לפני כשנה השתנו חיי מן הקצה אל הקצה אמיתות רבות אשר היו לי לאבני דרך התנפצו לנגד עיניי הפכו בדייה. כעת,אוחז אני היטב בחבל המחבר בין שלווה לסער רוחות כאן,על פני השטח האפור שבו הכל עוד אפשרי. לא מכבר מצאתי לי בית חדש מבין קירותיו הכבדים נמתחות שורות שורות עליהן צורב אני את נפשי הנוטפת. לא אחת מכה רוחי בסגור חלונו מחייה בי רוחות חדשות המפיחות בי חיים בהם,לאושר יש ניחוח נפלא המרדים בי כל צער המשיב לי מעט מנשכחותיי. המפתח לדלת אינו קיים בו,אין לי כל צורך משום שלבית הזה אני נכנס רק בעיתים בהן אני סופה פרץ רוח אחר הבא מן הים הים שלי,המכה בי מילים ומשליך אותי בכל פעם כחדש חזרה,אל חופִי השָקֶט.
(כל הזכויות שמורות ליגאל פילר) |