כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגון

    ארכיון

    פרק 20-הגורל רצה אחרת

    26 תגובות   יום רביעי, 2/2/11, 09:17

     

    ''

     

     פרק 20-הגורל רצה אחרת

     

     

    כעבור שנה בא אלינו אחי פיסקה (פסח) ממינסק-ללמוד, וישראל שמואל הלך לבוריסוב. אחי פסח ישב בביתו, יפה תואר, יפה, מתמיד ולמדן גדול היה אך חלש  מנעוריו ולא עלה על דעתנו שפסח זה החלש, יישא אישה. אך הגורל רצה אחרת,איך אומרים "דער מענטש טראכט און הקב"ה לאכט". ( האדם מתכנן  ואלוהים מגחך). 

    באחד הימים בא אלינו איש יהודי מזשעבען ושמו ר' יהודה, אחרי שהבטחתי שאשמע את דבריו בסבלנות ולא אתרעם עליו, אמר לי בזה"ל (בזו הלשון):

     הלא יש לך אח שהגיע פרקו לישא אישה, ובכן הנני מציע אותו לחתן לבתי.הודעתי לו שאחי הוא איש חולני, והוחלט אצלנו שלא ישא אישה, ובכ"ז אשאל את פיו, באתי לאחי ואמרתי לו:

     אחי! מעולם לא חשבנו שתשא אשה, והיות שאני רואה בזה יד ד', עצתי שלא תתנגד.

    שאלנו את אבינו ואת ר' הירשל, ומשניהם קבלנו תשובה אחת וסגנון אחד לחיוב, כי מד' ושנגמור את הענין, גם מבלעדם, הבטחתי ליהודי שאבוא אחריו אחרי עבור יום אחד, והוא יכול לשוב לעירו. הוא נסע ולמחרת לפנות בקר יצאתי.

     כאשר באתי שמה, מצאתי כבר בית מוכן על רהיטיו ועל סדריו בשביל הזוג, עפ"י בקשתי נכנסה הכלה, צעירה, יפה ובריאה, הושיטה לי יד, היא מצאה חן בעיני. כדי להפטר מכל טענות אונאה, פניתי אליה בזה"ל:

     אני מבקש ממך שתשיבי לי על שאלותי על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון, א) מאין את מכירה ויודעת את אחי? ב)ולמה את רוצה בו?

    ותען הצעירה ותאמר: אנחנו ידידים עם הרבנית והיא הודיעה לי על הכל. גם ע'ד מחלתו.

     אני בארתי לה בפרוטרוט דבר מחלתו ושתשים לב לזה בעוד מועד, אך היא ענתה לי,

     יודעת אני את הכל, ואינני מתחשבת בזה כלל, אני רוצה לקוות שמזלו אולי יגרום שיתרפא כליל ואני אהיה השליח,

     מרוב התרגשות נשקתיה ודמעות של שמחה בעיני כל הנוכחים. מיד הודעתי להם: היות שאנחנו רואים שמד' יצא הדבר אני מבקש מכם שתהיו מוכנים בכל לששה ימים מהיום לשעה 2 אחרי הצהריים אנחנו נבא ונבלה עד הערב ובבקר השכם אשוב לביתי. וכך היה: הנשואים נערכו ביום ובשעה שנקבעו, ובגבול משפחתנו ששון ושמחה.

     

    את התמונה ציירתי לפני כמה שנים-60X80 שמן על בד-חתן וכלה ובטח שיש להם פרפרים. אכן נדמה לי שאהבה ומשפחה יכולים לרפא מחלות. איני יודעת מה היה לו לפסח, מה נקרא "חלש" באותו זמן? נפשית?פיזית? אבל מעניין הטיפול של המשפחה, מצד אחד קובעים בשבילו אבל מאידך יש דאגה ממשית. לא הסתירו את הבעיה. מאחלת לעצמנו אותה גישה ואותה כלה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/11 10:07:
      פרפרים גם הם חלשים, וחייהם קצרי מועד, אך השמחה שלהם, הצבעוניות והאופטימיות פורצים בעוצמה לכל המביט בהם, ולכן הקישור מעצים את הסיפור ולהפך. כמה יפה הסיפור הזה וכמה מרשימה התמונה ! שאפו !
        6/2/11 09:51:
      מאהבה לאהבה
      רק טוב יצא
      ציור מקסים
        3/2/11 12:08:
      מתה על סיפורי סינדרלה.
        3/2/11 07:11:

      צטט: עדית... 2011-02-02 11:20:40

      ( * !!!!)

      כמה טוב לשמוע ממך!!! 

        3/2/11 07:10:

      צטט: sari10 2011-02-02 11:34:40

      דניאלה!!

      איזה יופי של סיפור.

      אהבתי את הגישה הנדיבה והאופטימית!

      והציור שלך - מלא שמחה,

      משקף את האווירה!!! ♥

      נדיבות ואופטימיות-ההגדרה ממש מתאימה לי 

        3/2/11 07:09:

      צטט: leagat 2011-02-02 13:48:08


      ציור אופטימי
      משקף את השמחה
      ואת ההתמזגות המושלמת

      שיתרפא - שירפא כליל

      מקווה ממש-הרי יש השלכות גם לחולים מסביבנו 

        3/2/11 07:08:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-02-02 14:50:33

      יפה כל כך הכתוב עשית לי פרפרים בבטן. (:

       איזה תמונה יפה שלך!

        3/2/11 06:55:

      צטט: ariadne 2011-02-02 15:24:50

      מקסים הציור....אהבתי מאוד...

      זוגיות בתחילתה 

        3/2/11 06:43:

      צטט: טימפי 2011-02-02 18:04:42

      יתכן אותו פסח ניחן ביופי פנימי, בחום וחכמת הלב שחיפו בעיני העלמה על חולשת הגוף. כך או כך, מן הסתם היה גם בתיאורים של אותה רבנית/שדכנית די בכדי לעורר מתרדמתם את הפרפרים בבטנה.

      הלואי שהייתי יודעת עליו יותר-מסקרן אותי הבחור יפה התואר הזה. אולי נשמע עליו בהמשך מי יודע?

        3/2/11 06:42:

      צטט: forte nina 2011-02-02 18:21:03

      איזה ציור נפלא. מתאים לסיפור ללא ספק.

      ליבי פרפר משמחה על מה שאת כותבת לי 

        3/2/11 06:39:

      צטט: ליריתוש 2011-02-02 21:20:46

      סיפור מלא חן בשפה של פעם והווי שלא הכרתי.
      תודה!

      זה ביקור בזמן שחלף אולי השורשים שלנו 

        3/2/11 06:36:

      צטט: dafone 2011-02-02 21:22:42

      מחמם לב הסיפור הזה, החכמה האנושית המתגלה בו.
      והציור- מילא ליבי פרפרים.
      נ ה ד ר !
      דפנה.

        שימת אותי על הבוקר

        3/2/11 06:35:

      צטט: רמיאב 2011-02-02 21:54:52

      המשך היומן המפחתי מלמד על מינהגי אותו זמן. קשה להבין במושגים של ימינו...
      מחכה להמשך.

       גם אני מופתעת מהסיפור-פעם ראשונה שאני ממש מבינה אותו למרות שהוא היה אצלי זמן רב.

        3/2/11 06:23:

      צטט: ג'ינג'ית בלי נמשים 2011-02-02 22:54:01

      דער מענטש טראכט= האדם חושב ולא האדם טורח.
      להלן: טראכט גוט וועט זיין גוט= חשוב טוב ויהיה טוב.
      מה שקואוצ'רים ומנטורים רוחניים משמיעים ללא הרף כמנטרה בנושא חשיבה חיובית, הוא למעשה פתגם אידישאי עתיק.

      תודה הולכת לתקן-כמובן שלא המציאו כלום רק עושים זאת בשפה עכשווית דרך אגב גם בפישור והגישור כך. 

      דער מענטש טראכט= האדם חושב ולא האדם טורח.
      להלן: טראכט גוט וועט זיין גוט= חשוב טוב ויהיה טוב.
      מה שקואוצ'רים ומנטורים רוחניים משמיעים ללא הרף כמנטרה בנושא חשיבה חיובית, הוא למעשה פתגם אידישאי עתיק.
        2/2/11 21:54:
      המשך היומן המפחתי מלמד על מינהגי אותו זמן. קשה להבין במושגים של ימינו...
      מחכה להמשך.

        2/2/11 21:22:
      מחמם לב הסיפור הזה, החכמה האנושית המתגלה בו.
      והציור- מילא ליבי פרפרים.
      נ ה ד ר !
      דפנה.
        2/2/11 21:20:
      סיפור מלא חן בשפה של פעם והווי שלא הכרתי.
      תודה!
        2/2/11 18:21:
      איזה ציור נפלא. מתאים לסיפור ללא ספק.
        2/2/11 18:04:
      יתכן אותו פסח ניחן ביופי פנימי, בחום וחכמת הלב שחיפו בעיני העלמה על חולשת הגוף. כך או כך, מן הסתם היה גם בתיאורים של אותה רבנית/שדכנית די בכדי לעורר מתרדמתם את הפרפרים בבטנה.
        2/2/11 15:24:
      מקסים הציור....אהבתי מאוד...
      יפה כל כך הכתוב עשית לי פרפרים בבטן. (:
      הציור כל כך שבה את ליבי שלא קראתי. כיכבתי וכעת אקרא. מקסים לי ביותר.
        2/2/11 13:48:

      ציור אופטימי
      משקף את השמחה
      ואת ההתמזגות המושלמת

      שיתרפא - שירפא כליל

        2/2/11 11:34:

      דניאלה!!

      איזה יופי של סיפור.

      אהבתי את הגישה הנדיבה והאופטימית!

      והציור שלך - מלא שמחה,

      משקף את האווירה!!! ♥

        2/2/11 11:20:
      ( * !!!!)