מסתבר שצבעים הם לא רק עניין של טעם: לירקות כתומים מיוחסות סגולות בריאותיות ייחודיות בעלות השפעות מרחיקות לכת. בד בבד עם היותם בעלי תכונה מחממת, שעשויה להתאים בייחוד לימים קרים אלה, הם עשירים בשפע של חומרים חיוניים ויפים לבריאות. המגינים הכתומים.
חוקרי המרכז עקבו אחר למעלה מֿ15 אלף איש שהשתתפו בסקר התזונה והבריאות הלאומי השלישי בארצות הברית, שנערך בין השנים 1988ֿ 1994. לפי הנתונים שאספו, עד דצמבר 2006 מתו 3,810 מהמשתתפים. לפי ניתוח הממצאים על ידי החוקרים התברר, כי נבדקים שבנוזל הדם שלהם נמצאו רמות גבוהות של אלפאֿ קרוטן, חומר נוגד חמצון רב עוצמה שמקורו בצבע הכתום של ירקות ופירות, היו בסיכון נמוך יחסית למות ממחלות לב ו/או מחלות סרטן. אלפאֿ קרוטן הוא רכיב חשוב בייצור ויטמין A. הגוף זקוק לו, ולרכיב נוסף, בטאֿ קרוטן, כדי להפוך לרטינול. הרטינול הוא החומר הפעיל בוויטמין A, החיוני לשורה של תפקודים תקינים בגוף: ראייה, גדילת העצמות וחלוקה תקינה של תאים. רכיב האלפאֿ קרוטן נמצא בריכוזים גבוהים בייחוד דווקא בירקות ובפירות כתומים, כמו: גזר, דלעת, בטטה ומנגו. בכמויות קטנות יותר, הוא מצוי גם בירקות עליים, כמו: כרוב, חסה ותרד. כפי שהחוקרים הדגישו, אין להסיק מהמחקר כי קיים יחס ברור של סיבתיות בין אכילה של ירקות ופירות כתומים לבין הסיכון הנמוך לתמותה. יחד עם זאת, הבהירו המדענים, כי נמצא קשר סטטיסטי ברור בין שני גורמים אלה. לממצאים הייתה מובהקות סטטיסטית, גם בכל הנוגע לניכוי גורמי סיכון נוספים למוות, כמו עישון סיגריות וסוגיית הגיל.
במקביל לתועלת הבריאותית של הכתומים במניעת מחלות, מיוחסות להם סגולות בריאותיות נוספות. כך, לדוגמא, הם עשויים אפילו לסייע בתהליך הצמיחה לגובה של ילדים. זאת, אם לשפוט לפי מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים. על פי המחקר, ילדים נמוכי קומה שהרבו לאכול ירקות כתומים המכילים ויטמין A, גבהו ביחס שנתי כמעט כפול מילדים בני גילם שלא הקפידו על תזונה נכונה. המחקר אף הראה, כי התזונה הנכונה יכולה להוות תחליף טבעי להורמוני הגדילה המצריכים זריקה יומית ועלולים לגרום לנזקים לגוף. המחקר הוצג בכנס 40 שנות תזונה בישראל, שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות. החוקרים בדקו כֿ300 ילדים נמוכי קומה בגילאי 16-3. החוקרת, ד"ר טלי סיני, דיאטנית קלינית באוניברסיטה העברית ויו"ר עמותת התזונאים בישראל, "עתיד", הסבירה, כי ילדים נמוכי קומה הם ברובם ילדים בריאים לחלוטין, שסובלים מחוסר סמוי ברכיבים תזונתיים חיוניים. לכן, אכילה מוקפדת של ירקות כתומים, מוצרי חלב, בשר וביציםֿ העשירים מאד בוויטמין A, ברזל ואבץ, עשויים להשפיע לטובה על דפוס הגביהה השנתי שלהם. "ידוע שחוסר באנרגיה המכילה ויטמין A, ברזל ואבץ עלול לעכב את הגדילה", אמרה ד"ר סיני, "אך במחקר הוכחנו שהשפעתם של הרכיבים הללו על הגוף היא גם הפיכה, ושבעזרת טיפול תזונתי נכון ניתן לשפר את הגדילה במשקל ובגובה".
ירק כתום עשוי, לא רק לתרום במניעת מחלות לב וסרטן, אלא גם לפעול נגד גלוקוז גבוה בדם: לפי מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת הארווארד היוקרתית שבקיימברידג´ )בוסטון, מסצ´וסטס(, נמצא, כי נשים שצרכו חצי כוס גזר טרי ליום, פחת אצלן הסיכון לסוכרת בֿ27%. עורכי המחקר ציינו, כי הם אינם יכולים להצביע בצורה מדויקת מדוע זה קורה. עם זאת, הם העלו השערה לפיה, יתכן מאוד כי הפעילות של הגזר נגד סוכרת מקורה ברמות הגבוהות של נוגדי החמצון שירק זה מכיל. אגב, כדי שהספיגה של החומרים נוגדי החמצון מהגזר בגוף תהיה יעילה יותר, כדאי לשלב את אכילתו עם מעט שמן זית.
בכל הנוגע לצבע הכתום, יש מרכיב תזונתיהנחשב כבעל סגולות בריאותיות מופלאות ממש. הוא אומנם אינו ירק, אלא צמח, והוא הולך ונתפס בעולם הרפואה כפלא של ממש: קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בדקה ומצאה, כי החומר המכונה כורכומין, שנמצא בכורכום בשיעור גבוה, מגביר את השפעתה של התרופה CELECOXIB, המפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. על פי המחקר הזה, תבלין הכורכום עשוי לסייע באופן משמעותי בהפחתת הסיכון לתחלואה של סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב וסרטן הערמונית. החוקרים סבורים, כי תוספת כורכום לתפריט התזונתי עשויה לאפשר הפחתה של מינון התרופה ואת תופעות הלוואי הכרוכות בצריכתה. בראש הקבוצה של החוקרים עמדו פרופ´ נדיר ארבר, מנהל המרכז למניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב, ופרופ´ דב ליכטנברג, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. ובשיתוף סטודנט לרפואה בשם שחר לבֿ ארי. החוקרים ציינו, כי חלק ניכר מהתהליכים הממאירים מתפתח על רקע של דלקת כרונית. התרופה נוגדת הדלקות CELECOXIB מפחיתה את ההתפתחות של גידולים סרטניים במעי הגס באמצעות עיכוב פעילותו של האנזים COX-2, המצוי ברמות גבוהות בגידולים ויש לו תפקיד מרכזי בהתפתחות של תהליכים דלקתיים וממאירים, אולם נטילתה כרוכה בתופעות לוואי. במחקר נבדק, האם אפשרי לשלב בין צריכה של התרופה לבין נטילה של הכורכומין ובכך להפחית את מינון התרופה, ובה בעת לשמור על ההשפעה המונעת שלה. החוקרים בחנו את ההשפעה של השילוב בין שני החומרים על עיכוב התהליכים הממאירים. הם גילו, כי השילוב של שני חומרים אלה גורם לאפקט העצמה של השפעת כל אחד משני המרכיבים, כאשר הם ניתנים יחד, בכל הנוגע לעיכוב הגדילה של התאים הסרטניים. השילוב של הכורכומין והֿCELECOXIB במינון הנמוך, זה המקובל לטיפול שגרתי בדלקת, מעכב בֿ90% את התהליך הגידולי. התברר, כי השילוב הזה יעיל גם בטיפול בסוגים אחרים של סרטן, במיוחד סרטן הלבלב וסרטן הערמונית. תוצאות מחקר זה הן בעלות משמעות רבה, ומייחסות חשיבות נרחבת לכורכום. וזה לא הכל: מחקר רפואי אחר, שנערך באוניברסיטת סנט לואיס, גילה, כי שימוש בכורכומין תורם במידה ניכרת למניעה ואף טיפול בנזק הנגרם לכבד ממה שמוגדר: "מחלת כבד שומני". מחקר זה נערך בקנדה, כשבמדינה זו, לפי ההערכות, 20% מאוכלוסייתה סובלים מה צטברות של שומן בכבד, הנגרמת כתוצאה מהשמנה. כבד שומני עלול להתפתח למצבים חמורים יותר, של לייפת כבד, מחלת השחמת ואפילו סרטן ומוות. אף על פי שמדובר במחקר ראשוני וחדש, מתחזקת ההערכה שאכילת כורכומין יכולה לסייע לשמור על כבד בריא. בסיכומו של דבר, הכורכום, והירקות הכתומים בכלל, מהווים מוצר צריכה בריא וחיוני. אין להקל ראש בחשיבות של שילוב ירקות אלה, וירקות בכלל, בתפריט התזונתי היומי. יחד עם זאת, אין לראות בכתבה זו המלצה לתחליף של תרופות כאלה ואחרות, במקרים שחולים נדרשים להן. |