הבוקר הילכתי

לצד מסילת הברזל

מביט במסעות זרים

חולפים דוּמָם,לצד חיי.

לו רק יכולתי לחלוף

מתוך תוכי,אל שנָדמוּ

שותקים,אוחזֶי מטלטלין

באין מפריע,לדרכם.

מעל אגם צלול כמו שיר

בוהֶק,שקוף בֶגוֹן קריסטל

כל שהיה בי ונמס

הוכה גלים,הלוך מִשוּב.

לכל רוחבו אקרא בִשמֶך

זה שנפרשׂ לי,בשּׁיפלִי

ואת עומקו המהתל

אלמד ביום

בי שוב

תיגאי.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)