כותרות TheMarker >
    ';

    על עיצוב, עסקים, השראה ומה שביניהם

    מקום לעשייה. יצירה. עיצוב. עסקים. הכל ביחד וכל אחד לחוד.
    מקום להשראה, חוויה, חשיפה והחלפת דעות.

    מעצבים סטייל מד-מן

    2 תגובות   יום שני, 7/2/11, 19:27

    בשבועות האחרונים צפיתי במרתון בכל פרקי הסדרה החזקה מד-מן.

    הסדרה אפופת הסטריאוטיפים, גזענות, עשן סגריות ואדי אלכוהול מתרחשת בתחילת שנות השישים של המאה שעברה (או האלפייה שעברה...) בארצות הברית של אמריקה.

     

    ''

     

    אז מה למד-מן ולי?

    מאז הפכתי למעצבת עצמאית אני נתקלת שוב ושוב בתופעה של לקוחות שלוקחים את מקצוע העיצוב כדבר המובן מאליו. פשוט. חסר ערך לעיתים. משפטים כמו: הבן שלי בן 12 עשה לי לוגו בפאוורפוינט / יש לי שכנה שאמרה שתעשה לי תכנון של החדר אמבטיה / יש לי פה כרטיס ביקור בוורד.....

     

    המושגים "מכרז" או "תחרות" כבר הפכו לשם דבר בענף. כל בעל עסק מרשה לעצמו לפנות אל מספר מעצבים ולבקש הצעה "עיצובית" טרום חתימה על הסכם עבודה. וזאת למרות שברשותם תיק עבודות לתפארת ורשימת לקוחות מרוצים.

    הדבר נפוץ במיוחד בתחום הפרסום (מד-מן), ששם מדובר על קמפיינים רחבים ותקציבים של מאות אלפים או מיליוני שקלים. גם בתחומים אחרים נפוצה התופעה: אדריכלים שניגשים ל "תחרות" תכנון. מעצבי תערוכות המגישים הדמיות מפורטות. מעצבי גרפים (חזותיים) שמעצבים כרזות לתחרות כזו או אחרת.

    והלקוחות? הם בעננים. יושבים רגל על רגל. ההצעות זורמות לידיהם. והם רק צריכים לבחור מכל הבא ליד. לא נראה להם? אז מתקשרים לעוד כמה מעצבים ש"יגישו הצעה". למה לא? זה חינם.

    חינם??? אההה....שכחתי לציין.... תחרויות, מכרזים וכו' הם ללא תמורה. לרוב לפחות. או תמורה שאינה מכסה אפילו את הוצאות הדלק.

     

    אז אני חוזרת למד-מן. משרד פרסום. מה הם "בסך הכל" עושים? זורקים כמה סלוגנים, ממציאים קונספט. עובדים ימים ולילות. לפעמים זוכים ולפעמים מפסידים.מכרזים.

    באחד הפרקים מזמין מר הילטון (ההוא מהמלונות) את מר דון דרייפר (הארט דיירקטור) לפגישה. ובין לדרינק לדרינק זורק לו: אני צריך סלוגן. תן לי סילוגן. רעיון. קונספט. ודון אומר לו: תשלם לי.הילטון אומר בתגובה: עזוב אותך... כולה סלוגן קטן. סלוגן. בשניה אתה שולף משהו מהראש. ודון אומר לו: כן, אבל זה הפרנסה שלי. למה שאתן לך בחינם? וקם והולך.

    ובפרק אחר חברה יפנית מזמינה אותם להגיש הצעה לקמפיין. הם ועוד חברה או שתיים. מגישים להם צ'ק "דמי סקיצה" על סך 10,000$. אני מניחה שבימינו זה שווה ערך לפי 10 לפחות. ועדיין, סכום זה לא היה מספיק להכנת מצגת ראויה. והם החליטו לא להשתתף.

     

    לאחרונה הסתובבו כאן דיונים מרתק בנושא של עבודת "חינם" של מעצבים:

    דיון בקהילת "העיצוב עובד"

    פוסט שלי עם תרשים משעשע ועצוב כאחד

    כתבה בגלובס שבה רואיינתי, תחת הכותרת : "צייר לי חינם"

     

    תגובות של קולגות, חברי קהילה, וקהל רחב הינה: בהצלחה במאבקך הצודק.

    משיחות שלי עם מעצבים הם אומרים: את צודקת !! אסור לעבוד חינם.

    אך בשטח המצב לא משתנה. הם ממשיכים לתת ללקוח "סקיצות" ללא תמורה. לעבוד בתנאי תשלום מחפירים.

    והסיבה? כי ככה זה. אם אני אבקש כסף הלקוח ילך למישהו אחר. אני לא אקבל את הפרויייקט. אם אני אתמקח על המחיר או על תנאי התשלום הלקוח לא ירצה לעבוד איתי.

    ואני שומעת את התסריט הזה ממעצבי פנים, מעצבים גראפיים, מעצבי אתרים, מעצבי תערוכות ועוד. כל תחומי העשייה העיצובית!

     

    במהלך התקופה הזו עשיתי ניסוי. במקרים שביקשו הצעה עיצובית - הגשתי במקביל הזמנת עבודה לתשלום דמי סקיצה. למרבית הפלא, לא כל הלקוחות נבהלו. חלקם קיבלו את זה בהבנה. ואלה שלא, שטענו כי הם מקבלים מאחרים בחינם, איתם בחרתי לא לעבוד.

    משום מה...את הבנק שלי לא מעניין שעשיתי מכרז. גם במכולת לא מוכנים לקבל תחרויות.

     

    תקראו לי משוגעת, או מד-מן. אבל כולי תקווה כי המעצבים ישמעו את הקריאה הזו. המהפך יכול להיעשות רק מתוכינו.

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/11 12:20:
      צודקת בהחלט.
        8/2/11 16:28:
      50's...
      יפה אומרת!

      ארכיון

      פרופיל

      tamarindi
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין