כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים חדשים

    ארכיון

    ההורה שבחרתי להיות

    0 תגובות   יום ראשון, 6/2/11, 11:32

    ''
     

    ההורה שבחרתי להיות

    צרור מכתבים להורים

    מאת: שני הורביץ

     

    הוצאת אוריון

     

    * * * * *  

    (167 עמודים, 68 ₪)

     

     

    שני הורביץ, יועצת, מרצה, מאמנת מוסמכת (CPCC) להורים וילדים, ובראש ובראשונה אם לשלוש בנות, כתבה מדריך מסוג אחר להורים. מדריך בנימה אישית, מרענן ומעורר מחשבה.

    המדריך הבנוי מאסופה של מכתבים קצרים ותמציתיים, כתוב כשיחה אישית ומלווה בדוגמאות וסיפורים אישיים. הוא מאיר לנו נקודות משמעותיות בהורות שלנו ומזכיר לנו שבידינו היכולת לשנות את הדרוש ביחסינו עם ילדינו. בנו – ולא בהם טמונה התשובה. הוא מעביר את תפישת עולמה המיוחדת של המחברת, הידע והנסיון האישי והמקצועי שצברה, כדי לסייע להורים ולאנשי מקצוע (אנשי חינוך, עובדים סוציאלים ומטפלים).

     

    עיקרי תפישתה:

    א. מהות תפקיד ההורה היא: לאהוב ללא תנאי, להאמין ביכולות ובמסוגלות הילד ולהיות נוכח בהקשבה, ראייה וסקרנות. ותו לא!!!!! (המכתב הראשון: "ילדים בעלי צרכים מיוחדים").

    ב. הורות מאושרת, מספקת ומגשימה הינה בחירה ותלוייה אך ורק בהורה ולא בשום גורם אחר, לא אופי הילדים, לא אופי הסביבה ולא הנסיבות החיצוניות. (המכתב: "הורות מאושרת ושלווה").

    ג. רגשות ההורה ותגובותיו הינם בחירות שלו והם תוצאה ישירה של נקודת מבטו על כל מקרה ומקרה. במידה והינו רוצה להרגיש או להגיב אחרת המקור לשינוי הינו השקפתו של ההורה ולא שינוי התנהגות או אופי הילד. (המכתב: "עוצמתו של אדם").

    ד. רוב ההורים מאמינים כי הם האביר על הסוס הלבן של ילדיהם, כך גם הם מתנהגים כלפיהם. "כמצילים של ילדיהם – חסרי הישע, היכולת, התבונה והנסיון". השונה בהשקפתה הוא שהיא מאמינה כי הילד עצמו הוא האביר על הסוס הלבן של עצמו וכי אין ההורה עולה על ילדו בחכמה, יצירתיות, תבונה ותושייה. ברגע שההורה יבין ויפנים נקודת מבט זו, יקרו שני דברים: 1. עול כבד ירד מכתפיו 2. הבטחון והאמון שיפגין אל מול הילד יבוא לידי ביטוי בכך שהילד יאמין ויהיה בטוח בעצמו. (המכתבים: "הורות בגובה העיניים" , "איך לגדל ילדים בעלי בטחון עצמי גבוה").

    ה. הורות נטולת אגו: כאשר בראש מעייני ההורה הוא להיות צודק, מחליט ובשליטה מופיעים שוב ושוב "קצרים" במערכת הייחסים עם הילדים. אך כאשר בראש מעייני ההורה הוא ראיית הילד, ההקשבה אליו, האהבה והנוכחות הוא יבנה מערכת יחסים מכבדת, אוהבת ומעריכה בינו לבין ילדיו. (המכתב: "מי צודק").

    הספר נולד מתוך מסע אישי, מעולם כואב ועצוב של ילדות בודדה, דחוייה, חסרת הגנה ורצופת מכות, אל עולם של הורה החווה הורות מאושרת ומספקת.

     

    תקופה ארוכה התקשתה שני לשאת את המחשבה על לידת ילדים. נדרשו לה עשר שנות נישואין כדי להשתחרר מהפחד לחזור על טעויות הוריה ולהאמין ביכולת שלה להיות אמא טובה. ההבנה שתוכל להיות הורה אחר לילדיה, שחררה אותה לחופשי.

    לאחר שנים של דיאלוג פנימי, הצליחה להבין למה כמהה כילדה, ומשם החל להבנות השלד לספר ולעקרונות שינחו אותה בהורות.

    חוויית ההורות המאושרת והרגועה, הולידה את הרצון להשפיע ולתמוך בהורים, מחנכים וילדים כאחד. לאחר שהוכשרה כמאמנת מוסמכת על-ידי בית הספר הבינלאומי לאימון CTI והפדרציה הבינלאומית לאימון ה-ICF, התחילה לעבוד כמאמנת וכמנחת סדנאות בתחומים שונים. זמן קצר לאחר מכן החלה לכתוב. את המכתב הראשון שלחה לכ-300 הורים ואנשי חינוך. תגובותיהם היו חמות, מעודדות ונלהבות. כיום, מונה חוג קוראיה כ-1500 איש, ומאמריה מתפרסמים באתרי אינטרנט, עיתונים ומגזינים שונים.

     

    הספר מטפל במגוון נושאים: הורות בגובה העיניים; נקודות רגישות אצל הורים; דאגות וחששות של הורים; הדרך שאנו מחנכים בה; אחריות אצל ילדים; למי ולמה אנו מקשיבים; המצפן שלך בהורות; מי צודק?; ילדים טלויזיה ומחשבים; הורים בפורים; מעברים והתחלות חדשות; סקרנות של ילד; איך מעסיקים ילד; איך לגדל ילדים בעלי בטחון עצמי גבוה; עוצמתו של אדם; ילדים ואוכל; ילדים מכבדים; תינוק חדש בבית; הורים וילדים בחופשת הפסח; רגשות אשם של הורים; פרידות בוקר; ילדים וגבולות; ריב בין אחים; "חוצפה" של ילדים; נוכחות הורית; "לא רוצה"; ילדים בעלי צרכים מיוחדים; הורות מאושרת ושלווה.

     

     

    הספר זוכה לתגובות נלהבות מהורים ואנשי מקצוע, להלן מקצתן:

     

    • אתר tooty, זואי: "הספר ממש מקסים".
    • מרכז "פינה חמה", קבוץ גבעת חיים: "הספר נפלא. כל דבר שאי פעם חשבתי עליו נמצא בספר. נוגע בפשטות בכל דבר... נפלא, נפלא..."
    • אורלי מכלוף, גננת מוסמכת, גן ורדים בת-חפר: "זהו ספר שכתוב בשפה פשוטה אך אמיתית ומדוייקת עם דוגמאות אישיות, וזו גדולתו. הרבה הורים שרוצים לקרוא על הורות נתקלים בספרים שקריאתם עלולה להיות מייגעת, מלאה מונחים מקצועיים ועמוסת מלל. לא כך הוא ספרך. הוא כתוב פשוט אך אמיתי, מדוייק ועם דוגמאות אישיות... את חולקת את תורתך ממקום משתף ואותנטי לחלוטין".
    • גלית בן-חמו, גננת מוסמכת ומטפלת בילדים בשיטת רביב: " הספר קולח ונותן מבט על כל הדברים היומיומיים שכולנו נתקלים בהם. כאמור, אני רוצה לאמץ הרבה דברים ממנו. החלטתי להניח אותו ליד המיטה שלי, כך שבכל ערב אוכל לקרוא שוב פרק רלבנטי ואולי לקום לבוקר אחר".
    • מעיין בשן, ליווי, ייעוץ, קורסים, הדרכות והרצאות לארגונים: "קראתי 'בשלוק' את הספר. מקסים, נכון ופראקטי... לדעתי, כל הורה צריך לקרוא אותו!!!"
    • יהודית איס, מנהלת גני ילדים, אחראית חינוך הגיל הרך עמק חפר: "קראתי את המאמרים שכתבת בהנאה מרובה. הם ענייניים, מקצועיים ומעניינים... בהחלט סייעו לי בהנחיית גננות וסייעות... ".
    • "... קול אמיץ, מרשים ומעורר של אם, שהיתה למנחת הורים. קול ישיר, כשיחה אישית, עם מי שיודעת היטב מה קורה אצלנו ומנחה אותנו להבין את עצמנו, את ילדינו, ולקיים חינוך מודע ואחראי. מומלץ מאוד לכל מי שקרוב אל ילדים, ורוצה לדעת את ההשלכות הגורליות של הבחירות שהוא עושה בשדה החינוך..." 

     

     

                                                              מיריק שניר, סופרת, מחנכת ואם לתשעה

     

     

    • "...תפיסת עולמה המיוחדת של המחברת ושלל התובנות, העצות והרעיונות, המובאים בספר זה, עושה אותו לנכס מעורר השראה עבור הורים. אני מאמין שבעזרת הספר יצליחו הורים להגיע קרוב יותר אל לב ילדיהם, ליצור מערכות יחסים מכבדות ולגדל ילדים מאושרים..."

     

    גדי רוזן, מנכ"ל "מרכז משפחתי",

    מגיש פינות ייעוץ להורים בערוץ 10 וברדיו צפון

      

     

     

    תגובות הורים:

    "את מעבירה מסר חשוב וזה אכן עובד" (ראובן נעמה)

     

    "מקסים, חכם, רגיש ומרגש וכל כך כל כך נכון." (נעמה)

     

    "איזה יופי. מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה שלך, השיתוף מהמקום האישי. מעשיר, מחזק,

    ונותן הרבה נקודות למחשבה. תודה" (רעות. )

     

    "מקסים מרגש מדוייק .את כותבת מקסים אותנטי ומאוד מחבר" (שרונה נאור)

     

    "כל מילה בסלע תענוג לקרוא" (סיגל)

     

    "מקסים, אהבתי. מעורר מחשבה בכל גיל, ולא רק כלפי ילדינו..תודה!!" (אורית)

     

    "בתוך ים המידע שאני מקבל לעבודה זה נותן שתי דקות של עצירה ומחשבה על מה ובעיקר

    איך קורים הדברים בבית. רגע של בדיקה במקום רק לרוץ קדימה.   תודה" (בועז)

    "עזרת לי בכל כך מעט מילים. תודה" (ליאורה היימן)

    (אהבתי את הראיה השונה,אני אאמץ את הגישה הזאת, (קורין)

     

    "שני יקרה, שוב הצלחת לדייק לי את הדברים, עד לקצה של עיפרון מחודד..תודה רבה רבה

    לך. את עוזרת לי לחדד את עבודת האמהות ברמה הקונצפטואלית, לראות את מסע ההורות

    במקרו, ולתפקד עקב כך ברמה היומיומית, מתוך מחשבה ולקיחת אחריות בכל רגע ורגע,

    בכל עשיה או אי עשיה.זכיתי לך.תודה". (ניקי)

     

    שני הורביץ - הערות ביוגרפיות:

    ילידת קיבוץ עין הנציב (עמק בית שאן), 1973. בוגרת תיכון במגמת כלכלה וסוציולוגיה. בצבא שימשה כמדריכת ספורט בסיירת צנחנים, לאחר שעברה הכשרה בוינגייט. כמו כן סיימה קורס מצילים וקורס מדריכי שחייה. במשך שש שנים, אחרי הצבא, היתה בעלת עסק עצמאי בדרום אפריקה בתחום השיווק – הנחייה והדרכה, וכן למדה לימודי מנהיגות אישיים ועסקיים.

    בשנת 2000 חזרה ארצה והתגוררה, במשך שלוש שנים, בקיבוץ יטבתה, שם עבדה כמדריכת נוער וסייעת לגננת. לאחר מכן עבדה כמאמנת כושר אישית במשך שנה וכן טיפלה בילדים באופן פרטי.

    בין 2008 ל-2010 עברה הכשרת מאמנים בעלי תואר CPCC  (הסמכה בינלאומית ולימודי מנהיגות מאמנים באירופה).

    כיום, מתגוררת בבת חפר, נשואה 17 שנים לנמרוד ואם לתאומות צליל ומשי  בנות השבע  ולכרמל בת הארבע. מאמנת ילדים והורים, קבוצות וסדנאות. בשנה האחרונה כותבת מאמרים בנושא הורים וילדים, יועצת ומרצה בתחומי הורות ומנהיגות אישית.

     

    התגובה שלי:

    עיינתי בספר בכובד ראש. אמנם אני כבר "אחרי", בנותי כבר בוגרות ונשואות, אך הנכדים באים לביקורים תכופים, ויכולתי לשאוב טיפים להתנהגות איתם וכמובן, להעניק את הספר לבתי, כדי שתפיק ממנו מה שניתן. הפניתי מספר שאלות לשני הורוביץ, כותבת הספר, להלן תשובותיה;  

     

           

    מיהם המכותבים אותם את מזכירה בספרך, איך יצרת קבוצת תפוצה, כיצד זה התחיל. אם את ממשיכה לשלוח מכתבים, כיצד ניתן להצטרף ?

     

    הכל התחיל במכתב להורים, חברים מהיישוב שבנותיי וילדיהם עלו לכיתה א' יחדיו.

    מכתב קצרצר המתאר בכמה מילים, הזמנה שלי להתנהגות מסויימת מצידם ומה לדעתי הילדים רוצים וצריכים מאיתנו ההורים. ההרגשה היתה התרוממות, תגובות ההורים היו אוהבות, אוהדות ו"רוצות עוד". כשבועיים לאחר מכן מצאתי את עצמי כותבת להם ולעוד מכרים, בני משפחה ולקוחות מאימונים אישיים, הרצאות וסדנאות שונות שקיימתי בעבר, ושלחתי להם מכתב פעם בכמה זמן....מאז לא הפסקתי. אני ממשיכה – מרגישה שזהו ייעודי, להעביר מסר אשר יעזור להורים ולאנשי חינוך להרגיש שלמים ומאושרים יותר בדרכם החינוכית ועל-ידי כך לגדל ילדים בעלי אהבה, הערכה ובטחון עצמיים.

    ניתן להצטרף לרשימת התפוצה ע"י הרשמה באתר www.shani-lifecoach.com

     

     

    בעמוד 15 בספר, ב"אני מאמין" שלך, שני, את מצהירה על אמונתך באדם וביכולות שלו לעשות ולהשיג כל מה שירצה, ועוד את מאמינה בטוב לבו של האדם והכל קורה לטובה. ברצוני להזכירך, נאמר כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח' כא). האם אין זו אמונה נאיבית, בהתחשב בתקופה בה אנו חיים, במתרחש סביבנו ? הרוע, המלחמות, השחיתויות, ובעיקר העוני.

    כן, יכול להיות, "כל אחד באמונתו יחיה" לצד הרוע, המלחמות, השחיתות ובעיקר העוני, יש כל-כך הרבה אהבה, התחשבות, אכפתיות, דאגה, התפתחות, צמיחה, עושר ושפע, בכל תחום בחיינו. זו בחירתו האישית של כל אחד, היכן למקד את תשומת הלב האם ב"רע" או ב "טוב", ב"שפע" או ב"מחסור". אני לא מאמינה ברוע, אני מאמינה שכל אדם, גם במעשיו הנוראיים ביותר, עשה זאת במקור כדי לזכות בחום, אהבה ותשומת לב. "הכל קורה ל                                                                                          טובה" - גם הארועים הטראגיים ביותר הניבו יותר מאוחר דברים טובים ראי לדוגמה השואה והקמת מדינת ישראל. אנחנו אף פעם לא יכולים לראות את התמונה הגדולה  ואני מאמינה כי הכל קורה לטובה.

      

     

    את מציעה להורים להיות נוכחים בחיי הילדים. עוד בספרך שלל עצות, חלקן מאד משכנעות, אחרות לא בהכרח קלות ליישום, במיוחד במשפחות בהן ההורים נושאים במשרות בכירות הדורשות השקעה של שעות רבות מחוץ למסגרת הבית. מה עושים כאשר האב הוא איש צבא  או עובד בחו"ל ומגיע רק בסופי שבוע, האם יש לך עצה למשפחות מסוג זה,  ומה את מציעה לאמהות עובדות במשרה מלאה שהן נפגשות עם הילדים לשעתיים שלוש בשעות אחה"צ המאוחרות.  

     

    להיות ב 100% נוכחים - במבט, בהקשבה, בחיבוק, בתשומת הלב כשהם נמצאים עם הילדים.

    הזמן הוא לא רלוונטי אלא מה עושים בו הוא שרלוונטי.

     

     

    בהמשך לשאלתי הקודמת, האם שלל העצות יכולות להתאים לכל דגם משפחתי ? הרי יש הבדלי אישיות והבדלים במבנה המשפחתי כמו גם דגמי משפחות שונים (נניח אלמנה או גרושה, שני אבות או שתי אמהות המגדלים ילדים).

     

    ודאי שמתאים לכל דגם משפחתי ולכל אדם – זהו ייעודנו בחיים להיות נוכחים בחיים, כל משפחה או הורה במינון המתאים לו. נוכחות הורית אינה נמדדת בזמן היא נמדדת בתשומת הלב, בפניוּת, בהקשבה, בהבעת האהבה, במבט, בתוך הזמן הנתון. שוב, כל הורה ומה שנכון, מתאים ושלם לו.

     

     

    בתחום לקיחת האחריות, את מבקשת להעביר את האחריות לילד, מאד אהבתי את הגישה הזאת, אבל גישה זאת לא יכולה להתאים לכל הורה או לכל ילד. יש הורים מלאי חרדות, ויש ילדים מתפנקים ותלותיים, וזה משתנה ומותנה בגיל ההתפתחותי.  

     

    אכן את צודקת בכל מה שאת אומרת. כל הורה הוא שונה, יחיד ומיוחד וכל ילד הוא שונה יחיד ומיוחד. הדברים שאני מדברת עליהם כגון אחריות, אהבה ללא תנאי, נוכחות, הקשבה, הינם אוניברסליים. הכללים גם הם אוניברסלים ומתאימים לכל אדם באשר הוא ובכל גיל. האדם קובע את הדרגה והמינון.

    העבודה של ההורה היא להעלות את הדרגה והמינון האינדיבידואלים בכל פעם, אם הוא מעוניין בשינוי. הורה אשר יש בו חרדה, יש בו גם שחרור ועליו לעשות את העבודה להעלות את רמת השחרור ולהקטין את רמת החרדה עבור חיים מאושרים, שלווים וחופשיים יותר. כאשר התנהגות ההורה וחשיבתו תשתנה, באופן מיידי גם התנהגות הילד תשתנה. כך אנו מביאים לשינוי אצל ילדינו, על-ידי השינוי אצלינו.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      ציפי ארצי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימת קריאה

      • שירי אהב"ה וזה"ב - הסונטות של לאה גולדברג
      • יומני לאה גולדברג
      • על משכבם בלילות - יהודית רותם
      • תמונות מחיי הכפר - עמוס עוז
      • ברכּוּת של קטיפה - יהודית בר-אל