כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הומור וחרוזים

    מדבר עם עצמי על עצמי...

    7 תגובות   יום רביעי, 2/2/11, 06:17

    מדבר עם עצמי על עצמי...

     

    זהו קטע שנכתב לילדים, זה לא פוסט "מבוגרים איכותי",

    אם אתם כאן ועברתם את גיל 5, אתם כאן בטעות איתי...

    יתכן ולא ממש תבינו מה כאן בכלל כתוב,

    מכיוון שראש של ילד הוא תמים וראש של מבוגר רטוב... 

     

    הנה עבר לו שוב ינואר, איך הוא לא מפספס אף שנה ?

    בבית עמלו על עוגת יומולדת ובסתר הלכו לקנות מתנה...

    אני זוכר שבתור ילד קטן היו מרימים את הכסא ואותי,

    עם השנים גדלתי "קמעה" והיום זה לא מעשה ממש אחראי...

     

    הייתי מכבה ת'נירות על העוגה, ותמיד "מישהו" נשף איתי, צדיק...

    לוודא שאף להבה לא תשרוד, שאני לא אחשוב שלא גדלתי מספיק...

    ואחרי הכסא שהתרומם לו אל על , העוגה עם הנירות השירים והברכות,

     הגיע החלק הכי אהוב, הרגע שבו פותחים את המתנות...

     

     

    זה לא שהייתי ילד גרידי, אבל מתנות זה מתנות וילד זה ילד,

    תמיד העדפתי מכונית, רכבת, או חרב מאירה על פני איזה בגד...

    היום בגילי הדיי מתקדם אני מקבל מתנות שחבל על הזמן,

    אני לא מתלונן, מעריך את הכל, אבל הייתי רוצה לחזור להיות קטן...

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/2/11 15:09:
      בתוך כל קופסא חבוי איש קטן ועצבני,
      אם לא נדבר איתו הוא יתפח להיות אני,
      זה אומר אוזניים ארוכות ופה כמו ארובה,
      זוג ידיים עבות ולחיים מלאים בריבה.

      ואם נטלטל אותו ונשמע המון שקשוקים,
      זה אומר שבפנים בבטן יש לו המון בוטנים.
      אז הזהרו בילדים קטנים חברים, נא לא להרגיז,
      כי ילד עצבני כמוני, יכול לתת לכם ביס...

      .....כותב שכמוך, אתה כסף קטן בשבילי, אוכל שניים כמוך לארוחת בוקר.....
        2/2/11 20:11:
      מזל שלא עברתי את גיל 5.... :)
        2/2/11 19:09:

      שלום, חזרתי מביקור קצר שם למעלה,

      והיה מדליק לאללה.

      מה לעשות, מן ביקור אצל הבוס,

      לא יכול היה להתאפק

      ורצה להעמיד דברים על דיוקם,

      כמו למשל שאני נוח לכעוס

      וזה לא טוב, מזיק לדיוקן.

      וכמה הערות לגבי ההתנהלות שלי בקפה,

      ועוד כמה הזהרות,

      כמו לא להפחיד את כותב הילד,

      עם הכובע והזקן

      ואם לא אזהר, כן כך בפירוש אלליי

      יעביר את המוזה למישהו יותר אחראי.

      ושלא כדאי איתו להתחכם

      ממש איום לא עליכם!

      כשטענתי נגדו שזה לא פייר

      שכותב נשאר ילד ואני מתבגר מהר,

      קימט את מצחו מהורהר,

      והבטיח לי פיצוי אם אפסיק לקנטר

      כותב, אמר, הוא גזע נבחר

      מה?! אתה בטח צוחק,

      על כל הקפה הוא יורד ממש חברת המפרק.

      תראה איך מיהר אותי להספיד

      כי נעלמתי לכמה שבועות שבשבילך הם פסיק.

      למה עליו אתה לא יורד?

      ולאן חשבת שהוא נעלם לפני כמה חודשים,

      בבקשה אולי תפסיק לנהל לי את התרחישים

      לא על פי הגיונך העולם עובד.

      ואגלה לך ברוב טובי סוד,

      לכותב נתתי דשא ירוק ושכנים עם הרבה ברכה,

      שיוכל לכתוב בשקט, ולא יעזוב המדוכה.

      טוב חביבי, עכשיו תשמע,

      זמני מוגבל, נכון, חבל.

      אז לפני שעל השיטפונות ורעידות האדמה תשאל,

      רק זאת תזכור.

      הקפה מקום נחמד, ממש גן שעשועים לכולם,

      לא חשוב מה קורה בעולם

      שם זה סוג של גן עדן, נכון?

      אז תשתלב BYE BYE ושלום.

      אה, ותעזוב את הילד, כשהוא יגדל,

      נדבר שוב

      עוד אשוב.

        2/2/11 16:26:
      אתה יודע שאומרים שההבדל בין ילד לגבר זה במחיר של הצעצועים.
      אגב,ממש סוחט דמעות.
        2/2/11 08:48:

      נשמע כאילו חגגת יומולדת בסתר...:-)

      ''

      מזל - טוב!!!

        2/2/11 07:14:
      אבל נכון שכשהיית קטן,
      רצית שיעבור מהר הזמן?
      נמכון שיותר מהכל
      רצית להיות גדול?

      אתה כותב כמו ילד,

      נשמע כמו ילד

      ונראה כמו ילד!

      אתה כנראה ילד...

      ארכיון

      פרופיל