כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סֶר מייקל ברבר - כך הוא אומר

    0 תגובות   יום שבת, 5/2/11, 10:10

    בדמרקר (4.2.11) הופיע ראיון מקיף עם פרופ' (סֶר) מייקל ברבר מבריטניה, העומד בראש תחום החינוך בחב' מקינזי את קומפני. ואלה הדברים שהוא אומר על מערכות חינוך מצליחות ומערכת החינוך בישראל, כפי שליקטתי וארגנתי מן הכתבה:

    • מדינות שהצליחו להשתפר אימצו סט דומה זו לזו של פעולות (יצרו בסיס נתונים רחב על מצב המערכת) בכל שלב שבו הן היו, כדי להשתפר.
    • מערכת החינוך הישראלית מדורגת כ"בינונית" (Fair) בתוך חלוקה של המדינות ל: גרועות, בינוניות, טובות, טובות מאד ומצויינות.
    • יותר תקצוב לא מהווה ערובה להישגים גבוהים, וזה נכון גם בכיוון ההפוך: מדינות שמשקיעות במערכת החינוך תקציבים דומים לישראל - 5,000-6,000 דולר לתלמיד - דורגו ברמות גבוהות יותר, כמו בריטניה, סלובניה וסינגפור.
    • "המחקר מוכיח שאפשר לשפר בתקופה קצרה באופן משמעותי את מערכת החינוך. זה לא משהו שאמור לקחת תקופת דור, אבל צריכה להיות לכם אסטרטגיה".
    • "ישראל צריכה להצמיח הנהגה שתהיה מחויבת לחינוך. לא רק שר אחד, אלא קבוצת מנהיגים. במדינות אחרות, מנהיגים ממפלגות שונות הבינו ששיפור החינוך יהפוך את המדינה לטובה ומושכת יותר עבור עסקים ותושבים ונוצרה אליטה מחויבת. זה מה שישראל צריכה", הוא אומר. "לפני שאתם מחליטים על האסטרטגיה, אתם צריכים לראות מה עשו במדינות אחרות. הדו"חות הקיימים, כולל שלנו, הם נקודת התחלה טובה".
    • מדינות שנכשלו וסגל ההוראה שבהן היה לא מנוסה וללא מוטיבציה, תמכו בתלמידים כדי שיגיעו לכישורים בסיסיים במתמטיקה ובשפה. הן סיפקו הדרכה והכשרה נוספת למורים, וניסו לענות על הצרכים הבסיסיים של התלמידים
    • מדינות שבהן מערכות החינוך היו טובות - ונהפכו לטובות מאוד, עשו זאת באמצעות מסלולי קריירה למורים שחיזקו את מעמדם בחברה ואת איכותם.
    • מערכות שהתפתחו למצוינות כמו פינלנד, העניקו אחריות וסמכות לבתי הספר ולמורים, שהמשיכו לשפר את המערכת בדרכים יצירתיות, בתמיכת השלטון.
    • 14 מתוך 20 המדינות שנבחנו בדו"ח הצליחו בפריצה קדימה בשלב מסוים. אלו הקימו בסיס נתונים רחב ששימש את העומדים בראש המערכת אך גם את המורים והמנהלים.
    • המערכות הללו חייבו לקיחת אחריות אישית על הישגי המערכת.
    • וכן הרחיבו את הפיקוח והשקיפות של בתי הספר.
    • הנתונים שנאספו שימשו גם כדי לזהות אם המערכת עומדת ביעדים.
    • המדינות הללו ביצעו ארגון מחדש במערכת החינוך ובאופן המימון שלה.
    • בכל המקרים הללו התבצעו גם פעולות של שיפור:
    1. ביכולת ההוראה ותגמול ראוי של המורים. במערכות שנהפכו למצוינות שכר המורים היה גבוה בהרבה מהתמ"ג לנפש;
    2. יכולת הניהול;
    3. הערכת ביצועים;
    4. שיפור תשתיות;
    5. בחינת הדרישות מהתלמידים וחומרי הלימוד;
    6. בניית מסגרות לשיתוף פעולה בין מורים כדי שיחלקו עצות וניסיון;
    7. פיתוח מנהיגות העתיד בקרב המורים;
    8. יצירת שכבה מגשרת בין הממשלה לבין בתי הספר, הכוללת את הקהילה והרשויות המקומיות התומכות בבתי הספר.
    • "חשוב שתתמקדו בשיפור איכות ההוראה וחיזוק המורים. ...במערכות החינוך הטובות ביותר מקצוע ההוראה נחשב למכובד, קשה להתקבל אליו וההכשרה איכותית מאוד".
    • "מורים טובים ובתי ספר טובים יכולים להתגבר על פערים. במדינות עם אוכלוסייה גדולה של מיעוטים, היה ניתן לראות שבתקופה מסוימת המיעוטים כמעט צמצמו את הפערים בהישגים. בארה"ב אפשר לראות איך בתי ספר טובים עם מורים טובים מצליחים כל הזמן להתמיד ולצמצם את הפערים".
    • ארגוני המורים צריכים לפעול בכיוון של: "אנחנו נשפר את המערכת ואז תראו שצריך לתת לנו עוד כסף".
    • פרסום מבחני פיז"ה בגרמניה ב-2001 עורר תופעה שכונתה "שוק פיז"ה", ויצר בציבור תחושת דחיפות לרפורמה. גורם נוסף הוא משבר פוליטי או כלכלי שמהווה הזדמנות לרפורמה גם בחינוך, כפי שקרה בליטא ובלטביה עם נפילת ברית המועצות. "לעולם אל תבזבזו משבר טוב". בישראל לא חסרים כידוע משברים.
    • דו"ח מקינזי מצא כי ברוב המקרים, המנהיגים החדשים פעלו לפי חזון ויעדים שהציבו לעצמם עם כניסתם לתפקיד. הם הצליחו לבנות אמון בציבור, גייסו תמיכה של מקבלי ההחלטות והטו אוזן קשבת לפעילים בתחום, אך לעולם לא איפשרו לפגוע בעקרונות הרפורמה ושמרו עליהם מכל משמר.
    • אחד המשתנים החשובים הוא היציבות, שמשפיעה על יכולת יישום הרפורמה - גורם שכלל לא קיים בישראל, שבה התחלפו בעשור האחרון חמישה שרי חינוך. נושא זה עלה גם בדיונים על החינוך בכנס ישראל 2021, כשמשתתפיו המליצו להקים רשות חינוך ממלכתית בעלת רצף מנהיגותי.
    • בשנתיים האחרונות פצח משרד החינוך בשורה של שינויים כדי לשפר את הישגי התלמידים ואיכות המורים, שכללה גם מאמצים לגייס מורים טובים יותר, תוכניות לליווי מורים חדשים על ידי מורים ותיקים, והסבת אקדמאים להוראה. בנוסף, המשרד פועל גם להעצמת המנהלים ולהקמת בסיס נתונים על הישגי התלמידים - כפי שעשו המדינות שנבחנו בדו"ח. באחרונה חתם משרד החינוך על רפורמת עוז לתמורה עם ארגון המורים העל יסודיים. גם הציבו יעד, שלפיו עד ל-2012 יציגו תלמידי ישראל שיפור במבחני פיז"ה: שיפור של 48 נקודות במבחנים במתמטיקה ושל 46 נקודות במבחנים במדעים. ברבר מאשר ששיפור של 30-40 נקודות יקפיץ את ישראל ממערכת "בינונית" ל"טובה".
    • לברבר יש עצה לסער, שיכולה למנף את התהליכים שהחל: "הייתי דוחף אותו ליצור קואליציה מנחה ותומכת ברפורמות במערכת החינוך מבכירי המגזר הציבורי והעסקי ומהאקדמיה, כדי לכונן וליישם אסטרטגיה גם לשנים הבאות".  
    • "אני יודע שאתם עומדים בפני אתגרים רבים, אבל לאיכות החינוך יש השפעה בסיסית על הכלכלה הישראלית, העתיד שלה, ובסופו של דבר – על מערכת היחסים שלה עם שכניה", מוסיף ברבר. "אתם חייבים להתייחס לחינוך בעדיפות חירום לאומית".
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין