החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1591 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
ואולי אין כאן בכלל מה להבין והכותרת הזו, בראש הטקסט שגויה מראש... :(
בכל אופן, ירדתי היום כהרגלי עם תותי כלבתי האהובה (שנמצאה על ידי נטושה, בהיותה גורה בת חודשיים ברחוב המקפיא, לפני 4 שנים ) לטיול של בוקר. תוך כדי התקרבה אליינו בקפיצות שמחה, כלבה מוכרת לנו, שאת שמה לא זכרתי. הבטתי אחורה ולצדדים, כשעיני תוהות היכן הם בדיוק הבעלים שלה ?! אבל אין.
כיוון שהכלבה היתה עם קולר ופלסטיק, המציין מספר טלפון הנחתי שהיא מהזן הזה של בעלים, המתעצלים להוריד את הכלב אז הם פשוט נותנים לו לצאת והוא מצידו, תמיד חוזר.
רק שהכלבונת המתוקה שוטטה לה באפס מעשה, בלי שום סימן או כוונה לשוב לביתה, נראתה כמי שאינה יודעת לאן בדיוק עלייה ללכת ויתירה מכך, עצרה פעמיים ושתתה בצמא ,מי גשם מלוכלכים, מעורבים בבוץ, שכלבתי עם על כל חוסר האנינות שלה בענייני עצמות נטושות ברחוב, לא היתה מעלה על דעתה לשתות מהם. כשניסיתי ללטפה, נרתעה, היא היתה כולה רטובה מגשם וניכר שבילתה לא מעט בחוץ, אולי כל הלילה, אולי יותר...
הגיע אדם נוסף בעל כלבים שזיהה אותה בשמה "מוקה" והצביע על הבית בו גרה המשפחה. הוא החזיק אותה, ליטפנו אותה והיא רעדה נורא. התקשרתי למספר על התגית, ענה לי קול גברי וברגע שהזכרתי את שם הכלבה היתה דומיה רועמת מעברו השני של הקוו. שאלתי מדוע אינו עונה לי ואם לא איכפת לו מהכלבה שלו, הוא נבח עלי ולבסוף הפטיר שיצא לקחתה.
יצאו שני ילדים צעירים, בעל הכלב שעזר לי, אמר לי שאחד מהם מהמשפחה. הם הביטו אך לא טרחו לקרוא בשם הכלבה או להסתובב לראות היכן היא, קראתי להם הם ניגשו , אך בלי חמדה. הייתי צריכה ממש לומר להם ללכת מסביב כדי להגיע לכלבה שנכנסה לחנייה בבניין. כשהתקרבו אלייה, היא נצמדה לאותו בחור (שעזר לי ומכיר אותה) ולא רצתה ללכת עם הילדים. הוא נתן להם רצועה, של אחד מכלביו. הפ הוליכו אותה לביתה בלי ליטוף או מלה חמה ומשום מה, בדרך ארוכה יותר, כשהם מביטים לצדדים. עקבתי אחרייהם במבט, לראות אם בכלל מובילים אותה לבית, או שוב נוטשים אותה בחוץ.
אחד הילדים בן המשפחה, נראה בעצמו מוזנח מאוד עם חולצה מוכתמת וקרחת קטנה בראש (אצל ילדים הרבה פעמים נוצרת ממצבי מתח קיצוני). לאחר מספר דקות, התקשרה לטלפון שלי האמא וכששאלתי אם הם רוצים אותה, או איכפת להם ממנה (מאחר ולא נראה כך לאור מצבה הירוד), ענתה לי בגסות ש"ככה אנחנו ולא איכפת לנו מאף אחד" וחוץ מזה, "היא ברחה אז זו בעיה שלה" קרוב לוודאי שזו פשוט האמת.
שכנה אחרת שפגשתי עם כלבתה, הגרה בסמיכות לאותה משפחה, אמרה לי שהיא רואה הרבה פעמים את הכלבה משוטטת לבד. הכלבה נראית כולה עור ועצמות ופנייה עדינות, מתוקות ועינייה אנושיות ועצובות מאוד.
כל מה שנותר לי לעשות הוא לעקוב ולראות אם היא עדיין משוטטת בחוץ לבד. חושבת איך לעזור לה. הפער הזה בין עדינות הנפש, החשש או הרתיעה של הכלבה מיד אנושית, לבין בעלייה הנבחניים, פשוט זועק לעין.
רעיונות מה לעשות ואיך לעזור לה התקבלו בברכה. שוב מתברר, שלא רק ילדים ואנשים, אלא גם כלבים ובעלי חיים בכלל זקוקים למזל רב, ליפול במשפחה הנכונה.
אוףףף. קורע את הלב ככה בשבת בבוקר.
:-( יעל
וכן הכלבה הזו מאוד ידידותית (למרות החשש שלה) עובדה שרצה בשמחה לכלבתי ולא גילתה שמץ תוקפנות (שלעיתים מוכר בין כלבות) להיפך. וכן, היא גם מאוד צעירה, בת שנה וקצת, מאחר וזוכרת אותה כגורה, כשהיתה יוצאת עם ילדה, בת לאותה משפחה לטיול.
(השיר של ארקדי יפה מאוד, את הקישור לפוסט תעשו לבד, או שלא :) :)) שב"ש לכולנו החיים כאן, וגם להולכים על ארבע. |
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקווה שאת דואגת לה ברחוב
לקרוא לאדם כזה "כלב" זה עלבון לכלבים
פעם אימצתי כלבה כזו וקראתי לה נטשה כי הייתה נטושה
טוב שיש אנשים כמוך בעולם
עצוב מאוד הפוסט ....
לצערי הרב כנראה שזה קיים לא מעט...וחבל שכך
לגדל בעל חיים זו אחריות גדולה וכל אדם שרוצה לגדל בעל חיים צריך לקחת בחשבון שחיה איננה צעצוע
שבת שלום לך
מיקי
מצטרפת לדבריה
אמנם אינני מגדלת בעלי חיים, אך אני בהחלט חושבת שכל חית מחמד זכאית לבית חם ואוהב אמיתי ובעצם, גם ילדים וגם כולנו, כבני אדם.
אין לי תשובה לגבי הכלבה האומללה, שגם לי צר עליה לאור התיאור שהבאת, אך אני יכולה להביע את רחשי הלב והכבוד שאני חשה לרגישותך האנושית.
תודה.
לאל"ה תודה על הבעת העניין והאיכפתיות.
ממשיכה לעקוב...
בשורות טובות, יעל.
היי צבי, אני עוברת מאז השבת האחרונה ליד מקום המגורים
של אותה משפחה. את הכלבה לא ראיתי מאז, אבל את הילדה
שבזמנו ראיתי אותה עם הכלבה ודיברנו (תוך כדי ניסיתי לברר
פרטים שונים, שישפכו אור על מצבה של הכלבה ואם היא רצויה בביתם).
אמשיך לעקוב מדי יום ובהתאם לכך אראה אם עלי להתערב.
תודה על העניין. יעל
הלואי והכלבה תילקח מהם ותמסר למשפחה חמה ואוהבתתת...
כל הכבוד לך על תשומת הלב, הרגישות והאיכפתיות
חייבים להחרים את הכלבונת המסכנה מיד מהבעלים המזניחים! והאטומים
ולמצוא לה בית דחוף! כדאי לקרוא למשטרת בעלי החיים
[עם יש אצלכם] או לתנו לחיות לחיות לתת להם את הפרטים של המשפחה
או אולי את מאמצת?
בהצלחה
זו אינה הדרך להתפטר מבעלי חיים ובמיוחד בגלל אנשים
חסרי רגישות כאלה חוקקו כעת חוק חדש הנוגע לזכויות בעלי החיים. העובר על החוק הזה צפוי לקנס של 4000 ש"ח.
הרגישות שלך שבתה את ליבי
תודה ששיתפת ומקווה שימצא פתרון לכלבה המסכנה
ליבי עליה
אני הייתי מתקשרת שוב למשפחה ומציעה לקחת את הכלבה.
בנוסף הייתי פונה לרשויות הרווחה ומדווחת על המשפחה הזו אולי כדאי שמישהו יבדוק מה קורה אצלהם.
סיפור עצוב מקווה שימצא פיתרון
שבוע טוב
מהלב
ירין
נורא ממש
ולחשוב על כך שלבתי ענבר יש שלושה כלבים (אחים) שהיא מגדלת ללא כל בעיה
אצלינו בבית תמיד היו כלבים עד לפני כ-4 שנים, ותמיד בזוגות
די להביט בעיניהם ולראות את האמון הרב שהם נותנים בנו, והאהבה המופלאה שהם מוכנים להעניק
אני מקווה שיימצא לה בית טוב
שבוע מבורך יקירה
לאה
שבוע טוב.
כן נונה שלי נקרע לי הלב.
הכלבה מתוקה ועדינה כל כך ונראתה מורעבת ורועדת...
כזה מן אוף עמוק וצורב.
אבל אנחנו צוות לעניין.
מכירנ אותי :) לא מתכוונת להניח לסיפור.
בינתיים לא בטוחה אם מה שעשיתי כשעזרתי להשיבה למשפחה הזו
הוא דבר טוב. בעצם לא טוב, אבל אראה מה עושים
חיבוק לחברתי האהובה והיקרה
(וגם למי שדאג ל... נו, את יודעת :)).
כן בהחלט. זה בדיוק מה שעלה על דעתי
כשהבטתי בילד... נורא...
אני החל מהיום הכנסתי את האזור הסמוך לביתם לאזור
בו אני מטיילת עם תותי, גם כדי לראות אם עלי לדווח
על דברים שיש לדווח עלייהם :(
נכון שי, וזה בדיוק מה שעשיתי היום בהמשך היום
ואוסיף לעשות בימים ובשבועות הבאים.
תודה לתגובתך ושנראה ונשמע דברים טובים.
בניגוד לחתולים, אגב, שגם להם את דואגת- כלבים לא שורדים בחוץ לאורך זמן. לדעתי מוקה צריכה למצוא בית אחר. וצריך לעזור לה בכך. צריך לעזור לה להחזיר את אמונה בבני אדם, משום שלא כולם אכזריים, אטומים ו/ או אדישים לסבלם של הנשמות הטובות חסרות האונים הללו....
אוףףףף
כן ממש כך
תודה רפאלה מקסימה,
שולחת אלייך הרבה כוחות ואהבה
לשבוע טוב בהרגשה טובה.
שלך אני.
עצוב. כך לפחות אני מרגישה.
לא יודעת מה לומר לך יקרה,
אם הם אנשים שלא דואגים לילדיהם אז סביר להניח שגם הכלבה מוזנחת.
עמיק איכפתיות או כל תכונה אחרת
יכול לזהות מי שניחן בה :)
ובכל מקרה פינטזתי עלייך ועל אהובתך מלטפים לכם באהבה
איזו כלבונת מתוקה, שכל כך משוועת לחום ואהבה :)
אתם נראים לי הזוג האידאלי להעניק מאהבתכם.
שבוע טוב ומלא אהבה, יעל.
נו אבייתי בקרוב את תקבלי כזה לק רטוב לאורך הפנים
או קפיצות שמחה וקישקושי זנבנב, ואני בטוחה
שתספרנה זו לזו בלי להיזדקק למילים - עד כמה גיעגעתן
וציפיתן ועד כמה אתם מאושרות עד גדותיכן.
אוהבתותך, שלך אני.
מיסטר, אין כמוך נשמה טובה :) !
תודה ושבוע טוב שיהיה, יעל.
רננה, פפסי שלך, שלכם מתוק להפליא והאהבה
הרי אינה דועכת עם השנים. אני מאמינה שהנחמה היא בכך, שאת יודעת
שהענקת לו בשנות חייו את הבית החם והאוהב, שכל כלב או בעל חיים,
היו מייחלים לעצמם. וכמו השיר של ארקדי שצירפתי :
" איך אתה מגלה מי הנותן ומי הלוקח ?! "
תודה לתגובתך האישית כל כך.
שלך בחום, יעל.
אני המומה...
שונאת את העובדה שלוקחים כלב קטן וכאשר הוא קצת גדל..
מזניחים אותו ואפילו מסיעים אותו לעיר אחרת וזורקים אותו שם..
אני רק כותבת את השורות הללו והלב שלי דופק בחוזקה.
יעל ..
אוהבת אותך על רגישותך.
רפאלה
*
וממש לא טעיתי.
אהבתי את האיכפתיות
שכל כך אופינית לך.
עמי.
הרגישות שבך -
תודה ששיתפת תודה על המילים
ואכן מוקה זקוקה למשפחה חמה
אני זוכרת שלפני 11 שנים הייתי עם בני ליאור
בגן שמואל ואשה אחת עמדה שם עם "גורה"
בת 3 חודשים ופתק למסירה - שק בונזו
ופנקס חיסונים -כששאלתי למה היא מוסרת
ענתה שילדיה מאד רצו כלב בהתחלה טיפלו בה
ואחר כך זה נפל על האמא והיא אשה חולה ולכן
רוצה למסור את הכלבה
קיבלנו אותה גם עם השם "גורה"
והיא אצלנו 11 שנה
ואני...מתגעגעת:)
כשאני עם הילדים בסקייפ מבקשת מהם להראות לי אותה ואני מדברת אליה היא זוקפת אוזניים ומכשכשת בזנב
מקווה שבאמת ימצא בית חם למוקה
שבת טובה
העליתי קישור לפייס.
הנה פפסי שלנו, כשהיה צעיר יותר ושובב גדול !!!!
עצוב לראות מה השנים עושות לכולנו......
אני מקווה שימצא פתרון ל"מוקה".
רננה
יהודית בהחלט יתכן, הרי לא חסרים לצערי גם ילדים החיים בהזנחה
וכבר עלתה על דעתי האפשרות לשים לב מה קורה עם הילדים במשפחה זו,
ואם יש צורך לדווח לרווחה. ועדיין ילד לא זורקים מהבית (ילדים אינם נראים מסתובבים
ברחובות חולון ) וחוסר האונים והמצוקה של הכלבה העדינה והרזונת הזו, אינם משהו שניתן
שלא להשגיח בו.
אם היינו חיים בעולם אידאלי, משפחה במצוקה, היתה מקבלת את העזרה המתאימה
וכן, היתה דואגת גם לבדוק או למצוא בית אחר לכלבה. הכל עניין של רגישות, חמלה, מודעות
... לא כולם נתברכו בכך ואיני שופטת ועדיין גסות וכהות חושים לא חסרה כאן
וגם חוסר מודעות.
הערנות היא לא לגלות עיוורון למצוקה סביבנו, של כל נפש באשר היא.
תודה יהודית, הסיפור כואב לי. הכלבה לא רצתה ללכת עם הילדים :(
יעל.
אם כלב נזרק החוצה מביתו,אולי הסיבה כלכלית וקשה להם להתמודד. אני לא אדון איתך פה על הסיבות לנטישת הכלבה. אפשר לכתוב ספר על זה לו ידענו את כל הסיבות. אך אני חייבת לציין את ערנותך בנושא. כל הכבוד לך.אשוב
תודה
תבורכי בבריאה
***
חיבוקי לשניכם.
אוהבת אתכם, אני.
כנראה שגם חיות וגם אנשים צריכים המון מזל בחיים מעל הכל....