כבוד לנשיאה החדשה 

רוב כלי התקשורת שדיברו על הבחירות בארגנטינה, התרכזו בעובדה שבעלה של הנשיאה החדשה כיהן כנשיא לפניה, או בכך שזו הפעם הראשונה בה אישה נבחרת בבחירות בדמוקרטיות לנשיאות ארגנטינה.

ואני אומר, יש עוד עובדה חשובה לא פחות: היו לכריסטינה קירשנר כמה יריבים זניחים בדרך לנשיאות, אבל הייתה לה יריבה אחת משמעותית שבה היא נאבקה - אליסה קריו.

אין הרבה מדינות שבהן נשים מכהנות כנשיאות. אני תמה אם יש עוד מדינות שבהן שני המועמדים המובילים לזכות בנשיאות הן נשים?

לחשוב על זה שבארגנטינה המצ'ואיסטית הגיעו שתי נשים להתמודדות הסופית - זה לומר "Rrespecto ארגנטינה".

על נשים, זוגיות וכסף.

אחד מעיתונאי ידיעות אחרונות פתח בגיידייט שני כרטיסים: האחד כסטודנט עני והשני כמיליונר בעל יכטה.

מטרת הבדיקה הייתה לגלות מה נשים מעדיפות - גבר עשיר או עני?

בסופו של דבר, הסטודנט קיבל חמש פניות והמיליונר שבעים.

התגובות נעו בין זעזוע ללעג ואני אומר דבר פשוט: אני מצדיק לגמרי את הבחורות שיעדיפו גבר מבוסס על פני דלפון.

יש כאן עקרון של הטבע. לא משנה כמה את מצליחה, פמיניסטית ועצמאית - כולנו חיות של הטבע ובטבע הנקבה (משוללת האידיאלים), תמיד תעדיף את הזכר שיכול לספק לה מזון ולהגן לה על הגורים.

זה פשוט וזה נכון.

כשאנחנו בוחרים לנו שותפים לחיים, אנחנו רוצים לדעת גם שאם יקרה לנו משהו - תאונה, מחלה או סתם פיטורין - יהיה לנו שותף שאפשר לסמוך עליו.

הכתבה הזו היא ניסיון לחתור תחת עקרונות הפמיניזם, להצביע על הנשים באשר הן ולומר - אתן רואות, כולכן פאקה פאקה. אבל מדובר בשימור עצמי ובהגנה על הגורים.

אז נכון שצריך להתחיל מנקודה מסוימת ושאם לא נולדת עם כפית זהב בפה - נקודת ההתחלה תהיה די שווה. אבל אפשר לראות מי חרוץ ויגשים את עצמו, למי יש תכניות לעתיד ואת האנרגיות לממש אותן, ומי יחפש את עצמו עד גיל 100 תוך שהוא נסמך על אשתו שתפרנס, תלד ותנקה את הבית במקביל.

על הפליטים מדארפור

עשה לי טוב אתמול להיתקע עם האישה בפקק לאורך שדרות רוטשילד. הפקק נגרם כתוצאה ממאות האנשים שצעדו שם בדרישה, שמדינת ישראל לא תגרש את הפליטים הסודאנים מדארפור.

אחרי שהורדתי את האהובה בביתה, נסעתי לביתי. בדרך גיליתי שההפגנה הגיעה לסינמטק והפכה שם להפנינג צבעוני ורקיד.

הצטרפתי אל הרוקדים והרגשתי גאווה בעובדה, שעוד יש אנשים בארץ הזו שהמוסר שלהם מוציא אותם לרחובות. השלטים היו בסגנון של: "גם אני פליט" ו"לא נעשה את מה שעשו לנו". שלטים שהראו שלעם הזה יש זכרון טוב יותר מאשר למנהיגיו.

כל הכבוד לאמנסטי אינטרנשיונל שארגנו את ההפגנה הזו.

אם אתם רוצים לעזור לאנשים שאיבדו הכול, חיתמו על העצומה בדרישה להשאירם בישראל.