החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1548 צפיות
-
הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
26/1/11 | 1396 צפיות
-
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
17/2/09 | 1089 צפיות
-
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
7/1/09 | 983 צפיות
-
הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.
11/2/08 | 2684 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2136 צפיות
פוסטים אחרונים
0
הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
ראיתַ את הפרח בעציץ הקטן? איך לפתע הוא פרח והאיר את ביתנו. יש לו ריח צלול, של שדות רחוקים. נראה לי שהלילה יהיה לנו טוב. בסדר. בוא אל החלון, תביט למרחקים. ההרים שבמזרח - הם הפכו לירוקים! תרגיש את האוויר, הוא צלול ממש כמו יין. כנראה שבאביב עוד יהיה לנו טוב. כנראה. תביט אל החצר, שם אל גן המשחקים. תראה את הילדים, הם רצים וצוחקים. הקולות שלהם ממלאים לי את הלב. כנראה שהם באים - הימים היפים. טוב. תראה איך לבשתי את בגדי היפים. לכבודך התבשמתי בריח של ורדים. את השיר שבמחברת חיברתי עבורך. נראה לי שצפויים לנו חיים נהדרים. אולי. רציתי כל כך להאיר לנו דרך. אבל אתה העדפת להתפלש בעצבותך. סגרתי את החלון וקטפתי את הפרח. כנראה שנועדת להיות לבדך. לא! |
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"בסדר, כנראה. טוב, אולי לא?"
ואני אומר: כן! טוב!
:-)
יופי של אופטימיות.
♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥
שבוע טוב ומלבלב.
שבוע נפלא עם המון חיוכים ואהבה.
ובשורות טובות.
אמן....
לא חשבתי על זה ככה.
זה נכון!
המציאות היא בת חלוף
וההארות משתנות
אם מפקסים את ההזדמנוית
צריך רק לדעת לוותר.
יפה שראית אותה בסיפור.
אכן יש לה תיקווה.
וגם לי.
תודה.
התובנות שלך במקרה הזה נכונות מאוד - אדם צריך לקחת אחריות ולתלות את אושרו בעצמו בלבד.
ולא טוב היות האדם לבדו.
בזה אין ספק.
אז, עוד נכונו הרבה רגעי אושר, ולכולנו מגיעה אהבה,
ומסכימה אתך - לא נועדנו להיות לבד!!!
הכל ברור..
ברור
בלי אולי
קפיש?
מהחלון שלי, ההרים שבמזרח תמיד הם יפים.
גם כשהאדמה שם עדיין לא ירוקה.
אכן, גם עכשיו יש דברים יפים בחיים
צריך לדעת מאיזה זווית להסתכל.
תודה לבנה וסוף שבוע נעים גם לך.
זה כל כך נכון.
תמיד צריך לזכור את זה, במיוחד בימים העצובים.
תודה וסימן קריאה!!
אם רק היית יודעת כמה את צודקת, היית אפילו מתחילה לצחוק.
תודה אורה.
כאן אלוהים צדק, ובמקרה הזה, גם דיויד ברוזה צדק.
ואת - תמיד צודקת.
טוב ויפה שאת מגיעה.
לי? אסרטיביות? נחישות?
גם אם זה מתאים לי, לרוב זה ממש לא אני.
אני עובד על זה.
בסוף גם זה יגיע...
איך את מצליחה לראות מהצד השני???
וגם לראות כל כך נכון?
עכשיו אני באמת מחייך...
גם כשנראה שהכל אבוד, תמיד קיימת תיקווה.
ולכן תמיד חשוב לא לוותר.
תודה.
יהיה טוב.
וגם עכשיו לא נורא רע...
במיוחד כשאתה מתאר מה שאתה רואה מהחלון...
סוף שבוע נעים.
אלא שאחריהם מגיעים ימים אחרים.
סמלים זה דבר יפה.
וגם התחלות.
תודה.
אכן לא טוב היות האדם לבדו.
במיוחד כשהוא מביא את זה על עצמו.
זה אכן נוגד את ההגיון, אבל לפעמים לא יכולת להיות מילה יפה..
תודה.
נהניתי לקרוא , ואפילו מאוד !!
"ויהיה טוב
יהיה טוב, כן
לפעמים אני נשבר
אז הלילה
הו הלילה
איתך אני נשאר
ילדים לובשים כנפיים
ועפים אל הצבא
ואחרי שנתיים
הם חוזרים ללא תשובה
אנשים חיים במתח
מחפשים סיבה לנשום
ובין שנאה לרצח
מדברים על השלום
ויהיה טוב... "
"וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"
מפסיק רק האחד/ת - ואיתו/ה יהיה טוב - אתה עוד תראה !
קצת עצוב,
יחד עם זאת בדרך יש סימני דרך של תקוה..
הסוף?
שם שמחתי עבורך עם ה- "לא" הנחרץ(-:
מסמל התחלה חדשה...
בהצלחה!
והסוף שחור מחד,
ומעורר תקווה מגיסא.
לא טוב היות האדם לבדו.
(כתוב מקסים)