| היו היה מלך עשיר בעל 4 נשים. הוא הכי אהב את האישה הרביעית ופינק אותה עם בגדים יפים והביא לה את המאכלים הכי טובים. הוא לא נתן לה משהו פחות מהכי טוב.הוא גם מאוד אהב את אישתו השלישית ותמיד הראה אותה לממלכות שכנות. אך הוא תמיד חשש שהיא תעזוב אותו למען אחר.הוא גם מאוד אהב את אישתו השנייה. הוא היה מספר לה הכול והיא תמיד אדיבה מתחשבת וסבלנית איתו.כשהמלך נתקל בבעיה הוא תמיד היה מדבר איתה והיא הייתה עוזרת לו לעבור זמנים קשים.אישתו הראשונה של המלך הייתה בת זוג נאמנה מאוד ועשתה תרומות גדולות בשימור כספו וממלכתו של המלך.אך המלך לא אהב את אישתו הראשונה. ולמרות שהיא אהבה אותו מאוד הוא בקושי שם לב אליה.יום אחד, המלך חלה והוא ידע שזמנו הגיע. הוא חשב על החיים הנפלאים שלו ותהה,"יש לי ארבע נשים וכשאני אמות אני אהיה לבד".לכן הוא שאל את אישתו הרביעית, "אהבתי אותך הכי הרבה וטיפלתי בך נהדר. עכשיו כשאני גוססהאם את תבואי איתי ותארחי לי חברה?""אין סיכוי" היא ענתה והלכה מבלי לומר עוד מילה. תשובתה פגעה כמו סכין חד לליבו.המלך שאל את אישתו השלישית "אני אהבתי אותך כל חיי. עכשיו כשאני גוסס האם תבואי איתי לארח לי חברה?""לא!" היא ענתה "החיים הם טובים מידי! שאתה תמות אני אתחתן מחדש!".ליבו שקע והפך לקר.הוא שאל את אישתו השנייה "אני תמיד פניתי אליך לעזרה ואת תמיד היית שם בשבילי. כשאמות האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?""אני מצטערת אני לא יכולה לעזור לך הפעם!" היא ענתה "המקסימום שאני יכולה לעשות זה ללכת איתך לקבר" תשובתה הכתה בו כברק והמלך היה הרוס.פתאום קול קרא "אני אבוא איתך. אני אעקוב אחריך לאן שתלך"המלך הסתכל למעלה וראה את אישתו הראשונה.היא הייתה רזה מאוד בגלל שהיא הוזנחה.בסבל רב אמר המלך "הייתי צריך לטפל בך טוב יותר שהייתה לי הזדמנות".למען האמת לכולנו יש 4 נשים בחיינו:הרביעית היא גופנו. לא משנה כמה זמן ומאמץ נשקיע בלעשות אותו יפה, הוא יעזוב אותנו שנמות.השלישית היא רכושנו מעמדנו וכספנו. שנמות זה יעבור לאחרים.השנייה היא המשפחה והחברים שלנו. לא משנה כמה הם היו שם בשבילנו הכי רחוק שהם יישארואיתנו זה עד הקבר.והראשונה היא הנשמה שלנו. לרוב מוזנחת במרדף לכסף כוח והנאות העולם.למרות שנשמתנו היא הדבר היחידי שילך איתנו לכל מקום. |