אני רוצה לחלוק איתכם מחשבה כופרת. מבקשת מכם להקשיב עד הסוף.זה לא בא מרוע או מחוסר הבנה, זו חשיבה אחרת, שמנסה לצאת מהפרדיגמה הקבוע. אני מסתכלת על החברה שיצרנו,הממשלה שמנהלת,הכספים שמסתובבים בחוסר צדק. ואני כועסת. על הטמטום,האטימות וחוסר הצדק. ובצד השני...כל כך הרבה עמותות שמנסות לעזור, לגייס כספים, תרומות, זמן, משאבים... ואני תוהה...הכוונה טובה, אבל אכשהו , אם מסתכלים לאורך הזמן...נהיה רק יותר רע.
והרי לכם מחשבה כופרת מה אם דוקא העמותות עם כל הכוונות הטובות, מעצם עזרתם,לא מאפשרות לראות את הכעור האמיתי ולכן...אנחנו לא יוצאים לרחובות, ולא כועסים באמת.
מה אם העמותות הן סוג של סם מרדים, הגורם לנו לנמנמת, מקל על הממשלה להיות אטומה ולא לתת מענה לצרכים? אם לא היו עמותות...אייך היינו נראים באמת? מה הייתה רמת הכאב? האם זה היה גורם לנו לזוז מהכסא ולצאת לרחובות..... אולי? לי נמאס מה"שנור" בכל פינה. אי אפשר לקנות מבלי שיגרמו לי לחשוב למה אני לא תורמת, טלפונים מבוקר עד ערב בנסיונות לשכנע ולגייס כספים, לעבוד לי הרגש...כל כך הרבה אנשים עובדים בזה...מצטערת. לא תורמת. לא מרוע,לא מחוסר הבנה. את חלקי הקטן אני נותנת לממשלה. המיסים המיסים...די. תעשו עם זה משהו מועיל!!!
אם עשירי העם נהנים מההפקות ההיסטריות ..מערבי "הגלה" למינהם מההתחככות בסלבס תוך תרומה נדיבה....בבקשה. פילנטרופיה זה לעשירים.
אבל אני, מפשוטי העם, לא מוכנה לקחת חלק "במסיבה"הזו. אני תרמתי במס הכנסה, בביטוח לאומי, בעיריה, ובכל פינה אפשרית אחרת , שבה אף אחד לא נותן לי שום הנחה, כי אין לי קשרים בהנהלה....
תחשבו על זה....
|
amnondahan
בתגובה על
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מהו צדק חברתי?
עצבן....
זו הבהרה מעניינת. תודה.
צדק חברתי - מדבר על חלוקה שיוויונית יותר של ההכנסות, על ידי גביית מיסים פרוגרסיבים מצד אחד (מהעשיר יותר מאשר מהעני), והענקת שירותים זהים (חינוך) ובמקרים מסויימים שירותי יתר לעניים (רווחה).
העמותות הנ"ל מתעסקות בצדקה (עזרה על לנזקקים על בסיס התנדבותי). צדקה היתה תמיד חלק חשוב מהתרבות הקפיטליסטית (שגורסת שהכנסות צריכות להתחלק על פי עקרון השוק החופשי - ובטח לא על פי מדדים חברתיים). בין היתר אפילו לארגוני הפשע יש יוזמות שונות של צדקה. הצדקה היא בעצם מכירת הרגשה טובה לתורם (במקרה של תורם פשוט) או מכירת שם קשרים ויוקרה (במקרה של נדבן כבד).
חושבת שחלקנו כן מסתכלים במראה, אבל...עוד לא נוצרה "מסה קריטית" לשינוי....
שבת שלום טילי, אין בכוונתי להאשים אלא להצביע על "מקור הרע" אם ניתן לכנות את זה כך, ואיני חושב שיש קשר לגידול ילדים. לדעתי אין קשר אמיתי לכוונות אלו או אחרות. זה שאת צודקת בפוסט: על כך אין עוררין. אני רק טוען שכולנו (כולל אני) לא מסתכלים במראה ואני גם חושב שיום אחד (בקצב הזה) היא תתפוצץ לנו בידים/מול הפנים, לצערנו,,, בואי לרגע נשאל את עצמנו האם מה שקרה בקהיר/טוניס (בבחינת יציאת המון לרחוב ע"מ לשנות) יכול לקראת כאן ובאותה דרך יחסית שקטה?
וגם זה בדיוק:)
זהו בדיוק :)
לא חייב...:), אלו מחשבות,תהיות שלי.
לא פסלתי התנדבות, עשייה,ולא פסלתי כל תרומה.
הטענה היא על ההיקף ,ה"תעשיה" הזו שהתפתחה כאן, שבסופו של דבר הממשלה שגובה מאיתנו כספים בכל כך הרבה דרכים, מסירה מאחריותה את הצדק החברתי, ומפנה כספים לסגירת עיסקאות פוליטיות.
ואנחנו,כאנשים טובים,עוזרים לזולת,אבל בכך גם מאפשרים לתופעה של חוסר צדק חברתי,חוסר איזון נכון בין המשאבים , להמשיך ולהתקיים.
תודה:)
לא על המצב הרע (תגדירי רע)
אני מכיר הרבה פעילות נפלאה של המגזר השלישי
וקשר טוב- נשכני/ מעודד לפעילות/ פעילות משותפת עם גופים ממשלתיים
וחוץ מזה- אני ממש מסכים שלא צריך לתרום לכולם.
אפילו לא צריך לתרום בכלל. במקום זה אפשר להתנדב. שעה בשבוע- טובה בהרבה מתרומה.
אין כאן ענין של אשמה או זריקת אחריות. לעיתים כוונות טובות משבשות תהליכים.
קצת כמו הילדים שלנו בבית.רוצים לעזור להם, לקדם אותם, ובדרך...אולי...לפעמים..קצת מסרסרים אותם,מקטינים אותם,בלי לשים לב.מכוונה טובה....
לפעמים צריך לעמוד מול הקושי. רק אז אפשר לראות אותו באמת, ולפתור אותו....
מחשבות של שבת :)
תודה לך.
שבת שלום טילי, לא נותן מנוח הפוסט שלך. בעצם זה כ"כ פשוט: אין וואקום (ועוד יותר עצוב במקרה הזה). להיכן שאנו כחברה/קהילה/אומה באמצעות וע"י שלוחנו נבחרי העם איננו פועלים נכנסות לפעולה העמותות. עם חלוף השנים (לפחות 30 שנה אחרונות) אנו עדים לעשייה הולכת ופוחתת שלנו החברה/קהילה/אומה (באמצעות שליחנו), הפרטות על ימין ושמאל של כל דבר שזז ובעצם אנו אומרים לא רוצים אחריות – הנה כך פינינו מקום ואותו ממלאות העמותות. להאשים את ביבי או ברק או כל פיגורה פוליטית אחרת זה בעצם לעצום עיניים כדי לישון שנת ישרים: הם לא הגיעו לשם על קו 4 62 או קו 5. מי שלח אותם לשמשנו? התשובה ידועה, כרוניקה ידועה מראש. הביקורת: זו הקלות הבלתי נסבלת של למצוא את האשם רק לא אני. עד שלא נשכיל להבין ולהפנים (הכי חשוב!) שאת המקלות אנו שמים בין רגלינו זה כנראה לא ישתנה.
לפחות שתהייה לך שבת שלום!
הגדול....
הציבור, עני בעצמו...עוני מוביל לא אחת לייאוש....ייאוש מוביל לאנרכיה, לאלימות, ולפגיעה בעשירים ובשלטון....
יש כבר הוכחות בעולם שככה זה עובד....
וביב הזה .....יצא לי ביב במקום ביבי.....מענין....מזעזע אותי שאנשים בוחרים בו...האיש פשוט גורם נזק,אטום, או לא מבין מה הוא עושה. בכל מקרה, ההון -שלטון זו הסכנה האמיתית לא רק לדמוקרטיה,אלא לחיים כאן בכלל.
ומכוון שאני קטונתי מלקחת אחריות, אבל לך..הגדול יש גישה....אז אולי?
לביבי יש רעיון נפלא, נוריד את המיסים לעשירים, נקטין את השירותים שהמדינה מספקת, ואז הציבור יצטרך לדאוג לעניים בעצמו. אה, הטייקונים בעצם לא לקחו את זה על אחריותם? חבל, כנראה שאת תצטרכי להיות אחראית, לפחות כל עוד ביבי שולט במדינה.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אנחנו מתנהגים כמו אזרחים עם אחריות ! ועוד איך !!!
בגלל זה אנחנו תורמים כל הזמן ומממנים את תרבות העמותות..
אנחנו לא נותנים לקשישים/לרעבים/למוגבלים/לחרשים/לחולי הסרטן/ לצה"ל .. לחיות בחרפה
לכן אנחנו מממנים ונותנים.. ויש כאלה שנותנים כל הזמן בהוראת קבע..
אנחנו לא מתעלמים וזורקים את האחריות על המדינה.. המדינה סומכת עלינו שנפתור את הבעיות.
אנחנו צריכים למחות ולהחזיר את האחריות למדינה.. ואת זה אנחנו לא עושים.
קצת קשה לי, בכנות, להגיב בלי שהצינית הקטנה שבי תעלה למעלה..
עמותות ואגודות וכולי וכדומה, עושות ועוזרות למי שנמצא בכותרות.
בעוד הרבה פעמים מי שצריך [גם אם זה לא קשור 1:1 למילים שלך] עדיין נשאר מאחור.
קבוצות חלשות שיש להן כח - נתמכות. אנשים עובדים בפרך.. לא ממש,
וקבוצות שיש להן בית מדרש ומשנה סדורה, גם להן מגיעה עזרה [בשם שמיים כמובן]
בקיצור, אני די איתך.
ואנחנו עם קצת עצל מכדי לצאת לרחובות.
ואולי יותר מעצלות, אנחנו עסוקים בלפרנס את הממלכיות. קצת גם...
אולי זה הפיתרון למה שהעלה רוני ...
אתה מאוד צודק. המחשבה הזו על האחד שיסבול....קשה מאוד
אבל אולי עצם העלאת הנושא לדיון...ברמה רחבה יותר...יזיז משהו??
:))
אכן.
ושאלה נוספת אולי, מתי אנחנו נתחיל להתנהג כמו אזרחים עם אחריות וזכויות ויכולת לשנות...
:) תודה
הרעיון לטעמי נכון
הביצוע בלתי אפשרי.
הוצאת לי את המילים מהפה !!!
מגיעים לך 1000 כוכבים
זה הזוי שמדינת ישראל, עם המיסוי המטורף שיש פה ( ישיר ועקיף ) עדיין נשענת על חסדיהן של עמותות רווחה..
וצה"ל מתנהג כאחרון הקבצנים עם עמותת ליב"י שלו והשירותרום המגוכך.
אנשים בעלי ממון שרוצים לתרום עושים זאת בלי כל העמותות האלה.. השאלה היא מתי המדינה תתחיל להתנהג כמדינה ולא כמו איזה שנורר
תודה:)
צודק,חשוב להסביר בעדינות....בהחלט בעדינות.הרי גם את העובדים האלו..כמו למשל הקופאיות בסופר...לא ממש שאלו אם הן רוצות לעזור בזה...
גם אני עונה למתרימים למיניהם שכבר תרמתי!
בעל כורחי תרמתי
לקחו לי את הכסף
נתנו לחרדים ושאר מנוולים
ואם הם רוצים שיקחו משם.
וכל זה אני מסביר בעדינות כדי לא לפגוע במשנורר שאולי כוונותיו טובות ועיניו עצומות?
תודה פנינה!!!
לרגע חשבתי שאני לבד....
כן....צודקת
החברתי שגם כך מנומנם בשנים האחרונות.
אנחנו למעשה משתפים פעולה עם העצלות של הממשלה והגופים הציבוריים להידחק לקיר ולמצוא פתרונות ישרים
הגונים המכבדים את הנתינה.
העמותות האלה הם החמלה בהתגלמותה. חוץ מלוגו
של הילד הבוכה, יש שם הכל.
מבייש את המדינה ואת מנהליה. ואנחנו , מה איתנו, אולי
נתאחד ונפסיק ונעמיד מול אנשי הציבור מראה.
פעם אחת מישהו כל-כך עיצבן אותי עם בקשה לצדקה שאמרתי לו שאני בעצמי צריכה צדקה.
נכון, באמת קשה לסרב לזה...גם אני שם....
מסתכלת על ההיסחפות החברתית ואוזלת היד הממשלתית....
ברוטוס: הרעיון יפה אבל אינו בר ביצוע, אלמלא העמותות כל המסכנים לא היו נעזרים
נטוס: והממשלה חרא
..
בכל ביקור שלי בסופר, כשהקופאית שואלת אם אני רוצה לתרום לעמותה כזו או אחרת ואני מסרבת (ואז נאלצת להתנצל ולהסביר שרק בשבוע שעבר הייתי כאן, ו-את לא זוכרת אותי? כבר תרמתי אז!), בכל פעם אני מרגישה 'לא בסדר' כי אני מסרבת.
זה אבסורד.
אז את צודקת,
ובכל זאת אני לא מסוגלת להתעלם ולא לתרום כשאני יכולה.
לא יודעת מה היה קורה כאן אילו לא היו העמותות האלה, אבל איכשהו אני חושבת שזה לא היה משפר את פני הדברים, אלא להפך.
המצב עגום.
אתה צודק...באקסטרים. אבל השאלה היא האם לא בדיוק על זה נסמכים בחלוקת התקציב לכל מיני מטרות פוליטיות במקום מטרות הומניות או חברתיות? האם לא הפחד הזה שלנו כחברה הוא שמשרת את הממשל בדרכו הקלוקלת?
הידיעה שאנחנו כחברה לא נוכל לשאת את זה ועל כן ניתן מכסנו במקום ללכת ולשנות.
כמות העמותות שהולכת וגדלה משנה לשנה לעומת התקציב החברתי שהולך וקטן משנה לשנה....אני חושבת שכדאי לבחון את ההתנהלות הזו ולא רק את טוב ליבנו כחברה.