0 תגובות   יום רביעי, 2/2/11, 12:13

גם לכוח הסבל של הציבור, יש גבול. את זאת למד על בשרו הדיקטטור התוניסאי בן עלי, שנאלץ להימלט מארצו בה שלט שנים רבות, לאחר שנקעה נפשו של הציבור ממנו. את זאת חש בימים אלו נשיא מצרים מובארק, שעדיין דבק לכסאו, אבל הוא יודע כי שלטונו עומד על סף סיום. הציבור גילה את כוחו, והבין כי גם המנהיג החזק ביותר אינו יכול לצאת נגד ההמונים, אם רק הם מאוחדים במטרה.
האם יש סיכוי שגם במדינת ישראל יתקומם הציבור נגד ההנהגה? קשה להאמין. ראשית לכל, מדינת ישראל עדיין מוגדרת כדמוקרטית, ומדי מספר שנים נערכות בה בחירות, והציבור יכול להחליף את נציגיו ואת ממשלתו. לכן, גם אם הממשלה מתעללת בציבור, בסופו של דבר היא תשלם את המחיר בקלפי. נוסף לזאת, צריך להיות מושפל עד עפר, עני ורעב, כדי לצאת להפגין עד כלות הכוחות, ובמדינת ישראל רוב הציבור עדיין לא במצב כזה. לכן יכולה הממשלה להתעלל באזרחיה, מבלי לחשוש שתקום תנועה ציבורית חזקה של ממש, שתצא לרחובות להפגין.
עליית מחירי הדלק הדרקונית, היא דוגמא לסוג של התעללות באוכלוסייה. זו בראש ובראשונה בעייתם של בעלי המכוניות הפרטיות, לא העשירים עם המכוניות היוקרתיות, אלא אנשים עובדים, רובם משכבות הביניים, שתקציב הדלק שלהם גדל והולך, מבלי שיש להם אלטרנטיבה אמיתית שתוכל להחליף את רכבם. תחבורה ציבורית מקרטעת ורכבות בוערות שאינן מגיעות לכל מקום ובזמן, אינן אלטרנטיבה לרבים. אבל זו גם בעייתם של העשירונים התחתונים, שישלמו יקר יותר על מוצרי יסוד, בשל ייקור הדלק.
אין כל הצדקה לכך, שמחיר הדלק במדינת ישראל יהיה היקר ביותר מכל מדינות אירופה, ולא בשל עלותו האמיתית, אלא בגלל מיסים חסרי כל פרופורציה. פקידוני האוצר יודעים כי כל אימת שיש להם איזה "חור" בתקציב, הם יכולים בהינף החלטה אחת, לכסות אותו דרך בעלי הרכבים. אלו כבר הפכו מזמן להיות "הפרה החולבת" של ממשלת ישראל, הן בתשלומי מיסים על כלי הרכב עצמם, והן בעלויות הדלק הבלתי נסבלות.
פה ושם יש גילויי מחאה נגד הייקור הבלתי מוצדק, אבל במשרד האוצר לא מתרגשים. לו הם היו חוששים שם מפני הפגנות המונים בכל רחבי הארץ, אולי היו חושבים פעמיים, אבל הם רגילים שכל גזירה שלהם מעוררת איזו מחאה נרפית ואחריה שקט מוחלט עד לגזירה הבאה. עובדה היא שלאחר הייקור הקודם, לא נרתע האוצר לייקר השבוע את הדלק פעם נוספת, עם כל ההשפעות שיהיו לייקור הזה על המדד ומחירי המוצרים. פשוט לא מתרגשים ממחאת הציבור, בהנחה שציבור הנהגים יתרגל וימשיך להעשיר את קופת המדינה. האם יש סיכוי שתקום פעם מחאה רצינית, נגד החלטות לא רציניות, לא מוצדקות ולא ראויות? ספק גדול.

דרג את התוכן: