פרויקט שירי האובדן והשכול ממשיך

בנוגע לרגש/ אהוד מנור

אתה אף פעם לא יוצא מִזֶּה:
הבּוֹר הפָעוּר בְּתוֹך הגוּף,
המועקה הַכְּבֵדה בֶּחָזֶה
והעצב הַמתוּח, הֶחָשׂוּף.

אך לִפְעָמִים, כשהַיֵאוּש מוחלט, 

אתה רואה עיניים ושומע אנחה
וּמֵבִין שהקוֹל וְהַמבּט
שַׁיָּכים לְאותה משְׁפָּחָה,
יֵש לְךָ פִּתְאום סִיכּוּי
לְרֶגע מְנוּחה,
לְצל שִׁכְחָה,
אֲפילוּ לְשִׂמְחָה