בלי להיכנס לסוגיה המשפטית אם יואב גלנט אשם או לא, אבל עם כניסה ל"הבנת הנמצא" של החיים מה עדיף התמימות היוצאת מהלב או שיקול שכלי? מה הגורם לטעויות החמורות שלנו? השכל הוא הגורם העיקרי לרוב הטעויות שלנו. במהות יש שורש לכל הטעויות בעולם. 1. טעות הנובעת מעצם העובדה שהעולם הוא מלשון נעלם והחושך מכסה ארץ ביסודו. וכשחשוך ומודעים לכך, הולכים בצעידה זהירה ומהססת 2. הטעות החמורה יותר היא בהשאלה שהאדם הולך בערב ועמוד חשמל, נידמה לו כאדם, כאן יש כבר התערבות (מלשון ערבוב) של שיכלו עם המציאות והתחושה של הידיעה מפילה גם בקבלת ההחלטות. כשברק בחר ביואב זאת הייתה התערבות שכלתנית עם קומבינה ישראלית שהסתבכה והגיעה למציאות של ללא מוצא, באותה שעה בני גנץ חש שהוא הפסיד את המערכה... אך גם כאן הופיע לפתע ומשום מקום הכלל ב"הבנת הנמצא" שהמציאה מגיעה בהי סח הדעת.
"בשורה רעה לכלכלנים: גם בעתיד לא תצליחו לחזות נכונה את ההתרחשויות הכלכליות ■ למסקנה הזאת הגיעו פרופסורים בכירים לכלכלה בארוחת ערב סגורה בכנס דאבוס" דה מארקר, איתן אבריאל28.1.2011 מעניין היה לראות שבועידת דאבוס האחרונה בשוויץ ישבו מיטב הכלכלנים בעולם וניתחו את חוסר הידיעה שלהם במפולת האחרונה של הכלכלה העולמית. האם תתכן מציאות שהישראלים ישבו וינתחו את חוסר הידיעה שלהם? הרי אנחנו הכי חכמים בלילה (כשלא רואים אותנו:). תקציר מרכיבי סיפור בחירת הרמטכ"ל ב"הבנת הנמצא":
www.dc4u.net חדשות פילוסופיות 5/2/11
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולא הבנת הנקרא...
להגיע לדרגה של חוסר הידיעה זה השיא שמשם הלב נותן את הגוון, איך פיקאסו אמר " בגיל עשרים ציירתי כלאונרדו דוינצ'י (באינטלקט) אבל לקחו לי עוד ארבעים שנה לצייר כילד (מהלב). ובמקורותנו "וידעת היום והשיבות אל לבבך..."
לדעת את אפס הידיעה
זו היא החכמה הנעלה,
אבל המחלה הגדולה
היא לחיות בעוורון ולחשוב שרואים
לא לדעת ולחשוב שיש ידיעה,
כי מי שיודע שהוא עיוור
אולי הוא לא רואה אבל לפחות
אין לו את המחלה.*