מתוך החלטה אמיתית לחגוג את יום הולדת 30 בצורה שונה מימי ההולדת שחגגתי משך כל ימי חיי החלטתי לסמוך על אהבתי החדשה שהבטיחה לי ערב שלא אשכח וסגרה רק עבורי הופעה שנבנתה בשבילי.... כך מצאתי את עצמי הולכת יד ביד בערב חורפי בנמ"ל תל אביב, מיותר לציין שהגלים המתנפצים בסלעים והרוח שהקיפה אותנו רק הגבירה את תחושת הרומנטיות, לאחר צעידה קצרה וצמודה נכנסנו לבר קטן ומסתורי, הזמנו שתיי כוסות יין לבן והתחלנו להתחמם... אני מוכרחה לציין שאני ממעטת לצאת להופעות ובפרט הופעות ג'אז מתוך מחשבה שג'אז בדרך כלל מתאים למעריצים ההדוקים של הז'אנר אך מסתבר שטעיתי.... לבמה עלתה קרן פרידמן והרכב הג'אז המצויין שלה, הם היו כל כך מדוייקים וכל כך מרגשים, עד שלעיתים שכחתי שאני נמצאת בתל אביב ועפתי בדמיון לניו יורק בשנות החמישים, הופתעתי לגלות כמה שירים אני מכירה לאחר מכן הבנתי שמדובר בשירים ששייכים לאגדות הכי גדולות של הז'נאר לדוגמאת לואיס אמסטרונג, ג'ון קולטריין וכמובן צ'ארלי פרקר, בנוסף הקפידו קרן פרידמן והרכב הג'אז על שירים ישראלים ומכורים בביצעים חדשים וממכרים קרן עצמה הייתה מדהימה!!! כל כך נינוחה וטבעית, וכלכך כלכך מוכשרת!!!התאהבנו בה מיד, ההרכב שליווה אותה היה אחד ההרכבים הטובים ביותר שראיתי, לא היה רגע משעמם, ההופעה זזה בקצב מדהים משיר לשיר מסיפור לסיפור, ברגע אחד הקצב מהיר שכמעט ומכריח לרקוד וברגע השני המוסיקה היא פסקול מרגש לגשם שבחוץ, ועל הכל מנצחת קרן בקול של קטיפה, כוס היין שהתרוקנה התמלאה בחדשה, אהבתי מעולם לא נראתה לי יפה יותר, ופשוט לא רציתי שהערב יגמר... בסוף ההופעה עדיין שיכורות מכל הג'אז הזה (ואולי קצת מהיין) נכנסנו למונית שבדמיוני הייתה בצבע צהוב כיאה למונית ניו-יורקרית אמיתית וכשהגענו שמנו שיר של צ'רלי פרקר והמשכנו את הג'אז בעצמנו...
והינה מסקנה שגיליתי על עצמי בגיל שלושים: אני, אני מתה על ג'אז!!!! (: |