אני בהונג קונג עם רעייתי ומבטיח לעצמי כי בניגוד לביקורי הקודם, הפעם לא אמנע מעצמי סיפוקים ואכנס לאכול ארוחת בוקר מקומית באחד הכוכים שמהם מיתמר ענן מהביל של אדי מרק אטריות וכיסוני בצק מאודים שאותם הסינים אוכלים בארוחת הבוקר.הייתי המערבי היחיד במסעדה וזכיתי למספר מבטים השמורים לנכרים ברברים שכמוני. התיישבתי ליד שולחן פורמייקה בסגנון רטרו של שנות החמישים ונטלתי לידי תפריט ובו צילומים של כל מיני מנות בתוספת כיתוב בסינית. ראיתי שם צילום של משהו שנראה כמו סוג של כיסונים ממולאי בשר . המלצרית הקשישה באה לקבל ממני הזמנה ואז הצבעתי על התמונה ושאלתי אותה: PORK? PORK?והמלצרית ענתה לי ואשרה "POK POK". ההזמנה בוצעה בהצלחה וכל שנותר הוא להמתין למנה שלי בעודי צופה בעניין רב בסינים האוכלים לידי תוך צקצוקי לשון נמרצים. המנה שלי הגיע ועניני חשכו. במקום כיסונים שמנמנים ממולאים בבשר חזיר קצוץ ומתובל , הונחה על שולחני קערה ובה ערימה של גושים של משהו בעל מרקם שומני וג'לטיני שהגיע כנראה מרגל של חזיר (רציתי לכתוב פרסה אבל נזכרתי שהחיה הארורה אינה מפריסה פרסה...). רק בשלב זה, הבנתי שהסיבה לכך שהמלצרית חזרה פעמיים על המילה PORK נבעה מכך שאפילו במושגים סיניים זו הייתה הזמנה לא שגרתית. זינקתי ממקומי ונמלטתי חיש מהר אל הקופה שבכניסה בה שלמתי שכר לימוד של 15 דולר מקומיים שזה משהו כמו שבעה שקל. החוויה המתקנת שלי הייתה כשהגעתי לדוכן שבו המקומיים קנו אטריות בדרכם לעבודה. הזמנתי מנה של אטריות בצלחת נייר שהייתה יוצאת מן הכלל ועלתה 10 דולר מקומיים שהם כחמישה שקלים...
|