כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    זעקת הסטודנט

    0 תגובות   יום שישי , 4/2/11, 13:56

    הדף מסתכל עליך, אתה לא יודע איך להתייחס אליו, השאלות הרשומות בשחור על גבי לבן גורמות למוח שלך קצת יותר להתבלבל ממה שהוא רגיל אליו, לפחות בשנים האחרונות. נהיה לך חם, הבטן מקרקרת קלות, הנבחנים האחרים בקורס סוף סמסטר נועצים בך מבטים מלאי חמלה ומבקשים בתחינה שתפסיק לעשות רעש, גם אם אתה לא שולט בזה. אתה תוהה מה אתה עושה שם, למה בחרת לעשות לעצמך את הנזק של הקורס הנוכחי בו אתה נבחן, מה לעזאזל חשבת לעצמך כשנתת מספר כרטיס אשראי לאוניברסיטה ולמה אתה חושב שאתה יכול להיות חכם גדול כשכל מה שאתה רוצה זה קצת שקט נפשי.

     

    אני לא מדבר על חומר הלימוד האוניברסיטאי שיוצר הרבה יותר תסכול לסטודנט המצוי ממה שהוא ציפה לו, אני גם ממש לא מתכוון לשיעורים שעוד איכשהו אפשר להעביר אותם, לא על הממ"נים הממרמרים, לא על החודשים הארוכים בהם שיעור אחר שיעור אתה מקשיב ואולי גם מבין ואולי גם מתבלבל ואז ישר מיישר קו עם הראש של המרצה, אני מדבר בעיקר על העובדה שאסור להיות יצירתי בקורסים אוניברסיטאיים, זאת אומרת שחובה עלינו להיות חכמים גדולים ולשפוך את חומר הלימוד כמו שהוא ניתן לנו, אפילו מותר לצבוע אותו במילים יפות ולהוסיף לו מילות תוכחה ומבוא ורקע וצבע וכל מה שייפה אותו פחות או יותר, אבל אם מדברים על קורסים ענייניים (ספציפית) הבן אדם הממוצע פשוט הולך לאיבוד, אני אישית מרגיש שכשלוקחים קורסים מקצועיים (וענייניים כאחד אך לא יצירתיים - פרוזה וכאלה) חובה על הסטודנט הממוצע להיות מודע לנזק שהוא עושה לעצמו, כי אם חטאתם בקורס אחד חטאתם בכל התואר.

     

    אז כל התשלומים על הקורס כבר נלקחו, על רוב הממ"נים כבר קיבלתם ציון עובר, לקחתם חופש מהעבודה כדי להיות מוכנים לבמחן שלא משנה כמה עשרות פעמים תעברו על החומר הנלמד תמיד דברים ילכו לאיבוד, ואנשים בחייך נותנים לך עצות כמו: "אתה תראה, אתה תגיע לשם, תראה את השאלה ותקיא את כל החומר על הדף". אבל, ויש אבל גדול, מה אם הדרך בה אתה מקיא דברים היא לא הדרך בה הבוחנים והקוראים של הכתב הידני הלא ברור שהתדרדר מעשית בשנים האחרונות, במיוחד מאז נוצרה לה המקלדת, רואים את התשובות? מה אם כל היצירתיות והסיפורת והנכונות שלך לספר סיפור שלם שמכיל בתוכו את התשובה לשאלה הנשאלת פשוט הולך לאיבוד, אני לא מבין, בתור סטודנט סבב ב' בחיי כרגע, אי אפשר לצפות מהבוחנים שישבו בדיוק באותם הנעליים שלי בעבר לדעת לקרוא בין השורות, להבין שזה לא קל להכיל אנציקלופדיה שלמה בתור המוח ושלא לכולם יש זיכרון צילומי?

     

    במילים פשוטות: לא כולם יודעים לרשום ברור, יש כאלה שהולכים לאיבוד, נא להעביר לערכאה הרשמית בישראל שאחראית על כתיבה אקדמית, כי חרטטת זה מותר, במיוחד אם בין לבין יש קצת עניין בתשובה הלא ברורה בעליל

     

    אני יודע, פוסט מרמור, ושיתבוללו המקטרגים... (רציתי לרשום שיזדיינו הקנאים, אבל לא נעים לי)

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין