כפני הכלב
ילדים כמעט ולא קוראים ספרים.
הם לא יודעים שזה מהנה. לא אמרו להם.
רבים מהם לא יודעים לקרוא שעון מחוגים.
ילדים לא משחקים בגולות, או פורפרות, או בחצרות בכלל.
החצרות והגנים הפכו לשטחי נוי.
הם לא משחקים משחקי תפקידים עם קרשים וענפים במקום אקדחים וחרבות, למשל, כי עכשיו יש סימולטורים ממוחשבים לדברים האלו שמחברים לקונסולה, ואין שום צורך לדמיין.
זה הכל על המסך ברזולוציה מעולה.
לא רואים הרבה ילדים על אופניים - יש, אבל לא כמו בעבר, לא כל היום ובכיף, עד שחשוך ואמא שלך אומרת לך להכנס כבר לבית ואתה מתווכח על עוד חצי שעה. אמא צריכה להתחנן שתצא מדי פעם.
הם לא יודעים פקודות במערכת ההפעלה דוס, או מהי.
קשה להם להתרכז.
הם לא יודעים מתי לכתוב א, ה, או ע.
וגם לא יודעים שגוף ראשון יחיד בעתיד מתחיל ב-א ולא ב-י. כמו ההורים הבוקים של חלקם.
אבל הם מכירים הרבה פחות מילים בשפת האם שלהם, אז יש להם פחות מלים לטעות בהן.
כי הם כמעט ולא קוראים ספרים. הם כמעט ולא קוראים ספרים.
|
