פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
הרגע בו החלטתי לשנות את חיי
| עד לפני שש שנים, הכל היה אחרת. זוגיות בת שבע שנים, טבעת נישואין שהעניק לי בעל מחונן ומצליח, עבודה טובה שהצלחתי בה ואף קודמתי, משכנתא פעילה בבנק, דירה שעיצבתי בעצמי. הכל היה נראה "כמו שצריך". כן, כך הרי כתוב בספר ההצלחה. נישואין, עבודה ובית. אם יש לך הכל- הצלחת בגדול. ה"כמו שצריך", היה בדיעבד בריחה מחיים שלמים שלא חייתי. בריחה מאמת שרבצה בלב ובנפש תקופה ארוכה. בריחה מעבר קשה. לעיתים אנו חיים במציאות בה הנוחות היא המקבעת אותנו אליה. נוח לי? אז טוב לי. זו השגיאה הגדולה ביותר שלנו, בני-האדם. זו הטעות הבסיסית של חיים אמיתיים ושלמים שיכולים להתמוסס מול עיניך ככל שהשנים חולפות. הנוחות, היא מחלה קולקטיבית. אחרי שנה מיום חתונתי, הכל התפוצץ מול עיניי. האמת שלי הצליחה לפרוץ את דלת חיי, לאחר שהקישה בה יומם וליל. התחלתי להרגיש כלואה, התחלתי לפקוח לפתע את עיניי וראיתי לרגעים מי אני. אני זוכרת יום אחד, רגיל, בו ישבתי על כורסת הסלון הכחולה, מול הטלוויזיה שהייתה לי לחברה אמיתית באותה תקופה, עם גליון שבועי שהציג את כל תוכניות השבוע וחבילת במבה גדולה. אני זוכרת שהיה רגע בו התבוננתי בעצמי. התבוננתי בשקט דומע. ראיתי מול עיניי בחורה שמרוב אהבה שמנה 20 קילוגרמים בשנתיים. ראיתי מול עיניי בחורה שמרוב אהבה ישבה לה על ספה כחולה ועצובה. ראיתי מול עיניי בחורה שמרוב אהבה נותרה לבד בתוך זוגיות נטולת זוגיות. מרוב אהבה. לבריחה. ראיתי מול עיניי את כל הדברים שאי-פעם חלמתי עליהם. ראיתי והרגשתי בבטני כאב של פספוס, ריקנות, חוסר מימוש, התבצרות נפש, דחיסות של גוף בתוך נשמה כמהה לחיים. ראיתי בעיני רוחי את הדמות אותה חלמתי תמיד להיות. עצמאית, חיה את כל החלומות שאי פעם רצתה להגשים. המון קהל, קהל מולי, אני שרה, אני שם, בוכה וצוחקת מול כולם, לא אכפת לי מאף אחד, אני זו אני, ואני אהובה ולפעמים בכלל לא, ואני יצירה אחת גדולה, ואני רגש ועוד רגש ועוד רגש, וטוב לי ואני צורחת, ואני הולכת, ואני צועדת, וסופסוף נושמת. כשהתוכנית בטלוויזיה נגמרה, נגמר לו לפתע החיזיון. אך משהו עדיין בער בי. שותף חיי לא רצה לטפל במציאות, לא רצה להכיל, לא יכול היה. נעלם ממני. מנטאלית. וזה בסדר, כי זה מה שיכול היה להיות. אחרי שיחות אסרטיביות, נגיעות נפש, בדיקה מחודשת, גמלה ההחלטה בליבי שהמוות רחוק ממני עדיין. יש לי עוד אי אילו שנים לחיות. "אני רוצה לחיות" אמרתי לבן זוגי בקולי המת. אחרי מספר חודשים הוא העניק לי את חיי. באותו יום רבנות-כואב, אהבנו שנינו אחד את השנייה. אהבנו ושחררנו לחיים. שנה שלמה חייתי בכאב עצום, דיכאון אמיתי. אחרי שבע שנים יחד, הלבד היה הדבר מכאיב מכל. המכאיב. המעצים. שותף למודעות שהייתה טמונה בי. רגשות של שנים צפו ועלו. תחושות ילדות הגיחו ובאו לעולם. המון כאב. המון עוצמה. תחושת חיות ששנים לא חשתי. הלבד של אז, הפך אותי לאחרת. לזו המתבוננת בעצמה, למדה מעצמה, חווה, נופלת, קמה, חיה, נטרפת, יוצרת, כותבת, לומדת, כואבת, מאושרת, נוטפת חיים. החזיון שלי. אחרי שנה עברתי לתל אביב. התחלתי לכתוב לא רק למגירות. למדתי משחק. גרתי לבד. נהניתי מכל מה שרציתי. כאבתי עד שנגמרו לי הדמעות. שרתי מול קהל אוהב. אהבתי בעוצמות חסרות שפיות. למדתי להנות מהלבד שלי. הבנתי למה אני כאן בעולם. ועדיין אני לומדת. הנוחות לעיתים חזקה מכל אם אנחנו לא מתבוננים פנימה. הנוחות נכונה לתקופות מסויימות בהן אין בנו את הכוח לשנות. אבל תקופות הן תקופות. זמן מוגבל-נפש. לכל אחד מאיתנו יש את הכוח לשנות. כן, גם ליפול. כן, גם לכאוב. כן, גם להיכשל. אבל בתוך מכלול החיים המורכב שלנו, החשוב מכל הוא להיות מאושר, לחיות עם מטרה אמיתית, להביע את כל העולה בליבך, בדרך של יצירה, אמת פנימית, כנות אישית. אנחנו, בני האדם, בסך הכל בני אדם, בשר ודם, בעלי נשמה תוהה ולעיתים תועה. וכן- גם טועה. אנחנו לא מושלמים. מה שחשוב באמת הוא, שנדע לחיות. כי גם החיים עצמם, זמניים הם.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (65)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נועה יקירה.
תודה על ששיתפת כאן מחייך.
תודה על שהגעת לכאן.
תודה על הרגישות.
שרונה.
הנוחות
יכולהעלולההרדים, זה נכון..אני בזוגיות שלי, ידעתי רק דבר אחד- זה לחיות או למות. פשוטו כמשמעו.
עם כל האפשרויות שהיו - ובעיקר היו סגורות בפני בשלב ההוא, לפני שלמדתי להסתכל מהצד הפתוח של הכלוב -
אמרתי- שדי ומספיק. ושחררתי את עצמי משם. ולא חזרתי, ולא- אין שום געגועים, תודה רבה..
שרונה, את דוגמא מצוינת לאיך כותבים את עצמך בלי קלישאיות, מאוד שמחה שמצאתי אותך היום פתאום.
החיים גורמים לך להבין שאם לא תחזיק אתה במושכות, אף אחד לא יחזיק אותן למענך.
הכל תלוי בנו.
לרבות, מתוקה שלי, יש מה ללמוד ממך
שילוב של אומץ, חכמה ובשלות
רבות היו נשארות ב"נוחות"
אני גאה בך על שלא ויתרת לעצמך
תודה לאל על כך,
לו היה כן- לא היינו מכירות...
תודה שנכנסת לחיי...
אוהבת
אני.
זכות גדולה וגם חובה לממֵש עצמך
להיות ולהביע
(מהנהנת במרץ)
כן!
יש חיים!
תודה אהובתי.
הכוכב כבר זרח למעלה, ולקחו לי עוד חמש דקות עד שהגעתי לכאן,
לקצה הדף ורק רציתי לומר:
י ש ! ! ! ! ! ! ! ! !
תודה אורן המתוק.
אכן, נוחות היא מצב סטטי.
אבל לפעמים היא מסייעת להמשיך הלאה.
אני שמחה שאתה יודע שהחיים הם תנועה.
אם אתה יודע, אתה חי באמת.
נשיקות.
היי יקרתי התגעגעתי
אני מסכים עם כל מילה שכתבת
נוח זה מצב של חוסר גדילה החיים
נעים כאשר האדמה רועשת וזזה לטוב
ולאין רע כי הכול זה שיעור לימוד לחיים
קצרים אז פשוט לחיות לא לחשוב יותר מידי
על ההחלטות בין אם טעינו או צדקנו החשוב זה
להיות בתנועה מתמדת על מנת להעשיר את החוויות
שלנו המצטברות לידע שעלינו ללמוד לוותר עליו כל
יום מחדש בשביל לא לחיות את האתמול כי מה שהתאים
אתמול לא בהכרח יעבוד טוב היום אז ממי לחיים מעניינים ומלאים הרפתקאות
אוהב אורן נשתמע
גם אני.
שוב.
ושוב.
תודה על תגובה שגרמה לי לתהות באיזה צד אני.
מקסים.
כל החיים הם סה"כ התחנות בהם אנחנו עוברים,
ואם למדת אז כבר היה שווה,
אם כי לעיתים עולה השאלה אם לא היתה מספיקה דוגמית קצרה,
אז זהו שכניראה שלא.
יש שבשביל לזהות טובע חייבים ללמוד לשחות, ויש שלא חייבים בכל הקורס
ניראה שעברת לאלה שלא חייבים בכל הקורס, שיהיה לך רק טוב.
תודה ענקית מכל הלב -
על תגובה ענקית מכל הלב.
נאוה יקירה, מודה לך על רגישותך המיוחדת.
ולגבי נסיכה? את בעצמך נראית נסיכה אמיתית.
מלכה.
כמה מוערך בעיניי..
אנשים שלמרות ואף על פי.. מקשיבים לבטן ומפרגנים לעצמם הזדמנות לחיים שלמים.
לא שיש בו צורך ועם זאת - אחד הכוכבים הראויים.
"לכל אחד מאיתנו יש את הכוח לשנות.
כן, גם ליפול. כן, גם לכאוב. כן, גם להיכשל.
אבל בתוך מכלול החיים המורכב שלנו, החשוב מכל הוא להיות מאושר, לחיות עם מטרה אמיתית, להביע את כל העולה בליבך, בדרך של יצירה, אמת פנימית, כנות אישית.
אנחנו, בני האדם, בסך הכל בני אדם, בשר ודם, בעלי נשמה תוהה ולעיתים תועה.
וכן- גם טועה. אנחנו לא מושלמים.
מה שחשוב באמת הוא, שנדע לחיות.
כי גם החיים עצמם,
זמניים הם. "
_______________________________________________
שרונה יקרה,
פעם ראשונה מבקרת אני בבלוג שלך ו...נפעמתי .
מתבונתך הרגשית, יכולך להעביר דרך המסך רגשות ובעוצמה הטמונה במילותייך-שלך.
זקפי ראש, יקרה
את נפלאה!!!
תודה ובהצלחה :)
כתר לנסיכה :)
איזו מותק.
תודה ואני שמחה שריגשתי.
הכי חשוב.
הכי קשה.
לפעמים אני נופלת.
הכי חשוב לדעת לקום.
תודה ממי.
ש א פ ו !!!
את מדהימה !
ריגשת אותי עד מאוד !!!
מרגש מאד..
הכי חשוב להישאר נאמן לעצמך, וכך עשית.
בהצלחה !
תודה אחותי אני מתגעגעת אלייך.
אוף.
מה יהיה?
ובדינרי? זה זמן איכות.
את מדהימה
מדהימה
מדהימה
מדהימה
אוהבת אותך
ופעם הבאה שערן בדינרי משאיר אותנו בחוץ בחיי שאני שוברת לו תדלת
רונן המון תודה לך יקירי.
זה עושה לי שליחטה בלב.
וכן- יש לי.
ביציות-על.
שווה בטירוף.
מהממת.
כוסית-על.
סקסית.
מדליקת אישונים.
להמשיך?
די די תמשיכי......
סיגי.
התגובה שלך מרגשת אותי. מאוד.
כאילו את מכירה אותי. קוראת אותי ומבינה לעומקם של דברים.
אני מודה לך על כל מילה ומילה.
את משו.
שרונה את נפלאה, טוב לי לבקר בנופי הארץ שלך. הם שופעים כל כך טוב.
טוב לי לשחות בים הכנות שלך, להתגלגל אתך בחולות הצחוק, לנחות על הטוסיק בטרסות העצב ולגמוע בכל פה מכמויות השרונה.
להיות גדולה מהחיים זה מחייב, ואת לקחת אליך את המחוייבות הזאת עם כל הלב והנשמה.
את עושה את זה באהבה, בחוכמה, ברגישות, בחום וחן ושנינות ומתיקות וכנות.
את החלטת לשנות את חייך ברגע מסויים, שהיה סיכום כל הרגעים שקדמו לו, רגע בו הצעד שעשית הפך להיות היחיד האפשרי מבחינתך, היחיד שמאפשר לך את האמת שלך. שינוי שמשאיר אותך חשופה, אבל גם פתוחה למה שהעולם מציע לך, והוא מציע. בחרת בטוב, והטוב יגיע אליך.
ואת נראית יפה כשאת מגיבה לי ככה.
כיף לי כשאת כאן.
היה צריך אומץ רב לעשות מה שעשית.
וטוב שעשית.
תודה על השיתוף.
את נראית כ"כ יפה כשאת כותבת.
שי תודה.
אבל לא לפני 11:00...
חנוך יקירי,
תודה לך.
התגובות שלך תמיד עושות לי טוב.
מקבלת באהבה ושולחת לך אהבתי.
תודה לך צ'יקו המתוק.
כל הכבוד לך יעל היקרה.
את אדם אמיץ.
תודה אישה נפלאה.
מקבלת את אורך ושולחת לך מאורי.
תודה על השיתוף, פילמג'יק.
תודה שהשארת את פסיעותייך יקירתי.
הנוחות הביאה אותך להתעוררות...מסקנה צריך לנוח לפני שמתעוררים
רק אל תירדמי שוב...
אני יעיר אותך
שרונה יקירה!
כל כך מזדהה עם:
"הכל היה נראה "כמו שצריך". כן, כך הרי כתוב בספר ההצלחה."
אבי אבות ה"כאילו טוב",
אבי אבות הנשמות שנכבות
אחת אחת.
לך, בניגוד לכל כך רבים ורבות,
היא האומץ
להסיק מסקנות,
לקום
ולצאת לדרך חדשה!
כל כך יפים ונוגעים הם, תהליכי הנפש שלך..
חיבוק חזק ואוהב יקירה
קראתי את זה
ודיברת גם אליה
וגם אלייה
תודה
סחטן עליך. אכן קשה לקום ולעזוב את המוכר והידוע..ללכת למציאות שאינה בהירה וברורה.
אני "ברחתי" חודשיים לפני שהיתי אמורה להתחתן עם בן זוגי ועברתי תהליך קשה מאוד ממנו למדתי המון על הכוחות והיכולות שלי.
כאבי גדילה זה דבר כואב מאוד, אך אני מוכנה להמשיך את הכאב הזה ולהמשיך לצמוח!
חזקי ואמצי
ריגשת אותי.
עדיף לחיות לבד חיים שלמים ,מאשר לחיות עם בן זוג ולהבין שאת מתה בחיים הללו.
שולחת לך הרבה אור ואהבה.
הזדהתי לגמרי, דומה קצת לחוויה שאני עברתי.
הייתי כאן שרונה, אבל לא תמיד יש לי מילים לכתוב מתחת למילים.
תפתחי ת'דלת!
מתי נפגשים?
בא לי לחבק את שניכם.
תודה רבה רבה!
אח שלי היקר.
אתה בעצמך דוגמא אמיתית לרגש.
אוהבת אותך תמיד.
לפעמים עד כאב.
מקסים.
כל הכבוד על האומץ והליכה עם האמת שלך !!!
אחותי, אני אוהב אותך.
את מרגשת אותי עם הכנות והרגש שיש בך.
ממי שלי.
לא סתם התחברנו. זה ברור לך.
קנאה היא דבר טוב, אם היא מעודדת אותנו ליצור את מציאות החיים הרצוייה.
תקנא ממי. אם זה עושה לך טוב.
חיבוק.
מותר לקנא קצת?
אחותי,
יפה כתבת, גם אותי
רציתי "נייקי".
היית אשה בנעלי בית.
רצית מגפיים.
חשיפה של חיים, שאני מאמינה שלא מעטים חווים כמותם.
תודה!
אכן, הדבר החשוב ביותר הוא לדעת לחיות!
כל הכבוד על החשיפה האמיצה!!