מתוך מכתב של מטופלת:
.... יומיים לאחר מכן הכאבים הנפשיים והפיזיים השתלתו על גופי שוב, הפתעת , הגעת אלי הביתה, ישבנו על הספה , בסלון, עם בעלי, דברנו , ובשלב מסוים ביקשת שעצום את עיני שאסגור את הנחיר הימני ואנשום מהנחיר השמאלי. בסך הכל שלוש דקות. אפילו את זה פחדתי לעשות. אך בתוכי הרגשתי בטחון אתך, משהו ברוגע שאתה מעביר כשיושבים מולך ועשיתי את התרגיל. שלוש דקות, ופתאום הרגשתי שלווה עוטפת אותי. מן שקט כזה בתוך הגוף. שקט בחדר ומסביב. הרגשה מוזה אך נעימה. בין יתר מחלותיי ופחדי, אני סובלת מפרפור פרוזדורים, בעיה בלב. מפחידה ברמות. שוכבים שעות ומחקים שהדופק הלא סדיר יעבור. אחד הפחדים הוא להגיע ל 48 שעות ואז להיפוך (מכת חשמל בלב בכדי להפסיק אותו ולהחזירו לקצב סדיר). התקשרתי אליך ומרחוק , למראת שאני אדם מאוד רציונאלי, הסכמתי שתטפל בי מרחוק , שתנשום איתי דרך הטלפון ותעביר בי את הרוגע שחיקיתי לו.
|