קצת התלבטתי אם לכתוב את הפוסט הזה כי אם להודות על האמת, אני די מפחדת מעין הרע. אז לפני שאוסיף מילה, תרשו לי רק, פעמיים "חמסה חמסה", שלוש פעמים "טפו טפו טפו" ופעם אחת- "בלי עין הרע". לא יודעת אם זה יעזור אבל לפחות אני מרגישה קצת יותר בטוחה.

אני יושבת על הספה הירוקה שלי וצופה בטלויזיה שלי, שמחוברת לממיר הדיגיטלי- שלי. החלטתי שאני לא מתחייבת לכבלים גם לא לyes  ובכלל בשביל כמות הטלויזיה שאני נוהגת לראות 5 ערוצים (מתוכם אצפה רק ב 2) זה מספיק. נכון שבימים האחרונים היא עושה קצת בעיות, אבל קראתי היום בחדשות שכבר שבוע יש בעיות קליטה, אז כנראה הבעיה לא אצלי. אני מרוצה.

אני מרימה מעט את המבט ומסתכלת על המדף האדום שתלוי מעל הטלויזיה, מונחות עליו 3 צנצנות ובתוכן לאקי במבוק. על הקיר מימין ציור של קית הרינג שציירתי/העתקתי ועל הקיר ממול תמונה של החמניות של ואן גוך. קניתי אותה לפני 4 שנים במוזיאון ואן גוך באמסטרדם ומאז חיכיתי שתהיה לי סיבה למסגר אותה וקיר לתלות אותה עליו. אני שוב מרוצה.

בכיתי, כעסתי, הרגשתי חסרת אונים, חשבתי שכל העולם נגדי. ריחמתי על עצמי ואת אותו "עצמי" אספתי והכנתי רשימה ארוכה ארוכה של כל הדברים שיש לעשות כדי להפוך את הדירה הזאת לבית. לפני יומיים מחקתי את הדבר האחרון ברשימה ועכשיו נשאר לי רק לשבת כאן ו....להיות מרוצה :)

מאחורי נמצאת פינת האוכל, עליה מפה שקניתי בטיול האחרון לכרתים ואגרטל עם כלניות שאבא קנה לי. מעבירה מבט למטבח, מחייכת, יש בו כל מה שרציתי, בדיוק כמו שרציתי. מדפי התבלינים, לידם תלויות הצנצנות שקניתי לפני שנתיים בטיול לדרום ספרד וחיכו כל כך יפה שתורן יגיע. התנור סוף סוף מחובר לגז (זה היה סרט), על המקרר כל המגנטים שאספתי לאורך שנים. לכל המזכרות שלי יש עכשיו מקום.

המסדרון מואר. על אור לא הייתי מוכנה להתפשר. חדר השינה גדול, יש בו שידת טואלט חדשה, האיפור והתכשיטים מסודרים כמו שאני אוהבת. יש מקום לשידה נוספת ליד המיטה. ויש פיצ'יפקס. אני אוהבת את הפיצ'יפקס שלי. הם המראה שלי, מדברים בשמי ויוצרים כאן אווירה נעימה. אני אוהבת את המקלחת ואת המעמד לנר ליד הכיור, גם את מכונת הכביסה החדשה שלי שמנגנת כשאני מדליקה אותה. כל כך הרבה דברים קטנים שעבורי מרגישים כל כך גדולים.

אז נכון, שבוע שעבר גיליתי בבוידעם עכבר- עניין חדש שדורש טיפול. אבל בסך הכל הכללי אני מסתכלת סביב ואני מרוצה. אני גאה בעצמי שהצלחתי לבד, אני גאה בעצמי שביקשתי עזרה. אני ניהנת לראות את הכל מסודר לשביעות רצוני ואת הרשימה מחוקה. אני לא משוויצה וחלילה לא מתרברבת, אין לי במה. אני פשוט שמחה בחלקי ואסירת תודה.