מי התאהב השנה בסרטים הוליוודיים, מה הבשורה הטכנולוגית החדשה אחרי התלת-ממד ומה ההימור שלנו לאוסקר. האם מה שעבר על תעשיית המוזיקה, יקרה גם לקולנוע וטלוויזיה כפי שהכרנו אותם?
מאת ארן הרשלג
 השמועות על מות הקולנוע כנראה היו מוקדמות מדי, אחרת איך אפשר לנתח את הכותרת שהפציעה לסיכום השנה ובה נכתב כי "סין התאהבה ב-2010 בקולנוע". כידוע מיליארד סינים לא טועים ומנתונים שפורסמו שם, נמצא כי השנה גדלו ההכנסות מצפייה באמנות השביעית ב-63%, מספר לא מבוטל כשמדובר באוכלוסייה שמגרדת את המיליארד ורבע איש. האם שילוב מדינות שעד כה ראו בסוג הבידור המערבי הזה סוג של כת שטן, היא התשובה לתחלואי הקולנוע, או שהכל טמון בתסריטים בהם המבע הקולנועי מתנפץ בסערה על מסך הכסף וגורר אחריו עשרות מיליוני צופים, כמו בשני המקרים הבולטים: "אווטאר" ו"תופעה על-טבעית".
מסך הכסף בשנת 2009 התרחשה בארה"ב תזוזה חיובית בהכנסות ממכירת כרטיסים שנובעת מאפקט "אווטאר" בבימויו של ג'יימס קמרון שיצא בדצמבר אותה שנה בטכנולוגיית תלת-ממד, כך שעלות כל כרטיס התייקר לסרטים אלו ב-25 עד 30 אחוז. מאז כמובן, רוב סרטי הילדים והנוער הלכו בדרכו והוציאו גרסאות תלת-ממד, על מנת ליישר קו עם האופנה החדשה והראשון שבהם היה הבמאי טים ברטון עם הסרט "אליס בארץ הפלאות". במגרש האמריקאי היתה בשנה האחרונה עדנה וההכנסות עמדו על 10.3 מיליארד דולר (לעומת 10.6 מיליארד דולר ב-2009), כך שלמרות ההורדות, הצריבות והאתרים לצפייה ישירה האמנות השביעית נותנת מלחמה ועדיין סוחבת בעלייה. עוד עולה מנתוני סיכום השנה כי הסרט המצועצע והמקסים "צעצוע של סיפור 3" היה הבלוקבאסטר השנתי, עם הכנסות של 415 מיליון דולר - לא רע בשביל סרט שהמשפט הכי זכור בו הוא "אל האינסוף ומעבר לו". אם התלת-ממד היה השוס הטכנולוגי של השנה האחרונה, העתיד שייך אולי להמצאה טכנולוגית אחרת, המאפשרת לצופים לבחור את סוף העלילה שבסרט בעצמם. נשמע לכם פרוע, או מזכיר לכם את "דלתות מסתובבות" בגרסת הבמאי? הרעיון האינטראקטיבי הזה הוא פיתוח ישראלי של פרופ' ניצן בן שאול, שמקווה להושיע את הקולנוע או את הגיבור (מה שיבוא קודם) ממחסום יצירתי. כמו בשאר תחומי החיים בהם עברה ההכרעה לידיו של היחיד-פרט בעזרת מקלדת, עכבר וחיבור רשת, כך גם המהפכה הקולנועית הזו מעבירה את הסמכות והכרעת התסריט לידיים של הצופה עצמו - גורל הגיבורה או הגיבור יהיו תלויים לו בייסוריו של התסריטאי הצעיר, אלא בלחיצה המהוססת של הצופים על השלט שיוצמד למושב בקולנוע. אם חשבתם שמדובר רק בטכנולוגיה תיאורטית אתם טועים, פרופ' בן שאול פיתח תוכנה יישומית המאפשרת שימוש טכנולוגי שיפעל בסרט אינטראקטיבי וכעת השאיפה היא להחיל אותה על אולם עם קהל גדול, שיצביע כל פעם באצבע על ההתפתחות העלילתית בסרט. על מנת לבחון את הסוגיה "על רטוב", הוא הפיק את סרט הדרמה "מערבולת" תוך עשרה חודשים בלבד, בכיכובם של עדי אייזנמן, גיא סלמן ועדי ביילסקי. כל שנותר לצופים הוא רק לחכות לרגע שהטכנולוגיה תקרום עור וגידים ותסגור מעגל עם אותו רעיון עצמו שנוסה בעבר בסרט "Kinoautomat" בשנות ה-60 והוצג בתערוכת אקספו של שנת 1967 בקנדה. צריך רק לקוות שהסוף של הפרויקט האינטראקטיבי העכשווי יהיה טוב יותר מסופו המר בשנות ה-60.
מה יש היום בטלוויזיה אי אפשר לדבר על קולנוע, בלי להזכיר את אחיו הקטן הטלוויזיה. גם הטלוויזיה עוברת טלטלה בנוסח השב"כ, הסיבה העיקרית לכך היא נטישת הצופים עד גיל 25 לטובת חוויית משתמש אינטרנטית, אם בגלישה רגילה ואם בצפייה פיראטית שאינה מצריכה שימוש בספק חיצוני. עוד עילה לגלישה החוצה מהטלוויזיה ומעבר לאינטרנט, היא מגמה שתתחזק ב-2011 ותקרא תיגר על הקונספט הקשיח של סדרות ועלילות שנועדו במקור לפורמט טלוויזיוני. דוגמה עכשווית, אקטואלית וחלוצית היא הסדרה "פיני" המשודרת ב-ynet ולה חוקים אינטרנטיים-גלקטיים משלה: אורך כל פרק 6 דקות; השוטים מאוד קצרים; ההגעה לפואנטה היא מיידית; לכל פרק נושא עם התחלה אמצע וסוף; הפריים מתאים את עצמו לצרכן הסופי - הצופה במסך מחשב קטן. בקיצור סיפוק מיידי שאינו יתקבל על ידי טהרנים תרבותיים, או על מי שגדל על סדרות בריטיות כ"קו אוינדין", "על אדונים ומשרתים" ואפילו לא על מי שינק טלוויזיה תזזיתית יותר כמו "רמפול", "המלון של פולטי" ו"מישהו מטפל בך?".
אנד דה אוסקר גוס טו... אם האוסקר הוא סוג של מצפן לגבי מה שיקרה בשנה מסוימת וצפונה, אפשר בהחלט להמר על כך שהפרס של 2011 ילך ל"הרשת החברתית" (בימוי דיוויד פינצ'ר) ויש גם הסבר. אחרי שמארק צוקרברג זכה להתנוסס על שער ירחון "טיים" כאיש השנה, ניתן לומר שהסרט שנעשה על פי דמותו של מייסד פייסבוק, ישלים את הכיבוש הנאור של "פייס" באופן נחרץ. למרות שבתכנית 60 דקות התוודה בפניה של ברברה וולטרס כי הוא מתכחש לעלילת הסרט וטען כי הפכו פרק שהקדיש לו לא יותר משבועיים מחייו - לסאגה תמוהה, בו הואשם בגניבת הרעיון מהתאומים טיילר וקמרון וינקלווס (פרק שהקדיש לו שבועיים ועוד 60 מיליון דולר דמי פשרה). טוב, אולי לא צריך להיות עכו"ם בשביל להגיע למסקנה הזו, שהרי אחרי הכל הסרט כבר זכה בפרס איגוד מבקרי הקולנוע והטלוויזיה בארה"ב, כך שהדרך שלו נסללת באדמה רכה ומדושנת. חוץ מזה אין דבר שהאמריקאים, הדוד סם, הדוד אוסקר חברי האקדמיה שמחלקים את הפרס, אוהבים יותר מאשר סרטים בהם טמונה תסמונת סינדרלה שהגיחה מתחתית העשירון התחתון, וברגע אחד הצילה את העולם ואותנו משעמומנו. הסרט אמנם לא ייזכר כמבריק במיוחד או מרשים כמו ההמצאה של צוקרברג, אך העיתוי והכנת סרט על אדם אחד שמצליח בזמן אמת להשפיע על יותר מחצי מיליארד אנשים בעולם, היא בהחלט אחת הסיבות להצלחתו ולהימור שלנו כי יזכה באוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, ותוסיפו לזה הימור משני מצידנו - המוסיקה של הסרט תזכה לדעת המערכת בקטגוריית פס-הקול של השנה.
מה עוד יקרה בקולנוע ב-2011? יוקם בחיפה מתחם סינמה סיטי חדש על שטח של 80 דונם ובהשקעה של 600 מיליון שקל עד 2013 |