כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מסחר וקמעונאות - הסודות מאחורי המדפים

    אחרי עשרות שנים בתעשיית המסחר והקמעונאות, יובל לובנשטיין, משתף את הגולשים בתובנות וסודות בתעשייה החשובה.

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      9/2/11 00:46:
    מעניין מאד
      2/2/11 19:05:
    תודה יובל, מאמר מאלף!
      2/2/11 16:55:
    מעניין
      2/2/11 07:26:
    שוב החכמתי.
    תודה
      1/2/11 17:39:
    תפוח אדמה הוא חובה למלא את הבטן
    ולכן לא חשוב מה מחירו תמיד יקנו אותו
    עגבניה נחשבת יותר כמותרות..
      1/2/11 17:01:
    מעניין מאד

    הסודות מאחורי המדפים - "מדד העגבנייה ופרדוקס תפוח האדמה"

    6 תגובות   יום שלישי, 1/2/11, 14:37

    הסודות מאחורי המדפים – "מדד העגבנייה ופרדוקס תפוח האדמה"

     

     

    יובל לובנשטיין

     

    אחד המדדים המקובלים בישראל לבחון אם חנות מזון היא טובה וזולה, הוא לגשת למחלקת הירקות ולבחון את טיב העגבנייה, טריותה, צבעה וכמובן את מחירה. אם גם המלפפון והבצל נראים מתוחים, טריים וזולים, אזי מיידית קיבלה החנות "הכשר מהדרין מיוחד".

    (ישנם כמובן עוד מספר מוצרים לא רב, אולי כמאה, על פיהן אנו מודדים את החנות, בהם ניתן למנות את הקולה, הקוטג, קפה שחור עלית, חומוס, דגני בוקר ואת הטסטר צ'ויס).

     

    מה עומד מאחורי זה ואיך זה עובד ?

    הישראלים אוהבים מאד ירקות וצריכתם הממוצעת נחשבת לגבוהה

    כ- 185 ק"ג לנפש בשנה, בהשוואה לכ- 145 ק"ג בצרפת ו 130 ק"ג לנפש בשנה ארה"ב.

    רווחיות מחלקת הירקות ברשתות, היא מעל ממוצע הרשת ועומדת על 33-35% מהפדיון, לאחר פחת.

    על מנת למצב את המחלקה ולתת לה תדמית זולה, לוקחים את העגבנייה ומקבעים לה מחיר, לעיתים מחיר הנמוך ממחיר שעולה לרשת, כלומר הרשת מפסידה על המכירה כסף (בדרך כלל במצב כזה אנו נוגבל בכמות)

     

    תשאלו ובצדק – אז מאיפה בא הרווח למחלקה ?

     

    התשובה היא די פשוטה, מהשאר ובעיקר מתפוח האדמה !

    הצריכה  השנתית הממוצעת של עגבניות למאכל עומדת בישראל על כ- 25 ק"ג לנפש (לעומת איטליה 40 ק"ג) מול כ- 35 ק"ג צריכה ממוצעת לנפש של תפוח אדמה למאכל (לעומת 80 ק"ג במערב אירופה וארה"ב ו 120 ק"ג במזרח אירופה –  בחו"ל תפוח האדמה מהווה חלק משמעותי בצריכת כלל הירקות, כמחצית ומעלה  !).

    על אף הצריכה הגבוהה ב- 40% של תפוח האדמה בהשוואה לעגבנייה, הרגישות שלנו למחירו נמוכה באופן משמעותי – אכן "פרדוקס".

     

    מקווה שהסתדרתם עם הנתונים הרבים.

    דרך אגב מתי ראיתם מבצע על תפוח אדמה ב-0.89 ₪ ? או 0.49 ?

    סביר להניח שלא תיראו, משום שהוא הירק שנמכר כמותית הכי הרבה והוא הירק "המסבסד".

    נוכל לקנות אותו במחיר זול יחסית, במקום אשר מוכר בעיקר תפוחי אדמה (בשוק), כי אז למוכר אין מה לסבסד.

    אפשר בנקל לראות את זה גם בתלוש הקופה – תבחנו כמה כסף שילמתם על תפוח האדמה, בדרך כלל משהוא בין 13-20 ₪ לשקית.

     

    לעגבנייה נוצרה גם תדמית של הירק "העממי" וכאשר מחירו מאמיר מעל 5 ₪, נדמה שלרגע שהכול קורס ? למרות שמשקלו הכמותי מגיע רק ל- 13% מסל הירקות הממוצע.

     

    קצת נתונים על שני סוגי ירקות אלה

     

    1-  שניהם "קרובי משפחה" ממשפחת הסולניים ומוצאם המשוער מפרו.

    2-  הגיעו לאירופה ולארה"ב  "רק לאחרונה" החל ממחצית המאה ה- 16.

    3-  עגבנייה – מייצרים בארץ כ- 450,000 טונות מעל מחצית מהכמות

         לתעשייה, לרכז, אבקות, עגבניות מקולפות ולייצור ליקופן לוויטמינים

         ולקוסמטיקה.הגידול למאכל מבוצע ברובו מחממות ובתי רשת ביבול

         ממוצע של 30 טונות לדונם, לתעשייה בשטחים פתוחים.

         חל איסור לאכול עגבנייה ירוקה, בשם ריכוז גבוה של החומר סולנין,

         אשר רעיל לבני האדם.

    4-  תפוח אדמה – מייצרים בארץ כ- 650,000 טונות, כמחציתם ליצוא

         בעיקר למזרח אירופה, כ 160מגדלים על שטח של 160,000 דונם.

         יש להקפיד לאחסנו במקום חשוך, קריר, יבש ומאוורר ולא בשקית

         ניילון, העלולה לייצור לחות ולעודד ריקבון.

         את חלקיו הירוקים יש להסיר ובשום מקרה אסור לאוכלם, בעיקר

         בשל הסולנין אשר רעיל ומזיק לאדם.

     

    בתיאבון !

     

     

     

     

    יובל לובנשטיין, משמש כיועץ אסטרטגי לחברות בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה. ממקימי שופרסל דיל.

    דרג את התוכן:

      ארכיון