אנחנו לא מדברות..

אל תנסו גם,

אני לא יכולה לסבול אנשים בלי משמעת עצמית!

האמת,

לא הייתי כזאת!!

יעידו מקורביי על דקיקותי רבת השנים.

מאוכל לאוכל בלי משחקים,

לא זקוקה לפור פליי ולא נרדפת אחרי אפטר פליי.

ואז בא ההריון הראשון,

נתן לי סטירת לחי במשקל 24 ק"ג

והכריז באזניי הערלות,

שאם אמשיך לנהוג כך הסטירה הבאה תהיה כבדה יותר.

הבטיח וקיים!

מנערה שדופה הפכתי לאמא מאוהבת

מאוהבת במתוקים

מאוהבת בקינוחים

מאוהבת בשעה 17:00 המביאה איתה תמיד בשורות מתוקות.

מאז ועד היום (שנה בסך הכל)

חרף ההבטחות שדברים יחזרו לקדמותם בטבעיות אחרי שנה

עדיין אני מוצאת את עצמי

מחכה בשקיקה לשעה 17:00

אליה הצטרפה שעת הבוקר לצד הקפה

ושעת הלילה לפני השינה

ואני?

מי מדבר איתי בכלל

עד שאני לא חוזרת לעצמי

אני לא רוצה לשמוע מילה!!

איך סותמים ת’פה????