"זהירות, דיאטה!  דיאטות אסון"

הוא הוריד במשקל שלושים וחמישה קילוגרם והפך לקליל ונמרץ. היא השילה עשרים ושמונה קילו וכולה שופעת בריאות. איך עושים את זה? האם מומלץ לאמץ את הטכניקה? על המדף קורצות דיאטות מגוונות, רק להושיט את היד ולקטוף.

הנה לכם מקבץ דיאטות של זבנג וגמרנו, שזכו בשנים האחרונות לפופולריות גואה. הן אולי הוכיחו קבלות על רזון ורצון, אולם ממש לא הוכיחו קבלות על בריאות. ויותר מזה, בריא פי כמה לאכול באופן מאוזן, את כל אבות המזון, ובכמויות הגיוניות, מאשר לנסות בכל פעם דיאטה אקזוטית אחרת, שעלולה לגרום לחסרים מסוכנים בגוף. לפניכם הטרנדים ההיסטריים בתחום הדיאטות, זהירות!!

קבלו את "דיאטת הלימון", (בעצם, בשום אופן אל תקבלו אותה, היא מסוכנת).

מדובר בדיאטת בזק שנמשכת כשבוע, (יותר מזה קשה להחזיק מעמד). חסרי האחריות שמשיקים אותה מבטיחים שהיא "מנקה את הגוף מרעלים" בזכות מתכון מיוחד ללימונדה. (בליל של מים, מיץ לימון, סירופ מייפל אורגני ושיקויים נוספים).

העיקרון הבסיסי של הדיאטה הוא להתחיל ולגמור את היום בכוס לימונדה, ובמשך היום לשתות עוד שש עד שמונה כוסות כאלה. חוץ מלימונדה, על התפריט להוכיח סגפנות קיצונית; מותר לאכול עד 1,200 קלוריות ביום. בבוקר אוכלים פירות ויוגורט. בצהריים סלט עדשים ובערב דג אפוי וירקות מאודים. זהו. (בין הארוחות מותר לדגום מרק ירקות או כמה תמרים).

"דיאטה תינוקית"

דיאטה שזכתה לפופולריות היסטרית בחו"ל חוזרת לימי הינקות. מתגעגעים לגרבר? אז הנה הזדמנות לעשות רטרו. העיקרון היסודי הוא אכילת 14 צנצנות מזון תינוקות ביום, ותרגילי התעמלות קפדניים. זהו. אסור לאכול מוצקים, אלא רק מזון נקי )בלי שמן ותבלינים(, שמרוסק למרקם דייסתי.

אפשר לגוון, תלוי במידת החריצות או העצלנות. החרוצים יטחנו דייסות קוואקר, מרקים על בסיס מרק וירקות, מחית פירות טריים תוצרת בית, ועוד על זו הדרך. העצלנים יאכלו גרבר מוכן וגמרנו.

המצדדים טוענים כי מזון מרוסק הוא גם מרזה. אולם דיאטניות טוענות שמדובר בשטויות מרוכזות. מזון מרוסק לא מסייע בעיכול מהיר וגם לא מזרז הרזייה. במקרים רבים, למשל בירקות ופירות טריים, פעולת הריסוק גורמת להתחמצנות הויטמינים ופוגעת בערכים התזונתייים.

יש לזכור כי דיאטה חייבת להיות נסבלת ואפילו ידידותית, כדי שאפשר יהיה להתמודד איתה לאורך זמן. האוכל המרוסק שאיננו מלבב במיוחד, חוסר הגיוון במרקם וההתעסקות המרובה בהכנה, הופכת את הדיאטה לקשה לעיכול (נפשי)

"אטקינס פלוס"

דיאטה נוספת שהולכת עד הקצה, היא דיאטת דוקן. ד"ר פייר דוקן הצרפתי פיתח שיטה שמזכירה את דיאטת אטקינס המפורסמת, המתבססת על צריכה של חלבונים והימנעות מפחמימות.

רופאים מתנגדים חריפות לדיאטת אטקינס, מסיבות בריאותיות. על אחת כמה וכמה הם מתנגדים לדיאטת דוקן שהיא קיצונית הרבה יותר. ד"ר דוקן טען שיש להגביל את צריכת השומן ולצרוך רק בשר רזה ומוצרי חלב דיאטטיים. יש לשתות לפחות ליטר מים וחצי ביום, ולבצע פעילות אירובית במשך עשרים דקות.

מה אוכלים? בעשרת הימים הראשונים רק חלבונים )מתוך רשימה פרטנית מצומצמת(, וללא הגבלה. אי לכך צפויה ירידה משמעותית במשקל, לפחות של שלושה קילוגרמים. בחמשת הימים הבאים מוסיפים לתפריט ירקות ללא הגבלה, )כמובן, לא כולל תפוחי אדמה, בטטות, תירס ואבוקדו שנחשב כפרי(. בשלב הזה מאבדים בין קילו לשניים נוספים. בהמשך הופכת הדיאטה לדרך חיים. מחזירים לתפריט את כל סוגי המזון; אבל מדי יום חמישי, אחת לשבוע, אוכלים חלבונים בלבד כדי לשמור על משקל יציב לאורך זמן.

מה אומרות הדיאטניות? ובכן, תופעות הלוואי הנפוצות לדיאטת אטקינס הן כאבי ראש ובחילות, )בדיאטת דוקן התופעות מורגשות יותר(. ויותר מזה, יש לדעת כי הפחמימות הן לא אויב מסוכן אותו יש למגר, והן חיוניות לתפקוד הגוף.

לצד זה, חלק מתאי המוח דורשים סוכרים, ובאופן כללי, המוח רגיש מאד למצבים של חסר והוא מפעיל את מנגנוני ההגנה שלו, כולל הפרשת נוירופפטיד Y שמעורר את התיאבון למזונות פחמימתיים. כך הופכת הדיאטה לסבל שקשה לעמוד בו.

"אמור לי מה דמך, ונאמר לך כיצד תרזה"

השיטה פותחה לפני כשלושים שנה, והיא זוכה לפופולריות בגלל ההילה המדעית שלה (כביכול). על פי השיטה, על הדיאטה להתאים לנתונים הגנטיים, אותם ניתן לגלות על פי סוג הדם.

בניגוד לדיאטות האחרות, הרי שדיאטת סוג הדם לא מציעה פתרון קסמים להרזייה מהירה, אלא מתווה כללים לאימוץ הרגלי תזונה, פעילות גופנית ואורח חיים שיובילו למשקל מאוזן.

לצד האוכל, גם הפעילות הגופנית חייבת להתאים לסוג הדם. כך למשל, על בעלי סוג דם O שהם בעלי מטבוליזם איטי (חילוף חומרים איטי), לאכול פחות מוצרי חלב (עד שני גביעי יוגורט ושתי קופסאות גבינה לבנה בשבוע) ויותר בשר אדום רזה (100-180 גרם, ששֿשמונה פעמים בשבוע). ולשרוף קלוריות בפעילות אירובית (ריצה, שחייה ועוד).

לעומתם, התיאוריה טוענת, כי לבעלי סוג דם A, לחץ מתמיד בעורקים, (הרעיון הוא שסוג הדם משפיע על הרגלי התזונה. אנשי הֿA אוכלים מתוך התקף עצבים ולא בגלל רעב). לבעלי סוג דםA מומלץ לוותר על בשר וביצים, לאכול דגים, (רצוי שמנים ועתירי אומגה 3, כמו סלמון). ולצרוך פולי סויה ואגוזים. במקביל, על הפעילות הגופנית של בעלי סוג הדם הספציפי, להיות מהירה ואינטנסיבית.

חשוב לדעת; התיאוריה לא הוכחה מדעית בשום אופן. לאורך זמן היא עלולה להיות מסוכנת, זאת בגלל ההימנעות מקבוצות מזון מסוימות. הירידה במשקל היא בגלל הצמצום בכמויות, ולא במגוון המזונות.

"דיאטת אוקינאווה"  (לשכפל את הסוד היפני)

מרבית התושבים באוקינאווה (ארכיפלג בדרום יפן), חיים מעל גיל מאה. ורק שלושה אחוזים מהם סובלים מתחלואות העולם המערבי, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וסרטן.

העיקרון הבסיסי הוא שגרת אימונים הכוללת הליכות ארוכות, שחייה, ריצה ועוד. ועוד מספר ימים אקטיביים בחודש רצופים פעילות גופנית אינטנסיבית. בדיאטה משתמשים בטכניקות לשחרור לחצים, (כמו סדרת נשימות לפני הארוחות), לא אוכלים בהיסח הדעת או במהירות. לועסים היטב כל ביס ומשקיעים בעריכת שולחן ובהגשה אסתטית.

"מחממים את הבית? הלכה הדיאטה"

משמינים מחום

למה אנחנו שמנים? באמת למה? ומדוע בעונת החורף אנחנו משמינים פי כמה? יש היודעים להסביר בסבלנות ש"הכל בגלל האוכל", אז זהו שלא. המחקרים החדשים מרגיעים ומסבירים שהשומן חזק מאיתנו.

צוות מומחים מתחומים שונים, מצא הסבר נוסף לתופעת ההשמנה שרווחת במקומותינו. לדבריהם, השהייה בחדרים מחוממים מונעת מבני אדם לשרוף קלוריות, בתהליך שבו הגוף מחמם את עצמו.

חוקרים מאוניברסיטת לונדון ביצעו סקירת עומק של הספרות המדעית הקיימת בתחום וניתחו את המחקרים הרבים שנעשו סביב התופעה. הם הסבירו כי במדינות המתקדמות, רבים שומרים על החום בבתיהם, במידה כזו שהגוף לא זקוק עוד לאנרגיה כדי לחמם את עצמו. לכן, נשרפות פחות קלוריות.

לדבריהם, הבעיה הולכת וגוברת בעולם המפותח שבו הטמפרטורות בבתים הולכות ועולות בעקביות. הבעיה מחמירה פי כמה, משום שיותר ויותר אנשים עובדים מהבית, ומבצעים את הקניות שלהם מהכורסא. בסופו של יום, בני אדם מבלים זמן רב יותר בבית החם ופחות בקור שבחוץ. גם כשיוצאים מהבית, לעתים קרובות מתניידים במכונית מחוממת, בעיקר כדי לבלות זמן נוסף במשרד שבו מערכת חימום מרכזית שומרת על טמפרטורה חמה.

הנה ממצאים מהשטח: החוקרים העלו, כי הטמפרטורה הממוצעת בחדרי מגורים בבריטניה עלתה לֿ70.3 פרנהייט בֿ2008, לעומת 64.9 פרנהייט בֿ1978. חדרי שינה שהוחזקו באותה שנה בטמפרטורה ממוצעת של 59 מעלות, עלו לֿ65.3 בֿ1996.

גם בארצות הברית נרשמה עלייה דומה בטמפרטורת החדרים. כמו כן, החוקרים הסבירו כי בניגוד לעבר, כיום אנשים נוטים לחמם את כל חדרי הבית, כך, כשעוברים מחדר לחדר, הגוף לא צריך להסתגל לטמפרטורה החדשה.

במאמר שפורסם בכתב העת Obesity Reviews, טענו החוקרים, כי קיים קשר ישיר בין הפחתה בחשיפה לקור העונתי, לעלייה בשיעורי ההשמנה בארצות הברית ובבריטניה. על פי המומחים, מחקרים מרמזים כי בתהליך מעורבת רקמה המכונה "רקמת שומן חומה", (brown adipose tissue).

מדובר ברקמת שומן שמסוגלת להפוך במהירות לחום. בניגוד לשומן רגיל, שאוגר אנרגיה מיותרת, שומן חום פועל כתנור פנימי שלשם הפעלתו יש צורך באנרגיה רבה ולכן הוא שורף קלוריות רבות. לצורך העניין יש להפעילו קודם, ואת זה עושות טמפרטורות קרות.

במצב בו הגוף כבר חם, אין לו צורך להפעיל את רקמות השומן החומות, ולכן אין צריכה של אנרגיה שנדרשת כדי לווסת את חום הגוף. המומחים העלו את האפשרות שחשיפה ממושכת לטמפרטורות חמימות ונוחות, עלולה לגרום לכך שבאופן קבוע, תופחת יכולת הגוף להפעיל את רקמות השומן הללו.

בקיצור, האם חוץ מלרעוב במסגרת הדיאטה, יהיה עלינו גם לקפוא מקור?

"מי לא רואה, הילד או הרופא? שימו עין"

הסיפור הבא מלמד שיש לפקוח עיניים, תרתי משמע, גם על רופא העיניים, גם על האופטומיטריסט, והעיקר, על הראייה של הילדים.

שושי, ילדה אחראית ובוגרת בת שתים עשרה, מרכיבה משקפיים מגיל שש. לפני כשנה וחצי היא נבדקה בשנית על ידי רופאת עיניים מעולה, ששינתה את המספר.

"מאז, במשך תקופה ארוכה, היא מתלוננת על כך שבעין אחת, הראייה הידרדרה באופן בולט", מספרת האם. "היא מספרת שפתאום, בבת אחת, היא ´לא רואה מהלוח´, לא מזהה מספרים של אוטובוסים, ובאופן כללי, נוצר פער משמעותי בין שתי העיניים".

האם החליטה לברר את העניין באופן ייסודי. נכון שלא תמיד ההחרפה בקוצר הראייה חייבת להיות סימטרית בשתי העיניים, אולם בכל זאת, התופעה קיימת והיא טעונה בירור.

השתיים הגיעו לרופאת העיניים של קופת חולים, )השם שמור במערכת(, מדובר ברופאת עיניים מקצועית, מוערכת וידועה ביותר בירושלים. "היא בדקה את העיניים של הילדה ביסודיות, וקבעה שהן בריאות ותקינות. בשלב הבא היא בדקה את הראייה עם המשקפיים, והסכימה שחלה הידרדרות בראייה בעין אחת".

הרופאה טענה שלעיתים מתרחשת החרפה בקוצר ראייה רק בעין אחת, ולמרות הכל, אפשר להמשיך עם המשקפיים.

ובכל זאת, האם לא היתה רגועה. היא פנתה באופן פרטי לד"ר עליזה רון, רופאת עיניים בכירה, מומחית ברפואת עיניים בילדים, מהמעולות בתחומה, ובעלת קרדיטים מוכחים. בשלב הראשון בדקה הרופאה דווקא את המשקפיים באמצעות מכשיר הבודק את המספר של העדשה, ומילמלה לעצמה את המספרים.

"משהו צלצל לי", מספרת האם. "הרופאה אמרה: ´בעין ימין 2.50— ובעין שמאל 3.50—´. ואני זכרתי שבשעתו הרופאה ציינה שהמספר זהה בשתי העיניים ואף זכרתי את המספרים. חיטטתי בתיק, מצאתי את המרשם והראיתי לרופאה, בשתי העיניים המספר היה זהה, 3.50—".

הרופאה נדהמה, היא בדקה את הראייה של הילדה ללא המשקפיים, ואחר כך את הראייה עם המשקפיים. התברר כי בשתי העיניים המספר נשאר זהה: 3.50—. קוצר הראייה נשאר בדיוק כשהיה. בבת אחת התפוגגו כל השאלות, העיניים נבדקו ונמצאו תקינות והביקור הסתיים כמעט לפני שהתחיל.

והשורה התחתונה? המעבדה שהתקינה את המשקפיים טעתה טעות גסה והתקינה עדשה במספר 2.50— במקום 3.50—. האופטומטריסט האחראי לא ביצע בדיקה רוטינית והכרחית של תאימות, ולא בדק את המשקפיים לפני שהגיש אותם לילדה. החמור יותר, רופאת העיניים לא ביצעה שתי בדיקות הכרחיות, היא לא בדקה את מספר עדשות המשקפיים, ולא בדקה את הראייה של הילדה ללא משקפיים.

במקרה דנן, שום נזק לא נגרם, (חוץ מהצקה לילדה). אולם מה היה קורה לו המעבדה היתה שוגה בקביעת המיקוד של העדשות, או במקרה של אסטיגמציה של העין, היתה מתקינה צילינדר מוטעה באחת הזגוגיות?

ראוי להדגיש, ד"ר רון ציינה כי לא מדובר במקרה נדיר. לא מעט פציינטים מגיעים בגלל תלונות שונות ומשונות, ולאחר בדיקה מתברר כי הגורם הוא הכנה בלתי נאותה של המשקפיים.

אין ספק, מדובר ברצף של כשלים העלולים להתרחש. אולם המסקנה ברורה, כמו במקרים רבים אחרים, ההורים חייבים להיות שותפים לתהליך. זכותם וחובתם לבקש מהרופא לבדוק את העיניים במצבים שונים, (עם משקפיים וגם בלעדיהם). הם חייבים לוודא, עוד בחנות האופטיקה, שהמשקפיים שניתנים לילד, אכן מתאימים למרשם. (דרשו לבדוק את המשקפיים במכשיר הבודק את מספר העדשות שבמשקפיים).

"יש עוד כאלה שמחזיקים מחמם מים הפועל על גז, בחדר האמבטיה?"

"מחמם עד מוות"

לפני כשנה וחצי הגיעה נערה מחוסרת הכרה, בת שתים עשרה וחצי לחדר המיון בבית החולים "אסף הרופא". מהר מאד התברר שהילדה סובלת מהרעלת פחמן דו חמצני (CO). הגז הרעיל נפלט ממחמם מים בגז, שהוצב בחדר האמבטיה.

ההרעלה גרמה לפגיעה נוירולוגית קשה. בין השאר, נפגעה יכולת הדיבור של הנערה והיא נזקקה לטיפולים בתא הלחץ של בית החולים.

סוללה של אורות אדומים נדלקו מול הרופא המתמחה, ד"ר יאיר בנעט. הוא בדק את הנושא וגילה כי בשנים האחרונות טופלו בתא הלחץ כחמישה עשר מקרים נוספים, מרביתם ילדים ונערים, שנפגעו מפליטת הגז הרעיל CO, ממחמם המים על בסיס גז שהוצב בחדר האמבטיה.

"כאשר ישנה בעירה לא שלמה או לא יעילה נפלט הגז הרעיל CO", מסביר ד"ר בנעט את הסיבה להרעלות שהתרחשו. "מדובר בגז ללא ריח שעלול לגרום לכאבי ראש חזקים, אובדן הכרה, פירכוסים ואפילו מוות, בדומה למקרים שבהם מפעילים תנור חימום על בסיס גז בחדרים סגורים, כאשר יש בו תקלה. העובדה שמחמם המים הוצב באמבטיה, חלל קטן שלא מאוורר תמיד, מגבירה את הסיכון לפגיעה".

ד"ר בנעט לא הסתפק באיתור הגורם המרעיל, אלא החליט לחולל מהפיכה בתחום. הוא פנה לגורמים האחראיים וחיפש דרך למנוע הישנות של מקרים נוספים.

"המקרה הקשה גרם לי לבדוק את הנושא, הופתעתי לגלות עד כמה הוא נפוץ. רציתי לראות אם יש דרך למנוע את המקרים הללו ולכן התייעצתי עם איגוד רופאי הילדים ופניתי למכון התקנים".

במכון התקנים שמחו על פנייתו של הרופא, הם ציינו כי הסוגייה עלתה לדיון פעמים רבות, אך לא נמצאו הוכחות מספקות לכך שהצבת מחמם המים באמבטיה מסוכנת. לאור הפנייה הוחלט לשנות את התקינה של המכון ולאסור על התקנת מחממי מים על בסיס גז בתוך חדרי אמבטיה. בנוסף הוחלט לאכוף הוראה זו גם על המתקנים הקיימים כיום בבתים רבים, כך שחברות הגז ידרשו להתקין אותם מחדש מחוץ לבית, על מנת שיעמדו בתקן החדש.

"ללא ספק, מדובר בדוגמא מעודדת ליכולתו של אזרח מן השורה, הנתקל בתופעה מדאיגה, להביא בתוך זמן קצר לשינוי מהותי בחקיקה", אמר פרופ´ מתי ברקוביץ´, יושב ראש איגוד רופאי הילדים.

אז אם עדיין אתם מחזיקים במחמם מים על בסיס גז, מוטב שתוציאו אותו מהאמבטיה, עוד היום. הגז שהוא חסר צבע, ריח וטעם עלול להרוג!!