. דמותה של תאודורה עוררה מאז ומעולם עניין רב, בין בשל אישיותה הכריזמטית וכוחה הרב באימפריה ובין בשל הקרירה המושמצת שלה לפני שהפכה לקיסרית. השנים הראשונות אביה, איש קפריסין, היה שומר דובים בהיפודרום בקונסטנטינופול ואמה רקדנית ושחקנית. הוריה נפטרו בעודה ילדה, והיא הפכה לשחקנית קרקס וככל הנראה גם זונה. השמועות שהתפרסמו מאוחר יותר, בעת התקרבותה למוקדי השלטון, תיארו אותה כפרוצה שטופת זימה וחסרת מעצורים, תדמית שדבקה בה עד היום, וככל הנראה הייתה נכונה. בבחרותה היא הפכה לפלגשו של הקובולוס, מושל במזרח האימפריה, אך השניים הסתכסכו והיא גורשה. באלכסנדריה הפכה תאודורה למונופיזיטית (מאמינים שלישו היה רק טבע אלוהי ולא כפול כאל וכאדם) אדוקה, אירוע אשר עתיד להשפיע רבות על הקיסרות. מאלכסנדריה חזרה תאודורה לקונסטנטינופול, שם פגשה באחיינו של הקיסר יוסטיניוס הראשון, פלאוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס, לימים הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, אשר התאהב בה מיד. השניים רצו להתחתן, אך באותה עת החוק אסר נישואין בין אצילים לפשוטי העם. יוסטיניאנוס פנה לדודו בבקשה לשנות את החוק, אך הלה סירב בלחצה של אשתו, דתייה אדוקה אשר התנגדה לכניסתה של תאודורה רבת המעללים למשפחה. על אף כוחו הרב של יוסטיניאנוס, אשר היה שותף בפועל בשלטון, הצליח הוא לשנות את החוק המדובר רק עם מותה של אשת יוסטיניוס. תיאודורה ויוסטיניאנוס נישאו בשנת 523. ארבע שנים לאחר מכן מת יוסטיניוס, ויוסטיניאנוס התמנה לקיסר כשתאודורה לצידו. שוטפות בשלטון תאודורה, באישיותה הכריזמטית ובפיקחותה הרבה, רכשה השפעה עצומה על הקיסר המאוהב. חמש שנים לאחר עלייתו לשלטון, בעת מרידת ניקה, הייתה זו תאודורה אשר שכנעה את הקיסר שלא לעזוב את קונסטנטינופול, ובכך סביר להניח שהצילה את כיסאו. זמן קצר לאחר מכן הגיע המצביא בליסריוס בראשות כוחותיו ודיכא את המרד, בסיועה הנדיב של אשת הקיסר. מקובל להניח כי הימלטותו של הקיסר מן העיר הייתה ממוטטת את שלטונו. תאודורה מילאה תפקיד מרכזי בממשל ותכופות מינתה והדיחה אישים כרצונה; כך למשל פעלה להרחיק מן מוקדי השלטון את בליסריוס אויבה ולקדם במקומו את מקורבה נרסס (ובכלל, נראה כי פעלה רבות למען קידום מקורביה האישיים). תאודורה פעלה גם בתחומים אחרים: היא קידמה את מעמד האישה בקובצי החוקים של יוסטיניאנוס, וכן הייתה פטרונית של אמנים. באופן חסר תקדים, נראה במקומות מסוימים כי בתקופתה מעמד הקיסר והקיסרית היה כמעט שווה, ואף יוסטיניאנוס עצמו ציין כי הוא מרבה להתייעץ עם אשתו. עם זאת, ככל הנראה אין מקום לטענות כי יוסטיניאנוס היה בובה על חוט אשר הופעלה בידיה של תאודורה. מעמדה של תאודורה היה כשל יועצת רבת השפעה, אך על אף עצותיה, ההחלטות הסופיות על גורלה של האימפריה נותרו בידיו של יוסטיניאנוס - אדם מוכשר ונבון מדי מכדי להיות שליט-בובה. יוסטיניאנוס מעולם לא התאושש ממותה של תאודורה בשנת 548. לאחר מותה הדרדר שלטונו, וסדרת ניצחונותיו והשגיו המופלאים נפסקה. עדות לאהבתו הרבה לתאודורה, מהווה העובדה שעל אף שהמשיך לחיות כ-17 שנה לאחר מותה מעולם לא לקח לו אישה נוספת. |
