ביום בו ייפגשו

כאבי וכאבך

נאהב כפי יכולתנו.

אור קטן ייאור מתוכי

יחשוף פנייך

זכות ונכונות עד טהרה

כבשם קסמו של כאב מסורר

אשר הבשיל לכדי שלווה חסרת מגן

השרועה באין מושיע בין החיים לקו האש.

שם,באור ההוא,כל שנבקש יקרה

נגרד קצוות רחוקים מפינות אפלות

אשר התקשו בנו במרוצת השנים

לכדי גדרות של פחד הסוגרים עלינו בזרותם.

נסיר האבק מסדקי ליבנו,

עודם צמאים לרוויה.

אל תבכי,שמרי לך דמעות מזור ליום הטוב

אף הוא זקוק למעט מהן ולו עד יינחם.

ואולי כבר נפגשנו,

כך,בשני גוֹנֶי כאב

משם המשכנו,בלי להוסיף.

יקירה,אלו הם זמנים אחרים

מחוגי שעונינו עיקשים

מורים,חדים הם כתער

אל לנו לנסותם!!

רוחות נושבות על פניי

עודן מבשרות לי, 

כי רק אז,

ביום בו כאבי וכאבך ייפגשו,

נתעטף,זה בצער זו

לכדי אמת שלמה אחת,

ובקומה של אהבה מהריסות קרעי דגלה

יימס אותו כאב אשר בנו קפא,

לטיפות מרות,

לרפואה.

(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר)