צדק חברתי.....או חומר מטשטש?
אני רוצה לחלוק איתכם מחשבה כופרת. מבקשת מכם להקשיב עד הסוף.זה לא בא מרוע או מחוסר הבנה, זו חשיבה אחרת, שמנסה לצאת מהפרדיגמה הקבוע. אני מסתכלת על החברה שיצרנו,הממשלה שמנהלת,הכספים שמסתובבים בחוסר צדק. ואני כועסת. על הטמטום,האטימות וחוסר הצדק. ובצד השני...כל כך הרבה עמותות שמנסות לעזור, לגייס כספים, תרומות, זמן, משאבים... ואני תוהה...הכוונה טובה, אבל אכשהו , אם מסתכלים לאורך הזמן...נהיה רק יותר רע.
והרי לכם מחשבה כופרת מה אם דוקא העמותות עם כל הכוונות הטובות, מעצם עזרתם,לא מאפשרות לראות את הכעור האמיתי ולכן...אנחנו לא יוצאים לרחובות, ולא כועסים באמת.
מה אם העמותות הן סוג של סם מרדים, הגורם לנו לנמנמת, מקל על הממשלה להיות אטומה ולא לתת מענה לצרכים? אם לא היו עמותות...אייך היינו נראים באמת? מה הייתה רמת הכאב? האם זה היה גורם לנו לזוז מהכסא ולצאת לרחובות..... אולי? לי נמאס מה"שנור" בכל פינה. אי אפשר לקנות מבלי שיגרמו לי לחשוב למה אני לא תורמת, טלפונים מבוקר עד ערב בנסיונות לשכנע ולגייס כספים, לעבוד לי הרגש...כל כך הרבה אנשים עובדים בזה...מצטערת. לא תורמת. לא מרוע,לא מחוסר הבנה. את חלקי הקטן אני נותנת לממשלה. המיסים המיסים...די. תעשו עם זה משהו מועיל!!!
אם עשירי העם נהנים מההפקות ההיסטריות ..מערבי "הגלה" למינהם מההתחככות בסלבס תוך תרומה נדיבה....בבקשה. פילנטרופיה זה לעשירים.
אבל אני, מפשוטי העם, לא מוכנה לקחת חלק "במסיבה"הזו. אני תרמתי במס הכנסה, בביטוח לאומי, בעיריה, ובכל פינה אפשרית אחרת , שבה אף אחד לא נותן לי שום הנחה, כי אין לי קשרים בהנהלה....
תחשבו על זה....
|
