כותרות TheMarker >
    ';

    עולם המשפט של קרביץ

    משפט, ספורט, עיתונות, ומה שביניהם

    הפישור בביה"ד לעבודה - במקום תקתוק, יותר תיקים

    3 תגובות   יום שני, 7/2/11, 10:48

    הפעלת מפשר בביה"ד לעבודה, מגיעה ממקום מלא בכוונות טובות של מערכת משפט העבודה. על פניו, זו אמורה להיות מערכת שמטרתה להביא את הצדדים להסכמה, לקבל על כך תוקף של פסק דין, ובכך לסתום את הגולל על הסכסוך ללא צורך בהטרדת בית המשפט בניהול התיק. בפועל, במקום תקתוק של תיקים והקטנת מספרם, מתקבלת תמונה הפוכה: הגדלת כמות התביעות המוגשות מדי שנה.

    הסיבה לכך נעוצה בדרך התנהלות הפישור. נקח לדוגמא עובד שעבד חצי שנה בלבד במקום עבודה ואינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים או כל סעד/תרופה אחרת. ללא הליך הפישור, היתה תביעתו נדחית כלאחר יד על ידי בית הדין לעבודה, אלא כאשר מגיע התיק לגישור, נכנס עקרון ה"תנו לו משהו".

    אותו עובד יגיע בפני המגשר, ושם יפגוש את מעסיקו, אשר פיטרו. המגשר, ברצונו להשיג פשרה מן הסתם, יבקש מהמעסיק "תנו לו משהו". כלומר, חוקית, לא מגיע לעובד מאום, אך עדיין הוא עתיד לצאת עם "משהו"... כמה אלפי שקלים לעיתים.

    צורת התנהלות זו גורמת לעובדים/מעסיקים או כל תובע, להבין שגם אם אין בידיך בדל של ראיה, אם אתה יודע בוודאות שלא מגיע לך כלום, שווה להגיש תביעה על מנת "לקבל משהו", במסגרת אותו פישור.

    דרך זו גורמת באופן טבעי לתובעים פוטנציאליים נוספים להגיש את תביעותיהם, כדי לא לצאת בידיים ריקות לגמרי ממערכת היחסים עם הצד הנתבע. מערכת יחסים שלא היתה באה לעולם, אלמלא אותו סיכוי של ,השגת משהו", חרף העובדה שברמה המשפטית, אין לך כלום ביד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      אני מודה שלא חשבתי על נקודת המבט הזאת.

      זה מצחיק איך שמנגנון שעל פניו היה אמור להוריד את העומד (לכל היותר), או לא לשנות את המצב (לכל הפחות), למעשה מגביר את הסיבה שבעטיה נוצר.

      אני מסכים עם שניכם שמה שחסר במערכת הוא אכן שופטים, ודי הרבה מהם. כתבות שעסקו היום בהתאבדותו של השופט בן עטר, דברו איך היחס של כמות תיקים לשופט הוא כפול מזה שיש במדינות אחרות. ואח"כ מתפלאים על הסחבת.

      דבר נוסף שגורם העומס המטורף של תיקים לשופט, הוא שעל כל פיפס קטן של החלטה שלא קוימה במועד (ולפעמים עוד קודם) שופטים ורשמים ממהרים למחוק תביעות על הסף, ואז שני הצדדים מגישים בקשות ו/או תגובות לעניין המחיקה ואז או שהתיק חוזר להתדיין או שהוא נמחק ומוגש מחדש.

      כך או כך, עוד זמן שיפוטי יקר שיורד לטימיון, והעומס...? הוא רק מתגבר.

      זה נכון אריאל.. העניין הוא אכן חסכנות וגם ניסיון להוריד מעומס התיקים. הבעיה היא שכאשר השמועה על מה שקורה בפישור מתפשטת, כולם מבינים שאפשר להרוויח משהו, וכך באות אל העולם עוד תביעות, שלא היו באות אלמלא הפישור. עובדת ההתאבדותו של השופט מוריס בן עטר מחזקת את מה שאתה אומר: צריך עוד שופטים, העומס הורג
        7/2/11 14:03:
      מערכת פישור בבית הדין לעבודה מגיעה מחסכנות נטו.
      מה שהם צריכים זה עוד שופטים ומערכות תומכות.
      כשיש מספיק מותבים כדי לדון - לא צריך מפשרים. (להבדיל ממגשרים, שזה סיפור אחר, המתאים לצדדים שעדיין בקשרי עובד-מעביד).
      וכמו בהרבה מאד שטחים בשרות הציבורי, במקום לעשות מה שצריך - עושים מה שקל, והתוצאות בהתאם.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל