8 תגובות   יום רביעי, 2/2/11, 02:30

אני מאוהב! יאקקק!

לא מסוגל לחשוב בכלל על משהו אחר, מישהי אחרת, מה היה כאן קודם ואיך, למען השם, זה קרה לי???
בכלל... בשביל מה נברא העולם לעזאזל?!

היא צצה פתאום בחיים שלי. ככה בלי בושה. הופיעה עם חברה באיזה פאב. אני ישבתי עם חבר באותו פאב. ישבנו, צחקנו, היא לא ידעה מילה בעברית (כמעט) אז דברנו באנגלית וגם קצת באיטלקית (טוב, באיטלקית רק היא ואני).

כשהיא הלכה רציתי להגיד לה שהיא מצאה חן בעיני.

רציתי להגיד לה כשהיא הלכה שהיא מצאה חן בעיני מאד אפילו.

רציתי להגיד לה שהיא שבתה את לבי, שאני כבר לא מסוגל לחשוב צלול, שאני רוצה אותה, שאותה חיפשתי כל החיים.

רציתי להגיד לה - "בואי נתחתן! עכשיו! ברגע זה!"

למחרת התקשרתי לחבר ובקשתי את הטלפון שלה.

חבל לך על הזמן... אמר לי. רבים ניסו, אפילו אני, היא סרבנית עיקשת...

 

- אהמממ... שאלתי אם יש לי סיכוי? בסך הכל שאלתי מה הטלפון שלה? למה לסבך כל דבר? בהזדמנות, כשאעשה סקר בנושא אשאל את דעתך, עכשיו רק רציתי מספר טלפון.

- ואללה, בחיי שאין לי. אני אומר לך, ניסיתי להשיג אותו גם כן... תבקש מהחברה שלה, קרן, זו שישבה איתנו.

 

אז לקחתי את המספר של קרן והתקשרתי... בקשתי את הטלפון שלה. זה הכל, בחיי!

 

- למה אתה רוצה את הטלפון שלה?

- לצורך שיעורים באיטלקית.

- נו...

- מה אכפת לך? אני רוצה את המספר שלה, היא ואני אנשים מבוגרים, יכולים להסתדר ללא התערבות מבוגר... רק תני לי את המספר שלה. אנא.

- אני לא יכולה לתת לך אותו בלי לבקש את אישורה.

- סבבה, אני מחכה...

 

אז חיכיתי יום, ועוד יומיים, ועוד יומיים... בסוף היא אמרה לי שהיא שאלה את הנערה והנערה (יפת תואר ויפת מראה) לא מעוניינת "אבל אל תקח את זה אישית, יש לה מלא מחזרים, היא מוצפת... היא לא מעוניינת עכשיו באף אחד..."

עברו חודש, חדשיים, ועוד חודש... ולפתע אני רואה אותה בשוּק!

 

- ciao! come va?

- bene grazie! e tu?

- tutto bene... posso avere il tue numere di telefono per favore?

- volentieri

- grazie...

 

נפגשנו עוד פעם אחת מאז. ואז היא טסה לארה"ב. עבודת מחקר... לא לפני שהיא השאירה לי את המייל שלה. ועכשיו בכל פעם שאנחנו משוחחים (בצ'אט) הלב שלי נקרעעעעעעעעע. רוצה אותה. רוצה רוצה רוצה!

אוףףף! באמצע מרץ (בדיוק) היא שבה סוף סוף לארץ הקודש. זה מוזר, כאילו אני מכיר אותה מהילדות והיא נעלמה לי פתאום למשך שנה... ואני כל כך רוצה אותה. רק אותה. עד כלות אני רוצה אותה... עד הנשימה האחרונה. לא מסוגל בכלל לחשוב על משהו אחר בלעדיה.

והיא לא שמה עלי בכלל... או שכן... לא יודע. הדבר היחיד שאני יודע הוא שאני רוצה. אותה.

 

 

 

 

 

 

 

 

איכססססס איזה קיטש!!!!! מה עובר עלי???
מה זה פה???
באתם לראות אותי מתייפח???

קישטה! החוצה! לכו מפה...

 

 

 

 

 

 

 

דרג את התוכן: