אני אילתית במקור,אנחנו האילתים הצעירים,היינו "יוצאים לעיר" בערב שישי על בסיס קבוע.

להתארגן,להתאפר,להתלבש יפה ולעלות על עקבים. ב11 וחצי -12 יוצאים.

בדרך כלל הסיבוב קבוע,פאב אחד פאב שני במקרים הטובים מסיימים על החוף לפעמים גם בתוך המים.

מישהו אמר שחייה לילית?באילת זה אחד התענוגות.

כשעברתי לת"א תדירות היציאות ירדה ,לא תמיד ביום שישי,אבל הסיבה האמיתית בתחתית נשארה:הרפתקאה.

היציאות הן תמיד חיפוש,האבירים והנסיכות יוצאים למצוא הרפתקאות במבוכי הפאב ובצללי המועדון.

המוזיקה חזקה,האור מעומעם האלכוהול זורם ומשנה את העולם.כולם מחפשים את הדבר הבא-ריגוש .

צייד הוא הרפתקת יציאות מקובלת מאוד 

מקרים מוצלחים לעיתים מסתכמים בשיחה טובה עם חבר,או עם מכר שלא התייחסת אליו במיוחד עד היום,או זר מעניין ממקומות אחרים.

לעיתים החיפוש מייצר דרקונים ואת מוצאת את עצמך באמצע תגרת שיכורים. 

במקרים טובים במיוחד את תופסת נסיך,גם אם ללילה אחד.

ההרפתקאה הופכת לאגדה כשהנסיך לא הופך לצפרדע בבוקר שאחרי,ומפליג איתך אל עבר המציאות.

במאה ה21 הרבה מהתקשורת מתנהלת במרחב הוירטואלי,הפייסבוקי האסמאסי.

בימינו,ההרפתקאה האמיתית היא מפגש בלתי אמצעי פנים מול פנים עם אנשים חדשים.