כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ילדים זה שמחה

    ארכיון

    מה עושים כשהילדים לא רוצים ללכת לישון?

    11 תגובות   יום שלישי, 1/2/11, 13:39

    הגיע אלי זוג הורים מגבעתיים, עם שתי בנות. האחת בת שנתיים וחצי והשניה בת 11 חודשים.

    הבעיה שהציגו בפני היתה שהילדות (בעיקר הגדולה) לא הולכות לישון לפני 12 בלילה, וגם אף פעם לא במיטה שלהן.

    הם היו כבר אצל פסיכולוגית ילדים שאמרה להם להחשיך את כל הבית, לעשות כאילו הם בעצמם הולכים לישון ולחכות במיטה עד שהילדות נרדמות.

    זה כמובן לא הצליח אלא רק הוסיף עוד מתח, כי עכשיו גם אסור להם לעשות כלום הם צריכים לחכות במיטה שלהם לפעמים שעה או שעתיים עד שהילדות נירדמות...

    פגשתי הורים מותשים (הם נרדמו לי מול העיניים) ואובדי עצות.

    התחלתי להכניס קצת סדר לבית.

    ''

     1. אמרתי להם לדאוג שהילדה הגדולה תישן פחות בגן (לבקש מהגננת שתעיר אותה אחרי שעה) כדי שהם יהיו בטוחים שהילדה באמת עייפה.

     2 ליזום שיחה עם הילדה ולומר לה שעכשיו יש חוקי שינה חדשים בבית. כל אחד ישן במיטה שלו, והולכים לישון בשעה תשע. (תשע זה עדיין קצת מאוחר, אבל ההורים הרגישו יותר נח להתחיל את ההרגלים החדשים בצורה הדרגתית)

    1.  3. לחשב נכון את הזמן לקראת השינה : ארוחת ערב, מקלחת כדי להצליח להיות מוכנים במיטה בתשע ובלי לחץ.
    2.  4. כשמגיעה שעת השינה, לשים את הילדה במיטה, אפשר לשבת איתה, לקרוא לה סיפור ואח"כ לומר לילה טוב ולצאת. אם היא בוכה (מה שכנראה יקרה) אפשר להכנס אליה, ללטף אותה בנחת ולומר לה שעכשיו צריך ללכת לישון. אפשר להבטיח לה הפתעה טעימה לבוקר אם אכן היא תלך לישון יפה. ולצאת אחרי כמה דקות. אפשר להכנס אליה מדי פעם, לומר לה שאתם שם אבל לא להתעכב שם יותר מכמה דקות.

    חשוב לומר: מטרת הכניסה לחדר שלה היא לא כדי להרגיע אותה, זה בטח יגרום לה דוקא לבכות יותר( כדי לנסות לשכנע אתכם להוציא אותה מהמיטה), אלא כדי לתת לה את ההרגשה והביטחון שאתם שם.

    1. אם היא תצא מהמיטה. לקחת אותה על הידיים, לומר לה שאסור לצאת מהמיטה וצריך ללכת לישון. בלי הסברים נוספים, ובלי לחכות להסכמתה, לשים אותה במיטה עם נשיקה...
    2. 5. בבוקר כמובן לעודד! לעודד! לעודד! לספר לה כמה אתם שמחים שהיא הלכה לישון במיטה שלה ויותר מוקדם מהרגיל. (תאמרו רק את האמת, אם היא לא הלכה לישון יפה אל תגידו זאת. תציינו רק דברים אמיתיים). אפשר, כמו שאמרנו, לתת הפתעה קטנה. עוגיה, ממתק.
    3.  6. ככל שתהיו בטוחים בעצמכם, כך יותר מהר תצליחו! ילד אף פעם לא מבזבז אנרגיות. הוא לא מנסה איפה שהוא מרגיש שאי אפשר, רק איפה שהוא מזהה "פירצה".

     

    לאחר מספר ימים דיברתי עם ההורים וראה זה פלא:

     קודם כל, הילדה  הולכת לישון בין תשע לעשר ורק במיטה שלה. היא גם אף פעם לא יוצאת מהמיטה!

     אמנם היא קוראת להורים שלה כמה וכמה פעמים לבוא למיטה וזה יכול גם לקחת חצי שעה, אבל זה נסבל.

    השיפור עצום ועדיין נשאר על מה לעבוד.

    עכשיו המטרה שלי היא שהילדה תישן אפילו בשמונה, כך שסוף סוף יישאר גם זמן להורים להיות ביחד...

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: :)inabell 2011-02-03 10:15:11

      אם אתה לא מחוייב לתת אלא נותן מרצונך, מתוך הערכה למאמץ של הילד. זה בסדר.

      הבעיה מתחילה כשזה נהיה קבוע ומותנה, שהילד יודע שהוא חייב לקבל "פרס" על מה שעשה ואז זה כבר לא ביטוי של אהבה, הערכה, תשומת לב אלא התניה.

      אם ההורה יודע לשים גבולות, הוא בוחר, אז הוא יכול גם מידי פעם להשתמש בחיזוק חיובי. גם כשזה ממתק

      ממתק הוא מכת מדינה. זה לא נורא לאכול ממתקים פה ושם אלא שחיבור בין ממתקים לבין חיזוק חיובי הוא בעייתי. חיזוק חיובי זה מגע, זה זמן ביחד, אוכל לא יכול להיות ביטוי לאהבה או שביעות רצון. ובטח שלא לבוא כהתניה - מה שהפריע לי זה המשפט אם תלך לישון יפה מחר בבוקר תקבל פרס...  יותר נכון לאמר כל הכבוד ובבוקר אם אתה רוצה להפגין שביעות רצון, אפשר לאמר הלכת לישון מוקדם עכשיו אנחנו עירניים ושמחים ובוא נעשה משהו ביחד, אפשר לקנח בממתק להשלמת הזמן הנעים אבל מאוד חשוב לעשות את ההפרדה אחרת ממתק הוא פרס, על מעשים טובים מקבלים מתנות חיצוניות... והרי לך אילוף.

      עדיף שילד יידע לחוש על גופו את התוצאות של שינה טובה, אוכל טוב וכו'.

      ואגב, אני לא רואה בעיה בילד שישן עם הוריו באותה מיטה, אם ההורה נוכח בזמן ההליכה לישון של הילד באותה מיטה. זה משרה ביטחון. ילדיי שהם גדולים יחסית עדיין ישנים איתנו באותו החדר. הם ישנים טוב, זה משרה עליהם ביטחון, ואין רע בכך.

       

      מה שכתבתי זה כך:

      בבוקר כמובן לעודד! לעודד! לעודד! לספר לה כמה אתם שמחים שהיא הלכה לישון במיטה שלה ויותר מוקדם מהרגיל. (תאמרו רק את האמת, אם היא לא הלכה לישון יפה אל תגידו זאת. תציינו רק דברים אמיתיים). אפשר, כמו שאמרנו, לתת הפתעה קטנה. עוגיה, ממתק.
      כלומר,
      העידוד הוא זה שחשוב, לשתף כמה אתם שמחים שהיא הלכה לישון יפה.
      הוספתי גם שאפשר לצ'פר במשהו קטן. אני לא רואה בזה כל רע.
      הרעיון שלך לעשות משהו ביחד הוא יפה מאוד הבעיה היא שבדר"כ בבוקר אנשים ממהרים לגן ולעבודה אז הדבר המוחשי היחיד שיכול להראות את התמיכה שלנו הוא משהו קטן, וכן, גם עוגיה או ממתק קטן
      (אצלי באופן אישי אין סוכריות בבית, יש עוגיות, במבה, דבש, הרבה פירות טעימים. לפעמים מקבלים גם שוקולד)

      עדיף שילד יידע לחוש על גופו את התוצאות של שינה טובה, אוכל טוב

      ודאי שעדיף. אבל עד שיחוש על בשרו חיזוק חיובי יכול לעזור....

       


      צטט: דיוטימה 2011-02-03 09:58:38

      צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2011-02-03 08:56:33

      צטט: דיוטימה 2011-02-02 16:15:29

      לרוב זו הססנותם של ההורים שמקלקלת את השורה.

      הפרשנות המעוותת שלהם לערך משמעת וגבולות

      היא שיוצרת את מרבית הבעיות מלכתחילה. 

      ילד אף פעם לא מבזבז אנרגיות. הוא לא מנסה איפה שהוא מרגיש שאי אפשר, רק איפה שהוא מזהה "פירצה".

      משפט מפתח לכל המצבים המאתגרים עם ילדים

      ולרוב, לא מפליא, גם עם מבוגרים.

       

       

      אני חושבת שהיום הורים קצת הגזימו והלכו מידי לקצה השני.

      לגמרי! האם לא ירשו לבצע בדיקת דם או חיסון, "כי הדקירה תכאיב לו" ?!

      כשפירסמתי את הפוסט הזה ב"און לייף" הורים כתבו לי שזה נורא אם הילד בוכה ובכל מצב של בכי צריך לקחת על הידיים, או להביא אותו למיטה של ההורים.

      ומה עושים כשיש יותר מילד אחד?

      כתבו גם שכך הילד יצבור תסכול וילמד להתייאש מהחיים.

      סליחה, אם לא יתחנך מקטנותו לגבולות, דווקא זה יגרום לו לתסכול בחיים, כי המציאות שם בחוץ אינה מפנקת, כידוע...

      האם זו לא הגזמה?

      האם ההורים לא עושים השלכה מעצמם?

      בהחלט ובכל מובן. גם ההיבט של רק כיף וסבבה ומה שמורכב יותר ותובע השקעה עצמית, חשיבה יצירתית ותשומת לב, אז ש"המומחה" ישבור את הראש ואם כואב ומפריע, לוקחים פילולה!

       

      הורים צריכים לדעת איך להציב גבולות, לחנך. בד בבד עם אהבה טוטאלית ולא מותנית אל הילד.

      וזה נכון לכל גיל של הילד.

      מוזר כל כך שהצבת גבולות, כלל בסיסי בחינוך, נתפסת כמנוגדת לאהבה והריהי ביטוי מובהק ביותר שלה! העניין הוא שהורים רבים רואים רק את המעשה הרגעי, את הנוקשות/התעקשות על הנדרש, מבלי לראות את כל התהליך ותרומתו בהמשך. העיקר שיהיה שקט הרגע ומה שיהיה - יהיה! "עידן האינסטנט" חיבל גם בזה...

       

      אוי כמה סיפורים אני שומעת בהרצאותיי, מפי אימהות טובות שבניהם היו נסיכים בבית...

       

      תודה דיוטימה על הדגשים הנהדרים שלך!

      לאה

       

       

      רציתי רק להדגיש דבר אחד שאמרת, כל כך חשוב:

      מוזר כל כך שהצבת גבולות, כלל בסיסי בחינוך, נתפסת כמנוגדת לאהבה והריהי ביטוי מובהק ביותר שלה!
      המבחן הטוב ביותר הוא היחס שלנו לילד אחר, האם כל כך חשוב לנו איך הוא מתנהג? חשוב לנו לחנך אותו? החינוך והגבולות הם ביטוי של קשר, של אהבה ואכפתיות!

       

        3/2/11 10:15:

      אם אתה לא מחוייב לתת אלא נותן מרצונך, מתוך הערכה למאמץ של הילד. זה בסדר.

      הבעיה מתחילה כשזה נהיה קבוע ומותנה, שהילד יודע שהוא חייב לקבל "פרס" על מה שעשה ואז זה כבר לא ביטוי של אהבה, הערכה, תשומת לב אלא התניה.

      אם ההורה יודע לשים גבולות, הוא בוחר, אז הוא יכול גם מידי פעם להשתמש בחיזוק חיובי. גם כשזה ממתק

      ממתק הוא מכת מדינה. זה לא נורא לאכול ממתקים פה ושם אלא שחיבור בין ממתקים לבין חיזוק חיובי הוא בעייתי. חיזוק חיובי זה מגע, זה זמן ביחד, אוכל לא יכול להיות ביטוי לאהבה או שביעות רצון. ובטח שלא לבוא כהתניה - מה שהפריע לי זה המשפט אם תלך לישון יפה מחר בבוקר תקבל פרס...  יותר נכון לאמר כל הכבוד ובבוקר אם אתה רוצה להפגין שביעות רצון, אפשר לאמר הלכת לישון מוקדם עכשיו אנחנו עירניים ושמחים ובוא נעשה משהו ביחד, אפשר לקנח בממתק להשלמת הזמן הנעים אבל מאוד חשוב לעשות את ההפרדה אחרת ממתק הוא פרס, על מעשים טובים מקבלים מתנות חיצוניות... והרי לך אילוף.

      עדיף שילד יידע לחוש על גופו את התוצאות של שינה טובה, אוכל טוב וכו'.

      ואגב, אני לא רואה בעיה בילד שישן עם הוריו באותה מיטה, אם ההורה נוכח בזמן ההליכה לישון של הילד באותה מיטה. זה משרה ביטחון. ילדיי שהם גדולים יחסית עדיין ישנים איתנו באותו החדר. הם ישנים טוב, זה משרה עליהם ביטחון, ואין רע בכך.

        3/2/11 09:58:

      צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2011-02-03 08:56:33

      צטט: דיוטימה 2011-02-02 16:15:29

      לרוב זו הססנותם של ההורים שמקלקלת את השורה.

      הפרשנות המעוותת שלהם לערך משמעת וגבולות

      היא שיוצרת את מרבית הבעיות מלכתחילה. 

      ילד אף פעם לא מבזבז אנרגיות. הוא לא מנסה איפה שהוא מרגיש שאי אפשר, רק איפה שהוא מזהה "פירצה".

      משפט מפתח לכל המצבים המאתגרים עם ילדים

      ולרוב, לא מפליא, גם עם מבוגרים.

       

       

      אני חושבת שהיום הורים קצת הגזימו והלכו מידי לקצה השני.

      לגמרי! האם לא ירשו לבצע בדיקת דם או חיסון, "כי הדקירה תכאיב לו" ?!

      כשפירסמתי את הפוסט הזה ב"און לייף" הורים כתבו לי שזה נורא אם הילד בוכה ובכל מצב של בכי צריך לקחת על הידיים, או להביא אותו למיטה של ההורים.

      ומה עושים כשיש יותר מילד אחד?

      כתבו גם שכך הילד יצבור תסכול וילמד להתייאש מהחיים.

      סליחה, אם לא יתחנך מקטנותו לגבולות, דווקא זה יגרום לו לתסכול בחיים, כי המציאות שם בחוץ אינה מפנקת, כידוע...

      האם זו לא הגזמה?

      האם ההורים לא עושים השלכה מעצמם?

      בהחלט ובכל מובן. גם ההיבט של רק כיף וסבבה ומה שמורכב יותר ותובע השקעה עצמית, חשיבה יצירתית ותשומת לב, אז ש"המומחה" ישבור את הראש ואם כואב ומפריע, לוקחים פילולה!

       

      הורים צריכים לדעת איך להציב גבולות, לחנך. בד בבד עם אהבה טוטאלית ולא מותנית אל הילד.

      וזה נכון לכל גיל של הילד.

      מוזר כל כך שהצבת גבולות, כלל בסיסי בחינוך, נתפסת כמנוגדת לאהבה והריהי ביטוי מובהק ביותר שלה! העניין הוא שהורים רבים רואים רק את המעשה הרגעי, את הנוקשות/התעקשות על הנדרש, מבלי לראות את כל התהליך ותרומתו בהמשך. העיקר שיהיה שקט הרגע ומה שיהיה - יהיה! "עידן האינסטנט" חיבל גם בזה...

       

      אוי כמה סיפורים אני שומעת בהרצאותיי, מפי אימהות טובות שבניהם היו נסיכים בבית...

       

      תודה דיוטימה על הדגשים הנהדרים שלך!

      לאה

       

      צטט: דיוטימה 2011-02-02 16:15:29

      לרוב זו הססנותם של ההורים שמקלקלת את השורה.

      הפרשנות המעוותת שלהם לערך משמעת וגבולות

      היא שיוצרת את מרבית הבעיות מלכתחילה. 

      ילד אף פעם לא מבזבז אנרגיות. הוא לא מנסה איפה שהוא מרגיש שאי אפשר, רק איפה שהוא מזהה "פירצה".

      משפט מפתח לכל המצבים המאתגרים עם ילדים

      ולרוב, לא מפליא, גם עם מבוגרים.

       

       

      אני חושבת שהיום הורים קצת הגזימו והלכו מידי לקצה השני.

      כשפירסמתי את הפוסט הזה ב"און לייף" הורים כתבו לי שזה נורא אם הילד בוכה ובכל מצב של בכי צריך לקחת על הידיים, או להביא אותו למיטה של ההורים.

      ומה עושים כשיש יותר מילד אחד?

      כתבו גם שכך הילד יצבור תסכול וילמד להתייאש מהחיים.

      האם זו לא הגזמה?

      האם ההורים לא עושים השלכה מעצמם?

       

      הורים צריכים לדעת איך להציב גבולות, לחנך. בד בבד עם אהבה טוטאלית ולא מותנית אל הילד.

      וזה נכון לכל גיל של הילד.

       

      תודה דיוטימה על הדגשים הנהדרים שלך!

      לאה

      צטט: :)inabell 2011-02-02 16:45:01

      צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2011-02-02 14:00:39

      צטט: :)inabell 2011-02-01 19:43:34

      לא אהבתי את ההבטחה לממתק בבוקר.
      שוחד ככלי אילוף למרות יעילותו אינו ראוי בעיניי.

       

      זה אינו שוחד, ולא אילוף.

      אלא תשומת לב, חיזוק חיובי על המאמץ של הילד.

      אם את רוצה אפשר לשים פתק יפה מתחת לכרית. (תלוי בגיל של הילד)

       

      כשאתה מבטיח ממתק ולא משנה כמה טובה כוונתך המסר הוא חד משמעי.

      על התנהגות טובה מקבלים מתנות ולכן כדאי. זו מלכודת דבש שרבים מן ההורים נלכדים בה.   

       

      אם אתה לא מחוייב לתת אלא נותן מרצונך, מתוך הערכה למאמץ של הילד. זה בסדר.

      הבעיה מתחילה כשזה נהיה קבוע ומותנה, שהילד יודע שהוא חייב לקבל "פרס" על מה שעשה ואז זה כבר לא ביטוי של אהבה, הערכה, תשומת לב אלא התניה.

      אם ההורה יודע לשים גבולות, הוא בוחר, אז הוא יכול גם מידי פעם להשתמש בחיזוק חיובי. גם כשזה ממתק

        2/2/11 16:45:

      צטט: סדנאות הורים וייעוץ 2011-02-02 14:00:39

      צטט: :)inabell 2011-02-01 19:43:34

      לא אהבתי את ההבטחה לממתק בבוקר.
      שוחד ככלי אילוף למרות יעילותו אינו ראוי בעיניי.

       

      זה אינו שוחד, ולא אילוף.

      אלא תשומת לב, חיזוק חיובי על המאמץ של הילד.

      אם את רוצה אפשר לשים פתק יפה מתחת לכרית. (תלוי בגיל של הילד)

       

      כשאתה מבטיח ממתק ולא משנה כמה טובה כוונתך המסר הוא חד משמעי.

      על התנהגות טובה מקבלים מתנות ולכן כדאי. זו מלכודת דבש שרבים מן ההורים נלכדים בה.   

        2/2/11 16:15:

      לרוב זו הססנותם של ההורים שמקלקלת את השורה.

      הפרשנות המעוותת שלהם לערך משמעת וגבולות

      היא שיוצרת את מרבית הבעיות מלכתחילה. 

      ילד אף פעם לא מבזבז אנרגיות. הוא לא מנסה איפה שהוא מרגיש שאי אפשר, רק איפה שהוא מזהה "פירצה".

      משפט מפתח לכל המצבים המאתגרים עם ילדים

      ולרוב, לא מפליא, גם עם מבוגרים.

        2/2/11 14:09:
      יפה מאד !

      צטט: :)inabell 2011-02-01 19:43:34

      לא אהבתי את ההבטחה לממתק בבוקר.
      שוחד ככלי אילוף למרות יעילותו אינו ראוי בעיניי.

       

      זה אינו שוחד, ולא אילוף.

      אלא תשומת לב, חיזוק חיובי על המאמץ של הילד.

      אם את רוצה אפשר לשים פתק יפה מתחת לכרית. (תלוי בגיל של הילד)

       

        1/2/11 19:43:
      לא אהבתי את ההבטחה לממתק בבוקר.
      שוחד ככלי אילוף למרות יעילותו אינו ראוי בעיניי.

      פרופיל

      תגיות