כותרות TheMarker >
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    העידן הפוסט-טלוויזיוני והפוסט-עיתוני: הדינוזאור העיתונוזאור והטלוויזאור

    11 תגובות   יום שבת, 3/11/07, 01:15

    בעידן ווב 2.0 הטלוויזייה והעיתונות דומים לאיגוד העגלונים שמנסה לקנות מטוסים כדי לרתום אותם לסוסים, על מנתי שימשיכו לשלוט על רשת שבילי העפר מימי הביניים. בארה"ב העיתונים מנייר נמצאים בירידה מתמשכת של 5% בשנה, דבר שיביא להיעלמותם בשנת 2035 בערך.

     

    חברות תוכן ותקשורת ישנות כמו תחנות טלוויזיה ואולפנים, סלולר וכבלים, חברו יחד לביטורנט כדי להשיג שליטה על התוכנה של תקשורת האינטרנט, באמצעות הטמעתה בתוך הממיר של הכבלים ובתוך מכשיר הסלולר. הם פתטיים, כי העתיד שייך לויקי-טלוויזייה.

     

    צילום והעלאה של תכני וידאו שיתופיים

     

    אי.ווילג' לייב הוא מיזם של רשת הטלוויזיה NBC למשתמשים וצופי טלוויזיה שיצרו וידאו באתר שישודר ברשת מעל מסכי הטלוויזיה. המיזם מרחיב את המודל של -Digg . בדיג מסתפקים בכך שמדרגים אובייקטים באינטרנט (כיום מאמר באתר, בהמשך גם קטעי וידאו באתר). במיזם החדש, הצופים מכוונים את במאי התוכנית באמצעות ארגז כלים מגוון: צ'ט חי, סקרים והעלאת קובצי וידאו.

     

    רויטרס השיקה אתר ויקי-חדשות שמאפשר לאנשים מן השורה להעלות לאתר שלה תמונות וקטעי וידאו חדשותיים. כך באמצעות תוכן של משתמשים רויטרס חושבת להגיע למקומות הנידחים ביותר בעולם בעלות נמוכה ובזמן אמת.  

     

    עריכה שיתופית

     

    אתר כמו ז'מפקט מספק כלי עריכה חינם, כך שכל אחד יכול לערבב בין וידאו קליפים ואף ליצור מכמה קליפים סרט חדש. התגלמות המאש-אפ. האתר נרכש לאחרונה על ידי יאהו, בניסיון לעקוף את "גוגל-טיוב". האתר נעזר בטכנולוגיית פלאש חדשה שמאפשרת פריוויו בזמן העריכה, כמו בישומי עריכה שולחניים. אכן, אז'אקס מכה שנית, בתחפושת של פלאש.

     

    לבמאי-העורך החדש מצפה גלריה מרשימה של וידאו-קליפים שמהם הוא יכול להתחיל את הויקי-סרט שלו. הקליפים בגלריה באים ממשתמשים ותיקים, או מחברות מפרסמות. כשהעורך מסיים את עריכתו הוא יכול להשאיר את הדלת פתוחה לאחרים שימשיכו בסרט בנקודה שהוא סיים. זה מאוד מועיל בסיטואציה של בית ספר שהמורה יחד עם תלמידיו יוצר סרט שיתופי, או בחתונה שבה כל האורחים משבצים את עצמם ומשתתפים בעריכת הסרט. יש בכך חיבור בין רשת חברתית לויקיפדיה.

     

    הפרסומת המוטמעת בתוך הקליפים היא חלק ממודל הפרסום החדש של הויקי-וויזיה בעידן שאחרי יו.טיוב. כך למשל חברה להפקת סרטים מאפשרת לעשות ויקי-קליפים על קטעים מהסרט שלה תוך הכרזה על תחרות הויקי-קליפ המוצלח ביותר. בינתיים, יש כבר 300 פירמות עסקיות המשתמשות בשיטת פרסום זו.

      

    הלוגיקה של התקשורת בווב 2.0

     

    יו.טיוב ומטה-קפה הן רק חצי הדרך לויקי-ויזייה. בכך שיוטיוב לא מאפשרת למשתמשים לאחסן קבצים שאחרים העלו, היא שוברת את הלוגיקה השיתופית של ליבת האינטרנט. מטה-קפה עושה משהו הרבה יותר גרוע. היא שופטת איזה קטעי וידאו טובים יותר במקום לאפשר למשתמשים לעשות זאת. היא גם נותנת חרוזי זהב לאינדיאנים-המשתמשים, בתמורה לזהב התוכן שלהם. היא הולכת נגד חוק הזנב הארוך שהוא הבסיס של ווב 2.0. לאתרים מסוג יוטיוב ומטה-קפה לסיג קורא Fake Sharing, שיתוף מזויף.

     

    בגלל הלוגיקה האנטי-אינטרנטית שלה, מטה-קפה דווקא תצליח, אבל בצורה מוגבלת. המודל העסקי שלה יוביל אותה במקרה הטוב להיקנות על ידי דינוזאורי המדיה הישנה האנטי-שיתופית מסוג המונופול התלת-ראשי: ויאקום, סי.בי.אס ואן.בי.סי. מעניין למה רשת הטלוויזיה של תאגיד דיסני לא הצטרפה? אולי בגלל שיושב במועצת המנהלים שלה סטיב ג'ובס שמבין את הלוגיקה של המדיה החדשה, כשבמועצת המנהלים שלו באפל יושב מנכ"ל גוגל, שמידט.

     

    בראם כהן, המייסד של ביטורנט המשרתת 45 מיליון משתמשים, אמר כי הטכנולוגיה המיוחדת שלהם יכולה להוביל ביעילות ובמחיר נמוך תכני טלוויזייה או כל תוכן דיגיטאלי אחר. אם נפסטר התבסס על ביזור של המטא-נתונים של השירים, ביטורנט מתבסס על ביזור התוכן עצמו בזמן העברתו ואיסופו מחדש אצל מחשב המשתמש.

     

    לשם כך ביטורנט רכשה את יו.טורנט שפיתחה תוכנת משתמש קלילה בת פחות מ-200 קילובייט, שתאפשר להטמיע את ביטורנט לתוך ממיר הטלוויזיה ולתוך מכשיר הסלולר.

     

    ביזור זה הוא סוד כוחו של ביטורנט שמנוגד ללוגיקה של טכנולוגיות קדם אינטרנטיות. זאת משום שברשת הכבישים למשל, כל מכונית שנכנסת לפקק מסבכת את הבעיה ומוסיפה עומס, בעוד שברשת האינטרנט המבוזרת כל משתמש שנכנס לרשת משחרר עוד יותר את הפקק. "זה כאילו שכל מכונית שנכנסת לפקק הייתה מביאה איתה עוד שני מסלולי אספלט" אמר אוריילי על ביטורנט בכנס ווב 2.0 ב-2005 בסאן פרנסיסקו.

     

    כמו מטה-קפה, אם ביטורנט תלך לכיוון המדיה הישנה היא תאבד את סוד עוצמתה. שכן התכנים המונולוגיים (כותב יחיד, "גאון", במאי יחיד, וכו') והלא-שיתופיים של המדיה הישנה הם סוג של מוצר שישתמשו בו פחות ופחות בשנים הבאות. בדיוק כמו בריטניקה המונולוגית מול ויקי-פדיה הדיאלוגית והמולטי-לוגית (מהמילה רב שיח).

     

    ווב 2.0 הוא רק שלב ב' של המהפכה

     

    האינטרנט על פי בנקלר היא כמו מערכת מפותחת שלהובלת נוזלים: 

     

    בשכבת החומרה נמצאת הצנרת (קווי התקשורת) והכוסות (מחשבים, מכשירי סלולר, וכו') שמהם אנו שותים.

    בשכבת הלוגיקה נמצאת מערכת הכללים האומרת מתי לסגור ולפתוח את ה"שיבר" ולמי.

    בשכבת התוכן נמצאים הנוזלים הזורמים במערכת: מים, קפה, חלב וכו'.

     

    מכך לסיג הסיק שהעוצמה של האינטרנט נמצאת במערכת הפרוטוקולים שלה המבזרים את העוצמה למכשירי הקצה, כך שהחוכמה העיקרית נמצאת בפריפרית המערכת ("הכוסות" והמשתמשים בהם) ולא במרכז. מערכת פרוטוקולים זו היא כה מהפכנית ומנוגדת לאופני החשיבה המודרנית שלנו, עד שאנו שוב ושוב כושלים בניסיונותינו "לרסן" אותה ו"לרתום אותה" כפי שהצלחנו עד עתה עם טכנולוגיות מידע שונות כמו טכנולוגיות המידע של הדפוס (העיתונים והספרים) ושל האלקטרוניקה האנלוגית (הרדיו, הטלפון והטלוויזיה).

     

    מה שקורה מאז מהפכת הבראוזר בעשור האחרון וביתר שאת מאז מהפכת הויקי בשנה האחרונה הוא, שליבת האינטרנט הולכת ומתיכה גם את הקליפות השמרניות העוטפות אותה. היא כמו אפרוח שצמח בתוך קליפת ביצה, אולם משבגר הוא מנפץ את הקליפה לכל הרוחות. קליפה זו היא קליפת החומרה של תשתית התקשורת העתיקה של הטלפון, הכבלים והסלולר, קליפת החומרה של מכשירי הטלוויזיה והטלפון, וקליפת התכנים של העיתון, הספר, הרדיו והטלוויזיה.

     

    הליבה הלוגית של האינטרנט היא משתפת במהותה, לכן היא מדביקה ב"וירוס השיתוף" רחמנא ליצלן, גם את קווי התקשורת (Wimax, WiFi) וגם את התכנים (ויקי-ספר,ויקי-מוסיקה, ויקי-רדיו, ויקי-טלוויזיה).

     

    הליבה הלוגית של האינטרנט היא אפוא מעין"סוס טרויאני" או "נוסע שמיני" שמתחיל את מסעו עמוק ובהיחבא בליבת האינטרנט, מדביק את כל שכבותיה, אך לא עוצר שם. אנו כבר רואים את ניצניהם של הויקי-ארגונים. איפה לומדים על סוג הארגון המוזר שיצר את הויקיפדיה ואת הויקי-תוכנה הנקראת לינוקס, הויקי-ארגון? באוניברסיטאות שנוצרו בעידן הקדם-אינטרנטי בחוגים למנהל עסקים ומדעי המחשב עוד לא מלמדים על כך.

     

    הויקי-ארגון הוא זה המלכד בני אדם כדי:

     

    ליצור תכנים קולקטיביים ברשת.

    ליצור אינטליגנציה קולקטיבית ("אינטליגנציה מלאכותית" טבעית) המתכנתת בצורה שיתופית את האינטרנט עם כל הקלקה על תגית, לינק, בוקמארק, או דירוג ב"דיג".

    ליצור רשתות משותפות כמו Wimax או יותר מכך רשתות Mesh.

    ליצור טראנס-ארגונים באמצעות MashUp ואפילו באמצעות הטכנולוגיה העתיקה הנקראת SOA.

    אבל הדבר החשוב ביותר והמדאיג ביותר (תלוי את מי) הוא שהליבה הלוגית מתיכה בסופו של דבר את נפשנו מנפש ליניארית והירארכית לנפש אסוציאטיבית ומשתפת.

     

    מויקי-טלוויזייה לויקי-עיתון וויקי-ספר

     

    העיתונים מנייר נמצאים בירידה מתמשכת של 5% בשנה, דבר שיביא להיעלמותם בשנת 2035 בערך. לפי Pew Research מספר קוראי העיתונים היומיים בארה"ב ירד מ-50 מהאוכלוסייה ב-1996 ל-38% בלבדב-2006. לאן ברחו 12%? 5% הלכו לעיתונות האינטרנט ו-7% הלכו כנראה לתוכן של משתמשים בסגנון ווב 2.0 מסוגים שונים כמו בלוגים ורשתות חברתיות.

     

    על פי eMarketer, האמריקני הממוצע מבלה ב-2006 23 דקות ביום בקריאה מנייר, אך כפול מכך בשימוש באינטרנט! "וול סטריט ז'ורנל" החליט לצמצם את מהדורת הנייר ובו זמנית להגדיל את המהדורה האינטרנטית שלו.

     

    אולי זו רק התחלה. למה שגוגל תסתפק בבורסת פרסום בין מפרסמים לעיתונים בלבד? למה שלא תעשה את השירות לעוד זני דינוזאורים הנמצאים בסכנת הכחדה, מלבד העיתונוזאור, כמו הטלוויזאור והספר-זאור? איך ייראו בעתיד "גוגל וידאו אד", "גוגל בוק אד", "גוגל רדיו אד", "גוגל טלפון אד"? למה אלה המעוניינים לא יקראו ספרים בחינם תמורת פרסום? למה לא נדבר בטלפון בחינם תמורת פרסום  ?

     

    הביזנסוויק מסביר איך זה עובד. ממילא יש לגוגל מגוון רחב ומספר עצום של מפרסמים http://www.businessweek.com/magazine/content/05_50/b3963132.htm . עד עתה היא "סדרה" להם פרסום במדיה אינטרנטית. למה לא להיטיב עם לקוחותיה ועוד יותר עם עצמה על ידי Up-Sale (הגדלת המכירות) לעצמה באמצעות Cross-sale (גוון המכירות לערוצים נוספים מלבד האינטרנט) של לקוחותיה? בינתיים הצטרפו לשירות עשרות עיתונים גדולים וביניהם נמנים הניויורק טיימס והוושינגטון פוסט.

     

    אך בעוד שהפרסום באינטרנט נמדד מיידית על ידי הקלקה של הקונה או המתעניין במכירה של המפרסם מעל גבי האתר של גוגל או אתרים שותפים שלה, הרי שהפרסום הלא-אינטרנטי נמדד על ידי המחייגים למספר טלפון או הגולשים לכתובת המופיעה מעל גבי מסך הטלוויזיה או נייר העיתון.

     

    נינט טייב היא הבת של מסעודה משדרות. Digg ו-Delicious הם הנכדים שלה.

     

    "דיג" הוא שירות ווב 2.0 המאפשר לגולשים באתר מסוים לדרג אותו ובכך לקבוע לפי רייטינג מדרגים, אם הוא יופיע בראש הרשימה. רוב העיתונים הגדולים בעולם כבר מאפשרים לקוראי המהדורה המקוונת שלהם לדרג את המאמרים שהם קוראים. למה לא "לדרג" באמצעות Digg גם את המאמרים החשובים המופיעים בעיתונוזאורים מנייר? למה לא לדרג גם את תוכניות הטלוויזיה החשובות בשיטת דיג?

     

    רוב העיתונים שמאפשרים לקוראיהם המקוונים "לדרג" את המאמרים החשובים, גם מאפשרים לקוראיהם "למרקר" את הסימניות (בוקמרקס) שלהם. הדיג מגדיל את "רייטינג הקריאה" בטווח הקצר של מאמר נתון. מירקור הסימנייה מגדיל את "רייטינג הגלישה" בטווח הארוך של פריט נתון באינטרנט.

     

    איך נעשה בוקמרקינג ודיגינג לטלוויזייה? לרדיו? לעיתון הנייר? לטלפון? לשם כך יש "להבין את המדיה" (כן, צריך פה את מקלוהן) מאז מסעודה משדרות ילדה את נינט טייב מקריית גת. השילוב של SMS (נינט). עם טלוויזיה רב-ערוצית (מסעודה) הוא "ווב 0.9 ". השילוב מרובה סוגי המדיה של דיג ודלישיוס (Del.icio.us) הוא ווב 2.0.

     

    נתחיל מיו.טיוב. נפעיל דיג ודלישיוס על סרטון יו.טיוב. באמצעות "אינטליגנציה מלאכותית-אלגוריתמית" של זיהוי תמונה (ווב 3.0), ו/או באמצעות "אינטליגנציה אנושית-שיתופית" (ווב 2.0) ניתן תגיות, נדוג ונמרקר, סרטוני יו.טיוב. הסרטונים שיקבלו את הרייטינג הכי גבוה יימכרו במכרז לתחנות הטלוויזיה הגדולות בעולם.

     

    משם נמשיך לבלוגים ולפודקסטים. באמצעות אינטליגנציית ווב 3.0 ו/או אינטליגנציית ווב 2.0 נתייג, נדוג ונמרקר בלוגים והטובים ביותר יודפסו בעיתוני הנייר. הפודקסטים הטובים ביותר ישודרו ברדיו או ב"טלפון בחינם" שהוריד לנו את החשבונות המנופחים שאנו משלמים לבזק ולחברות הסלולר.

     

    לדיג יש כבר 8 מיליון גולשים ביום. יותר מאשר מספר הגולשים לרשת פוקס, ודומה למספר הגולשים לניויורק טיימס. 4000 פריטים מדורגים מידי יום. "חוכמת ההמון" משמשת כתחליף למערכת העיתון האנושית ולעורך האנושי.

     

    מעריכה באמצעות אינטליגנציה חברתית לעריכה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית

     

    אם ווב 2.0 מחליף את עורך העיתון באמצעות כלי אינטליגנציה חברתית כמו דיג ודלישיוס, הרי שווב 3.0, הווב הסמנטי, יחליף את העורך באמצעות כלי אינטליגנציה מלאכותית. לכך קוראים "פרסונליזציית תוכן", כשהכוונה היא לכריית נתוני הכורה והתאמת התוכן לפי התנהגות הקורא בעבר.

     

    מגזין תרבות האינטרנט החשוב בעולם ויירד http://www.wired.com/ קנה בשבוע שעבר את "העורך האוטומטי" הנפוץ בעולם "רה-אדיט" http://reddit.com/ שמתבסס על אלגוריתמים מבוססי שפת הבינה המלאכותית Lisp והשפה הרווחת בווב 2.0 Python.

     

    לרה-אדיט יש מיליון כניסות ביום, הרבה מעל למתחריו כמו הישראלי ספוטבק http://spotback.com/ , שמאפשר גם פרסונליזציה של RSS חיצוני ודומה בממשק שלו לדיג. בשלב זה עריכה בסגנון עדות ווב 2.0 מובילה. בעוד שלדיג יש כיום כ8 מיליון כניסות ביום, לרה-אדיט יש רק מיליון כניסות ביום כששאר המתחרים של רה-אדיט מסתפקים ב200,000 כניסות ביום.

     

    התמונה הבאה מדגימה כיצד נראה "דף משודרג לווב 2.0" בעיתון "וושינגטון פוסט". בטור האמצעי למעלה רואים את אתר חיפוש ודירוג הבלוגים טקנורטי. באמצע רואים "סרגל כלים עיתונאי פרסומי" של ווב 2.0. סרגל זה מכיל: את Digg, דלישיוס ורה-אדיט שהזכרתי קודם. בנוסף לכך הוא מכיל אפשרויות פרסום בגוגל, ביאהו וברשת החברתית החכמה פייס בוק.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/11/07 13:15:

       

      צטט: dr. second life 2007-11-06 12:25:36

      הי אודי

      א. למה אני לא אוהב את המושג קידמה

      ב. למה לאקאן מדבר כמו שרלטן , לפי חומסקי

      ג. למה לאקאן, הוא הבסיס הטוב ביותר לטיפול

       

      א. המושג קידמה תפוס, עשו בו שימוש כדי לבצע את הרצחים והדיכויים הכי גדולים במאה ה20. בתור קריאת כיוון, אני מעדיף מילים כמו שיבוש Disruption או אירציפות.

       

      ב. לאקאן מדבר כמו משוגע, אבל אם חומסקי היה נתקל במשוגע הוא היה אומר "הוא לא מובן לכן הוא משוגע", היה מוחק אותו, מתייג אותו וזהו. אבל אם חומסקי נתקל באחד שמדבר בצורה לא מובנת אבל גם אומרים עליו שהוא לא משוגע, כל מה שחומסקי יכול להגיד עליו זה שהוא שרלטן. אבל יש סוג שלישי של לא מובן: לא משוגע, לא שרלטן, אלא זה שמדבר בשפת סתרים, בגלל דיכוי בביוגרפיה שלו, או בקבוצה שאתה הוא מזדהה. זה שרוב הפסיכיאטרים אומרים שלאקאן אינו מובן, זה רק מוכיח את טענתו כי הפסיכאטרים לא מבינים את השיגעון, לכן הם מתייגים בטעות ובזדון את המשוגעים כ"חולי נפש" (טענה שמשותפת גם לפוקו, סאס, ולאיינג). למשל אנחנו שמדברים בד.מ.קפה, אנחנו לא רוצים להבין את הדיסקורס לא רק של המשוגעים, אלא גם של מיליון רוסים, מיליון חרדים, מיליון ערבים, כמעט חצי ממדינת ישראל.

       

      ג. אבל הטופולוגיה הפסיכואנליטית של לאקאן היא הטובה ביותר להבנת המשוגעים וניהול דיאלוג (ולא טיפול, שהוא "דיסקורס של אדונים" בשפת לאקאן) אתם. פוקו ודרידה גם מרחיבים את דרידה להבנת תרבויות וקבוצות מושתקות.

      הי אשר

      זה נישמע כמו אורוול 1984 קידמה היא דיכוי, בורות היא כח

      פוליטיקאים ואנשי דת תמיד יבטיחו לך גן עדן בדרך לגיהנום, אחרת למה שתלך??

      אני רוצה להזכיר כי אני לא חוקר או איש אקדמיה, אני אמן, והידע שלי הוא מקריאה ולימוד עצמי, ואני גם לא מעריץ גדול של חומסקי והתפיסה שלו את הדיאלקטיקה, מצד שני לאקאן  נישמע לי כמו האורקל מדלפי, אני חושב שאכן הטעות תמיד נימצאת בטקסט, המילה קוס היא בגרמנית נשיקה, המילה נשיקה אין לה משמעות בגרמנית, ראשית הדיאלוג בהגדרת המושגים.

      תולדות השיגעון בעידן התבונה - השגעון עובר שינויים בהגדרה, ואני חייב לומר עוד פעם שאין לי קצה קצהו של מושג בתחום, אני רק מבין שיותר ויותר ממה שניקרא שיגעון (ברמה של חוסר תפקוד במציאות) מיוחס לחוסר איזון כימי במוח, אחרי שקראתי את היבריס ונמסיס על היטלר, הבנתי שההתנהגות האנושית ה"תיקנית" מסוכנת הרבה יותר

      כרגע ההסכמה שלי עם לאקן היא על זה שהמילה "הורגת" (מילה קשה מידי) מעוותת את המציאות

      ואיתך שהאינטרנט הוא השביט עם הזנב הארוך שיעלים את העיתונות והטלויזיה

      אודי

        6/11/07 12:25:

      הי אודי

      א. למה אני לא אוהב את המושג קידמה

      ב. למה לאקאן מדבר כמו שרלטן , לפי חומסקי

      ג. למה לאקאן, הוא הבסיס הטוב ביותר לטיפול

       

      א. המושג קידמה תפוס, עשו בו שימוש כדי לבצע את הרצחים והדיכויים הכי גדולים במאה ה20. בתור קריאת כיוון, אני מעדיף מילים כמו שיבוש Disruption או אירציפות.

       

      ב. לאקאן מדבר כמו משוגע, אבל אם חומסקי היה נתקל במשוגע הוא היה אומר "הוא לא מובן לכן הוא משוגע", היה מוחק אותו, מתייג אותו וזהו. אבל אם חומסקי נתקל באחד שמדבר בצורה לא מובנת אבל גם אומרים עליו שהוא לא משוגע, כל מה שחומסקי יכול להגיד עליו זה שהוא שרלטן. אבל יש סוג שלישי של לא מובן: לא משוגע, לא שרלטן, אלא זה שמדבר בשפת סתרים, בגלל דיכוי בביוגרפיה שלו, או בקבוצה שאתה הוא מזדהה. זה שרוב הפסיכיאטרים אומרים שלאקאן אינו מובן, זה רק מוכיח את טענתו כי הפסיכאטרים לא מבינים את השיגעון, לכן הם מתייגים בטעות ובזדון את המשוגעים כ"חולי נפש" (טענה שמשותפת גם לפוקו, סאס, ולאיינג). למשל אנחנו שמדברים בד.מ.קפה, אנחנו לא רוצים להבין את הדיסקורס לא רק של המשוגעים, אלא גם של מיליון רוסים, מיליון חרדים, מיליון ערבים, כמעט חצי ממדינת ישראל.

       

      ג. אבל הטופולוגיה הפסיכואנליטית של לאקאן היא הטובה ביותר להבנת המשוגעים וניהול דיאלוג (ולא טיפול, שהוא "דיסקורס של אדונים" בשפת לאקאן) אתם. פוקו ודרידה גם מרחיבים את דרידה להבנת תרבויות וקבוצות מושתקות.

        5/11/07 23:24:
      ת'שמע אשר
      קידמה זאת מילת כיוון, קרא לזה שינוי, השינוי קיים, טוב או לא, לאן,  זה כבר פוסט מודרניסטי
      חוץ מזה אני אני בצרות עם הלאקאן שלך והאיווי הגדול שלו, גבר מסובך
      טקסט של לאקאן לדוגמא
      זה שמתכנה פסיכואנליטיקאי רוצה להיות ה"חרא," אבל לא תמיד אותו חרא. זה ניתן לפרשנות, בתנאי שהוא יתפוס שההוויה של החרא, היא באמת מה שהוא רוצה, מרגע שהוא נהיה איש-הקש של הסובייקט-האמור-לדעת.

      החשוב, אם כן, אינו חרא זה או ההוא, אך אין זה גם לא-משנה-איזה. החשוב הוא שהוא תופס שהחרא הזה איננו שלו – לא יותר מאשר הוא של העץ שאותו הוא מכסה, בארץ ברוכת ציפורים. כלומר, יותר מן הזהב, החרא הוא שעושה את פרו.

      הציפור של ונוס חרבנית. האמת מגיעה אלינו על כנפי היונה, את זה כבר קלטנו. אין זו סיבה עבור האנליטיקאי לראות את עצמו כפסל של המרשל ניי (Ney). לא, אומר העץ. הוא אומר לא כדי להיות פחות קשיח. כדי לגלות לציפור שהוא נשאר קצת יותר סובייקט התחשיב המואנש של האידיאה של אלוהות היצירה (‏4 , ע' 85).

      איך אמר פעם מתי כספי "היונים שלך חירבנו לי על הכביסה, אני יחרבן לך על הנשמה"

      עכשיו אני קורא שחומסקי כינה את לאקאן "שרלטן שמודע לעצמו"

      פעם תוך כדי קריאה של קאנט הבנתי שהמטפיסיקה נימצאת בטקסט, יתכן שזו הסיבה שחומסקי תופס את לאקאן כשרלטן ואילו לאקאן חושב שהמילה הורגת את המציאות

      לנו אין ויכוח , האיווי שלי ואני חושבים ששניהם צודקים

      אודים {:-)

        3/11/07 22:45:

      לרנסום סטארק

      לגבי הרצאות אצלך במכללה ניתן להתקשר אלי מחר יום ראשון החל משעה 9.00 בבוקר 050-5288739

        3/11/07 22:24:
      מצד שני יתכן והוא היה מסכים עם לוינס וטוען שהכל הפוך, שלא רק חושך זה אור ואור זה חושך, אלא שבמקום לשאול מי מפחד מהחושך צריך לשאול מי מפחד מהאור.
        3/11/07 22:22:

      תשובה מצויינת. כל הכבוד.

       

      מעניין מה גיאורג י. גורד'ייף היה אומר על זה. נראה לי שהוא היה מסכים עם האמרה האחרונה במובן כלשהו.

        3/11/07 21:25:

      Ransom

      לעניות דעתי, אני לא יודע מה מסייה סקונד לייף היה עונה לך, אבל אני כאן בפריס למדתי מה היו עונות לך שלוש דמויות מתרבויות שונות:

      המסורתי היה אומר לך שאין קידמה לאדם, יש נפילה. סבי זצ"ל שהיה סבא משותף שלי ושל עימנואל לוינס היה אומר שמאז גן העדן אנו בנפילה "אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים." אנו לא באבולוציה אלא בדבולוציה. אנו לא בפרוגרס אלא ברגרס.

      המודרני היה אומר לך שייש קידמה אצלך האדם.

      הפוסטמודרני היה אומר לך, שמי שאומר שייש קידמה, אינו מתכוון לכלל האדם, אלא לאלה שהם כמוהו. המודרני חושב שאצל אלה שאינם מודרנים אין קידמה, אלא פרימיטיביות, פיגור, חשכת ימי הביניים ועוד.

       

        3/11/07 20:55:
      תגיד אשר, ניתן לעניין אותך להרצות במכללה שלי?
        3/11/07 17:33:
      האם קידמת האדם היא טכנולוגית?
        3/11/07 16:38:

      תלוי מאיזו נקודת מבט של הסכיזופרניה של סקונד לייף

       

      מנקודת מבט מודרנית ליניארית יש קידמה, אבל אז אלה שהיום חושבים עצמם למתקדמים, הם הפרימיטיבים החדשים. כי לפי הקריטריון המודרני של עליונות כלכלית וטכנולוגית, סטודנט ממוצע הוא הרבה יותר מתקדם מהפרופסור הממוצע שלו וילד בכיתה ה הוא הרבה יותר מתקדם מהמורה שלו.

       

      מנקודת מבט פוסטמודרנית לא רציפה ופראקטלית (ארכיאולוגית בשפה של פוקו, עם קרע טופולוגי בשפה של לאקאן) אין קדמה אלא מעגליות וקידמה ונסיגה מעורבים זה בזה כמו שמוצאים בקטסטרופות גיאולוגיות (ליאל הגיאולוג, היה הראשון שהכניס לדיסקורס המודרני את האפשרות שהעולם קיים מעל ל6000 שנה, והוא באבא של דארווין).

        3/11/07 15:31:
      האם בני האדם נעים לעבר הקידמה?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      dr. second life
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין