הלילה אני מרגישה כמו כלואה בוערת בי אש, מחכה לישועה נידונתי לנצח-אלפי-נצחים איבדתי כיוון, ואבדו הדרכים.
הלילה- כמו יד ארגמן מלטפת עוטף את נפשי שמדם מטפטפת זעקתי הנחרת אך בקושי נשמעת בין סדקי הזמן שכה היטבתי לדעת.
הלילה אני כמו יקום שגווע נאחזת בפחד, כמו אדם שטובע נידונתי לנצח בחיי-נדודים עייפתי מאד וחושיי כה כבדים.
והלילה הזה כמו שמיכה מברזל מכביד על ליבי כשהכוח אוזל מחשבתי מתפוררת לאבק של דממה בין רוחות השמיים שביקרה הנשמה.
הלילה- אני מחכה לזריחה לאורה של השמש ולריח פריחה כשהשחר יפציע מחדש על חיי הזמן והרוח יתאחדו עם שנותיי. |