כידוע, בעולם העיתונות יש הבדל גדול בין הידיעה החדשותית לבין הפרשנות עליה, בעוד הכתבה החדשותית אמורה להביא בפני הציבור את העובדות כהוויתם והציבור הוא זה שאמור לפרשן, לכאן או לכאן, בתחום הפרשנות, הפרשן הוא זה אשר אמור להביא בפני הציבור את הפרשנות לאותם עובדות שהובאו בכתבה.

יש עיתונים ואתרי תקשורת שעושים הבדלה ברורה בענין, ויש לצערנו רבים מאוד שלא עושים את ההבדלה הזו, וכל כתבה אשר אמורה להביא את העובדות כפי שהם, מלווה בפרשנות, אשר מנסה להחדיר לקורא את התובנות שהוא אמור להעלות מהעובדות עצמם.

אולם יש כתב אחד שמתעלה על כולם, והוא אטילה שומפלבי מווינט.

כמעט שאי אפשר לקרוא אצלו ידיעה, ולהבין מתוכה מה הן העובדות ומה היא הפרשנות הנלוות, אשר יש ביד כל אדם האפשרות לקחת או לזרוק.

הנה כמה דוגמאות ממסך אחד של האתר.

בכותרת הראשית: "מרד שרים מינוי הרמטכ"ל נדחה"

הנה ציטוט מן הדברים "פרק מביך נוסף בפארסת מינוי הרמטכ"ל. רק יממה אחרי ששר הביטחון וראש הממשלה הודיעו בחגיגיות שהממשלה תחליט היום (ה') על מינוי אלוף יאיר נווה לרמטכ"ל זמני, הוחלט אמש לדחות ברגע האחרון את הישיבה. הסיבה: מרד שרים, שהפעילו לחץ כבד ודרשו לבחון את המשך כהונתו של רב-אלוף גבי אשכנזי. גם שר החוץ, אביגדור ליברמן, התנגד לצעד.

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "לאור העבודה שהחלטת הממשלה ונספחיה הופצו רק היום ועל-פי תקנון הממשלה דרושים 48 שעות להפצתם, הוחלט לקיים את הדיון בממשלה ביום ראשון על מנת להבטיח תקינות הישיבה". כמו כן, נמסר כי ראש הממשלה ושר הביטחון ינסו לגבש עד יום א' את רשימת המועמדים הסופיים לתפקיד הרמטכ"ל."

כלומר, הידיעה היא שהמינוי נדחה, עוד בידיעה תגובת לשכת ראש הממשלה שהמינוי נדחה עקב בעיות תקנוניות, אולם כבר בכותרת הכתבה מוכנסת הפרשנות "מרד שרים מינוי הרמטכ"ל נדחה". הרי אין קשר עובדתי בין מרד השרים לבין זה שמינוי הרמטכ"ל נדחה. קשר כזה עם קיים הוא רק בפרשנות.

ולעצם הענין, באו נניח שמרד השרים לא היה משפיע,  האם היה אפשר להביא את הדבר להצבעה? הרי ברור שלא, עקב הבעיה התקנונית, אז מנין הפרשנות המשונה הזו?

תחת הכותרת: "כעס בסביבת נתניהו: ברק רצה להתאבד על גלנט" נכתב:

"סאגת מינוי גלנט הובילה למתח שיא לא רק בצמרת הצבא. למרות שהחליטו יחד על ביטול המינוי אחרי הכרעתו הפסקנית של היועץ המשפטי לממשלה, גוברת המתיחות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר הביטחון, אהוד ברק. גורמים בלשכת נתניהו אמרו הערב (יום ד') ל-ynet שהוא בחר ש"לא להתאבד יחד עם ברק ולהגן על גלנט בכל מחיר".

כלומר, הידיעה היא שבסביבת ראש הממשלה אמרו שנתניהו בחר לא להתאבד יחד עם ברק ולהגן על גלנט בכל מחיר. אולם המילה "כעס" זו כבר פרשנות המעורבת בעובדות, וכן "גוברת המתיחות בין ראש הממשלה לשר הביטחון" זה לא חלק מן הידיעה, זה כבר פרשנות, והכותב רוצה שכשנקרא על הידיעה נסיק מזה שיש מתיחות בין ראה"מ לשר הביטחון והיא גברה כתוצאה מפרשת המינוי, זה לא ידיעה עובדתית זו פרשנות.

תחת הכותרת "לבני: רמטכ"ל זמני? ומה אם תהיה מלחמה?" נכתב בתוך הכתבה:

"לבצר את כוחנו, ראש הממשלה?", היא שאלה, אחרי שנתניהו דיבר על המצב במצרים והאיומים האזוריים. "הדבר הרגיש ביותר, צה"ל, הפך בממשלתך למקום של מריבות פנימיות עליהן מנצח שר הביטחון". הסיבה להחלטה שלא להאריך את כהונת אשכנזי למרות ביטול מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל, הייתה הסכסוך הממושך בין ברק לאשכנזי".

הכתב מביא את תמצית נאומה של הגב' ליבני מהמליאה, זו הידיעה העובדתית, בהמשך ישיר למשפט מביא הכתב את פרשנותו למהלך ולא עוד אלא שמביא את זה בתור ידיעה עובדתית ברורה.

תחת הכותרת "נתניהו משנה כיוון: מצרים דמוקרטית אינה איום" נכתב:

"ממשלת ישראל היתה כמעט היחידה בעולם שהביעה תקווה, בעיקר בשיחות סגורות, כי ממשל מובארק יישאר על כנו. אחרי שגם האיש ששלט במצרים ללא עוררין ב-30 השנים האחרונות הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות - ראש הממשלה משנה כיוון ומרכך את גישתו. עם זאת, הוא רמז גם כי בעקבות ההתפתחויות, תקציב הביטחון יוגדל משמעותית".

הידיעה העובדתית היא נאומו של ראש הממשלה, כבר בכותרת מנסה הכתב להכניס לקוראיו בראש כאילו נתניהו שינה כיוון, וכן בהמשך הכתבה מאריך הכתב לפרשן שיש שינוי עמוק בין הדברים שאמר אתמול לבין מה שנאם היום. גם אם הדברים נכונים מקומם בטור הפרשנות לא בכתבה הבאה ללמדנו עובדות כהוויתם.

תחת הכותרת "דיון במליאה נגד נתניהו וברק: "פוגעים בביטחון" נכתב:

"מוקדם יותר, צלבו הח"כים את שר הביטחון, אהוד ברק, על המינוי. "לא יכול להיות שקצין, אלוף בצה"ל, שמשרת כבר 34 שנה ונתן את כל חייו למדינה יכונה 'מאפיונר' וייזרק החוצה כמו אחרון העבריינים", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז".

הידיעה היא נאומו של ח"כ שאול מופז, אולם נגד מי הדברים מופנים זו כבר פרשנות.

מה עוד שהפרשנות כאן איננה מובנת כלל ועיקר, כי הרי ברק הוא זה שעמד כל העת מאחורי גלנט, והוא האחרון שאפשר לומר עליו שכינה את הקצין האלוף בצה"ל, 'מאפיונר' וזרקו כאחד העבריינים.

על כן, בעת הזאת על כל אדם לבדוק היטב היטב, ולהבדיל בין העובדות שעליהם אין ויכוח, לבין הפרשנות שאותה אפשר לקבל ואפשר גם לא.

(שלא לדבר על כתבים שמהם אי אפשר ללמוד אף את העובדות לכשעצם. אבל זה נושא אחר)