ילדים כמעט ולא קוראים ספרים.
הם לא יודעים שזה מהנה. לא אמרו להם.
רבים מהם לא יודעים לקרוא שעון מחוגים.
ילדים לא משחקים בגולות, או פורפרות, או בחצרות בכלל.
החצרות והגנים הפכו לשטחי נוי.
הם לא משחקים משחקי תפקידים עם קרשים וענפים במקום אקדחים וחרבות, למשל, כי עכשיו יש סימולטורים ממוחשבים לדברים האלו שמחברים לקונסולה, ואין שום צורך לדמיין.
זה הכל על המסך ברזולוציה מעולה.
לא רואים הרבה ילדים על אופניים - יש, אבל לא כמו בעבר, לא כל היום ובכיף, עד שחשוך ואמא שלך אומרת לך להכנס כבר לבית ואתה מתווכח על עוד חצי שעה. אמא צריכה להתחנן שתצא מדי פעם.
הם לא יודעים פקודות במערכת ההפעלה דוס, או מהי.
קשה להם להתרכז.
הם לא יודעים מתי לכתוב א, ה, או ע.
וגם לא יודעים שגוף ראשון יחיד בעתיד מתחיל ב-א ולא ב-י. כמו ההורים הבוקים של חלקם.
אבל הם מכירים הרבה פחות מילים בשפת האם שלהם, אז יש להם פחות מלים לטעות בהן.
כי הם כמעט ולא קוראים ספרים. הם כמעט ולא קוראים ספרים.
|
ההלך
בתגובה על יושבים
ההלך
בתגובה על הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:) לא רוצה. טוב לי איפה שאני. ואני גם רואה "כוכב נולד".
קראי ספר על משחק תפקידים שבו רוכבים על אופניים. בום! שלוש ציפורים במכה אחת.
גם אחלה. :)
אם כבר, זה יותר בעניין.
קראתי את הסיפור שלך - השחייה - גם את כותבת יפה.
באמת?! פה הכי הרבה כותרים לנפש? את סגורה על זה?
נכון, ולכן פתחתי ואמרתי צודק! רק רצתי להאיר נק' נוספת, שני הגדולים (20/25) שלי לוקחים ספר ליד,, מקווה שיקרה גם אצל הקטן, מידי פעם אומנם, אך זה לא נדיר, הייתי שמח לקצת יותר... טוב שיש את זה,
שבת שלום
לכל דבר יש מחיר, אני מניח - אבל אני לא חושב שהמחיר שאנו משלמים הוא מחיר הטכנולוגיה. זהו מחיר העצלות, הטיפשות, וקוצר-הראייה האנושי.
[מכחכח.] אהמ... מה זה קרייזי בירדס בדיוק?
תודה, ה. גדול. אני לא מתנגד לטכנולוגיה - אני מעריץ אותה. אני מתנגד לחזירות, ניוון וטיפשות.
אני עושה את כספי מטכנולוגיה, אז לא יכול להתלונן, אבל כן, אתה צודק, הקהל במערב הופך מסומם אל מול המסך, ונותן למנהיגיו לשטות בו, זה בולט במיוחד בישראל
ברור שניתן. איזון זו מילת הקסם - יש לטכנולוגיה המון להציע, אבל זה כמו לומר שלאוכל עשיר יש המון להציע: לא כשאתה אוכל נונסטופ.
מפחיד לראות איך ילדים נעשים זומבים מול טכנולוגיה.
ואני עדיין מאמינה שדרך ספרים ניתן לגלות עולמות קסומים.
תודה על התגובה, בוקי. רוב הפוסט יותר נוסטלגי מפסימי (מביך מאוד בהתחשב בכמה שאני קוּל בד"כ). יש סיבה לכך שהילדים לא מאמינים לך: אנו חווינו בדורנו את אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות - מהפכת המחשוב. השינוי שאנו חווינו בזמן קצר יחסית קיצוני יותר מהשינוי שהילדים הללו חוו. הוא מה שנקרא SEA CHANGE, ודומה לחווייה של מי שגדל בזמן עליית הטלוויזיה, או המכונית. בעשרים השנים האחרונות השינויים הגדולים היו בעיקר שינויים ביישומים ובפיתוחים של המהפכה הזו, אך לא ברעיון הטכנולוגי הבסיסי שהפך את הקערה על פיה.
אני חנון יותר מסנוב. :)
האפיר שיער גבי.
יאללה יאללה - תעלה כבר הביתה.
רק עוד רגע אמא
רק עוד רגע קט
את תמיד נזכרת
כשכבר כמעט
אני מהדוגלים באיזון. לא בטוח שילדת הטבע המדהימה הזו תזכה לחיים כ"כ מדהימים בהמשך. גם זה נראה לי בעייתי וגם להיות מוקף במחשבים.
ואני גאה באביה.
אין מילים.
אבל הבת שלי קוראת. תולעת אמיתית. גאוותי. וכל כך למה? כי אבא שלה קורא. כי אבא שלה מספר בהתלהבות על עולמות הידע, הרגש, ההרפתקה, שיש רק-רק-רק בספרים.
בהודו הייתי באיזה מקום שהייתה שם קומונה בטבע. 2 חבר'ה ישראלים הקימו אותה ונולדו להם שם 2 בנות שגדלו רק בטבע.
הן כל היום היו מוקפות מבוגרים ולכן אחת מהן [השניה תינוקת...] הייתה מאוד בוגרת לגילה. אבל ילדת טבע מדהימה......הסתכלתי עליה וחשבתי- אני לא יודעת אם זה עדיף, להיות מוקף בטבע ומבוגרים ולא במחשבים וילדים.
סתם נזכרתי בזה. אני מסכימה איתך לגמרי.
תמיד אמרתי שמדהים שאתה צריך אישור רשמי כדי לסגור מרפסת, נגיד, אבל לא כדי להוליד ילדים. :)
אולי זה בסדר וזה מה שילדים עושים בעולם מודרני שיש בו יותר ריגושים ואמצעי בידור?
אני בכל אופן רואה את הילדים סביבי, את העושר הלשוני והידע שיש להם בגיל צעיר וחושב שהם דווקא יגיעו יותר רחוק מאיתנו. מקווה שזה נכון גם בארץ..
בכל אופן, אם יש ילדים שלא קוראים ספרים ולא יודעים שזה מהנה אזיי צריך לכעוס על הוריהם ולא עליהם
אני זוכר שהייתי הולך לספריה כל הזמן כילד. אני זוכר פעם אחת שרציתי לקרוא ספר של סטיבן קינג ("רזה") והספרנית לא רצתה לתת לי אותו כי זה ספר למבוגרים, והבאתי את אמא שלי שתשכנע אותה שאני יכול לקרוא אותו. :)
גם גוגואים עשיתי, וגם מדרכות. גם מדבקות שהיינו משחקים עליהן עם מחיאות כף. לגלגל מקל זה כבר לפני הזמן שלי.
הם מתעלמים, הם מתעלמים. לא הייתי מהמר על זה, אבל יכול להיות שאתה צודק בעניין החלק היחסי - הרי גם בזמני היו ילדים שלא קוראים.
יש לילדים מנויי ספריה היום?
והם לא יכולים לשחק "מדרכות" כי אין חנייה אחת פנויה ברחוב - כי פעם אבא היה יוצא לעבודה עם הרכב היחיד של המשפחה, והיום יש שלושה - אז תמיד נשארים יותר מדי כלי רכב ברחוב ואין מקום - פשוט אין מקום למדרכות.
מצד שני - הם יאמרו אותו דבר לילדיהם... על משהו
כי אמא שלי גילגלה גלגל במקל ברחובות תל-אביב הישנה ואני - לא. וסבא שלי לא אהב את דיזנגוף כי הסוסים דרסו שם ילדים..
באמת.
כי ברגע שהספר טוב- הוא טוב, גם הילד הכי ממוחשב לא יוכל להתעלם מזה.
יודע מה הכי מצחיק (בלי להתחרות:) שהן יושבות כל אחת בביתה וכותבות בצ'אט "בואי 'יניב' " (משחק קלפים בפייסבוק) והן פותחות שם חדר ומשחקות אחת מול השניה וירטואלית. החיים הם יותר וירטואלים. גם הספרים, היום יש את דור 'הספרים המדברים' שאין צורך לקרוא או להחזיק בהם בכלל. פעם מזמן קראתי מחקר שחשוב שילדים יראו את ההורים שלהם קוראים גם נתקלתי בשמועה על 'האדם תבנית נוף מולדתו'. אנחנו דור מזוין וירטואל.
לא נראה לי. קריאה היא שריר, ולא משנה מה המדיה שלה. ברגע שלא מפתחים אותו מגיל צעיר, קשה מאוד להכנס לזה. הילדים היום גדלים על תפריט שרובו מורכב ממדיה פסיבית - תמונה וצליל.
חם כאן או שזה רק אני?
:)