נימר (שם בדוי) היה לפני שבוע וקצת במצרים. מה אתם יודעים...

הוא נכנס לקברי הפרעונים בפירמידות, עשה סיבוב על עגלה עם סוסה במתחם הפירמידות תמורת 50 לירות מצריות (כ-35 ש"ח), הסתובב ברחובות קהיר וסואץ, קנה תמורת סכום סמלי בטטות נהדרות אפויות בתנור מוסק בעצים על עגלה שנגררת על ידי חמור, שוחח עם אנשים ברחוב, פגש בשכבות אוכלוסיה שונות, נסע במוניות, נתן פרוטות לפושטי יד והתעניין בחדשות - ראה מהפכה.

את נימר אני מכיר למעלה מעשור. הוא עבד במקום בו הייתי לקוח קבוע. התיידדנו כבר אז. בחור ערבי חילוני, אינטילגנטי ורגיש. כמה שנים לא נפגשנו ואז הוא הופיע שוב, מקום עבודה אחר, עם כיפה וזקן - חזר בתשובה. "נעשית חמסניק?" שאלתי בלגלוג מה. "חס ושלום! אני מוסלמי, אז מה? זה אומר שהשתניתי? אני מאמין באללה, שומר מצוות, לומד קוראן, ועובד לפרנסתי. איסלם לא קורא לא לאלימות ולא לג'יהאד. את זה המציאו כל אלה שרוצים לשלוט באמצעות הפחדה, אבל אותנו לימדו משהו אחר. מוחמד לא קרא לג'יהאד וזה בודאי לא יכול להיות מופנה כלפי היהודים שמאמינים גם הם באללה". מאז יצא לי לפגוש אותו מספר פעמים. בכל פעם יצאתי ממנו עם תובנות חדשות לגבי הערבים, האיסלאם, יחסי גומלין בין אדם לאדם וסתם חכמת חיים. תענוג. לא רק שהחזרה שלו בתשובה לא העיבה על היחסים בינינו אלא להיפך - היא הפכה אותנו לחברים קרובים יותר.

הערב פגשתי בו שוב. הוא סיפר על המסע שלו למצרים, על חוויותיו, על התרשמותו... "אין טוב ממראה עינים" הוא אומר, "זה לא אותו דבר לשמוע על משהו ולראות את אותו דבר".

אז מה יש לבקר במצרים בזמנים כאלה? אתם בטח שואלים את עצמכם. או אותי. או גם וגם... - מהפכה, בלגן, שוד באמצע הרחוב, אלימות, ביזה, זמנים קשים - אז האמת היא שברחובות במצרים המצב יחסית בסדר. לפחות במהלך היום. בלילה... ובכן בלילה... כן, בלילה לא כל כך ישנים. קשה להרדם כשאתה לא יודע מה קורה בחוץ, איזה מלון שדדו ומי יפרוץ לך לחדר בשעה לא ברורה בשביל לבקש ממך בנימוס את כספך ולהציע לך בנדיבות את נפשך לשלל.

וזאת יש לדעת - במצרים כיום, למרות שכבר אין דיווחים (אייטמים שמחזיקים מעמד יותר משבוע לא ראויים לסיקור, כידוע ליודעי ח"ן), יש בלגן. זהו האייטם העיקרי. לא כל כך מעניין, אני יודע - אבל חשוב חשבתי שכדאי לכם לדעת.

אז אחרי שהספדנו את מובארק (איזה הספדנו? בעטנו לו בתחת בלי בושה, עשינו לו "נו, נו, נו" עם האצבע, הסברנו לו בנועם שלא יפה להיות דיקטטור וגם הטפנו לו בנימה מחנכת שהגיע זמנו לפרוש) ועודדנו את המהפכנים הצעירים, נציגי רוב העם המצרי, דורשי החופש, הדמוקרטיה והאחווה - אפשר ללכת לאייטם הבא. כן, מחיר הלחם עלה בעשרים אגורות? שערורייה! צריך לעשות מהפכה! תלמדו מהמצרים...

אז זהו, שהיו למצרים כבר חוויות חיוביות יותר ממהפכה בעבר. בשביל לנטרל את רעיון המהפכה בירדן הוריד המלך עבדאללה את המחירים ועכשיו ממש סבבה שם. האם זה ימנע מ"האחים המוסלמים" לחרחר בלגן גם שם? מה אני יודע... מה שברור הוא שרוב הציבור בירדן, בדיוק כמו רוב הציבור במצרים ממש לא מעוניין בבלגן.

עבודה יש, ברוך השם, המשפחה ההאשמית לא ממש מדכאת (פיזית או נפשית) את האוכלוסיה הירדנית - רובה לא האשמית - והמחיה לנפש בהחלט סבירה. בייחוד לאחר הורדת המחירים. אבל האחים המוסלמים לא בדיוק מתעניינים בשפע כלכלי. אנשים עם אידיאלים, יש לציין, שרואים בקיומה של מדינת ישראל סכנה קיומית לרוחו של המזרח התיכון. כי מה זה מצב כלכלי יציב לעומת הרוח והנפש? והרוח והנפש מבקשות דם...

שלא תהיה לאף אחד טעות לרגע, הרוח והנפש של הירדנים והמצרים גם יחד רוצות רק מרגוע, לחם ומים. הם מסתפקים במועט, לא דורשים הרבה, רק שהמצב ישאר יציב. הם יודעים ששלטון האחים המוסלמים לא ממש ייטיב איתם. בדיוק כמו שתושבי מזרח ירושלים יודעים ששלטון החמאס או הפת"ח אינו פסגת שאיפותיהם או מימוש חלומותיהם. את החלומות הרטובים של שלטון עצמי, מדינה, זכות בחירה ודמוקרטיה יצרו כמה מוחות הזויים ממוצא אירופאי שמאמינים שכולם צריכים להיות כמותם (ולדבר אנגלית) בשיתוף פעולה מלא עם כמה רוצחים תאבי שלטון וממון שרצו להגיע למקורות העוצמה והשחיתות. שיתוף פעולה פורה זה, יש לציין, הוליד כמה עיסקאות לא מבוטלות בהיקפים של מיליארדי שקלים. כסף קטן. אבל מסייע לכל מיני מרכזים ל"שלום", "אחוה" וכו'.

ובמצרים אותו דבר - העם המצרי ברובו המכריע לא מעוניין בשום צורה באחים המוסלמים. הם פוחדים פחד מוות מהאיום הזה עוד יותר ממה שמדינת ישראל פוחדת. אין דבר יותר גרוע מזה לעם המצרי וכולם יודעים את זה. הפגנת המיליון זה אחד הבלופים התקשורתיים הגדולים שהוצגו לעיני העולם המערבי והפניית העורף של אמריקה למובארק מלמדת יותר מהכל כמה שווה משענת הקנה הרצוץ של "המעצמה הידידותית" הזאת.

כל הפרשנים הפשלונרים שכשלו חרוצות בקריאת המפה הערבית והפוליטית בכל המובנים, ממשיכים לפרשן בביטחון רב, בפה מלהג ובליקוי ראיה חריג את קורות העולם הערבי בתפיסה מערבית מתנשאת וחלודה להחריד. איש מהם לא עוצר כדי לבדוק מה באמת קורה שם ומה בדיוק הם פספסו. רוב אלה שמגיעים למצרים - עם או בלי השפה - נכנסים למונית משדה התעופה ומתחקרים בדרך את נהג המונית על יחסי הכוחות מי נגד מי ומה קורה. "מה? אינכם רוצים דמוקרטיה?" יישאל הנהג המסכן בטון מאשים ויהיר. והוא בסך הכל רוצה להרויח למחייתו. להביא קצת כסף הביתה. מה הוא מבין בפוליטיקה? מה אכפת לו מה זה בדיוק דמוקרטיה כל עוד יש לו לחם להביא הביתה?

מי בכל זאת עושה את הבלגן שם? אתם בטח שואלים את עצמכם... ובכן, האחים המוסלמים הצליחו באיומים, באלימות ואף בחיסולים להוציא את האנשים לרחוב. שורפים בתי מלון, פוגעים באתרי תיירות, בוזזים מכל הבא ליד ו... תחזיקו חזק... נכנסים בין ההמון במסווה של שוטרים וחיילים, מכים בברוטאליות ויורים באנשים.

כל החוליגניות הזאת מצטיירת בעולם המערבי כ"משטרו הדיקטטורי של מובארק" ושל החיילים/שוטרים עושי דברו, אבל האמת היא שהחיילים לא מעזים לפגוע במפגינים. הם יודעים שרובם המכריע לא יצא לרחוב מרצונם והם גם מודעים למגבלות הכח שיש להם נגד העם שלהם.

אבל זה יותר סקסי להציג את המהפכה כמהפכה חילונית דמוקרטית נגד משטר דיקטטורי אפל...

ובכן, כדי לסבר את האוזן המערבית הסקסיסטית כדאי לספר לכם מה שכל ילד מצרי יודע - מכת מצרים הגרועה מכולן, נכון להיום, היא "האחים המוסלמים". תחת משטרו הדיקטטורי של מובארק היו מופעלים בתי מלון לתיירים, מקומות בילוי, פאבים ואפילו בתי זונות. גם אם זה לא לרוח השלטונות, היתה העלמת עין מכל המעשים עם המוסר הקלוקל. אי אפשר לכבוש את היצרים בכח - זאת ידע מובארק היטב. אז במקום להלחם בבתי הבושת ובדברים מבישים אחרים, השקיע מובארק ביצירת מקומות תעסוקה, בפיתוח התיירות ובכלל בכלכלה. בעזרת הרווחה תבוא היציבות לשלטון. את האחים המוסלמים הוא דאג להרחיק מכל מוקדי הכח. בייחוד לאחר רצח סאדאת. היום כמעט כל מצרי מיצר על כך שמובארק לא חיסל את האחים המוסלמים כשעוד היו קטנים.

כי תחת משטר האחים המוסלמים (אם יקום, חלילה) לא תהיה תקומה לא רק לבתי הבושת ולפאבים, אלא גם לאתרי התיירות ולכלכלת המדינה בכללה. אז למה, לעזאזל שמישהו מהם ירצה באחים המוסלמים אם יש לו בית, עבודה ואוכל? מה גם שהרוב במצרים, אם להודות על האמת, חילוני במהותו ולא ממש משתוקק לשלטון מוסלמי תקיף.

בשלב מסויים אמר נימר לחבריו שבאו איתו שהם יכולים להשאר אם הם רוצים, אבל הוא מאד רוצה לישון בלילה ובשקט. אז טוב יעשו אם יפרדו לשלום או לחילופין שיבואו עמו בחזרה לישראל.

"המצב לא טוב" הוא מסכם, "אם האחים המוסלמים ישלטו זה יעשה רע קודם כל למצרים ואחר כך לישראל".
"ומה אומרים שם אלה שלא רוצים את המהפכה? מדוע הם לא מתקוממים נגד המהפכנים?"
"מי שיוצא בגלוי נגד המהפכה רוצחים אותו... וכל העולם איתם..."

יצאתי לעשן קצת בחוץ עם כוס קפה ביד. חתול רחוב הגיע והתישב עלי בלי לשאול שאלות מיותרות...

הנחתי לו לשבת עלי ותוך כדי ליטופים המשכתי עם הקפה, הסיגריה וההרהורים אודות המצרים, ישראל ומה שביניהם. חשבתי על כך שאולי תוך שנה תפרוץ מלחמה בינינו לבין מצרים בראשות האחים המוסלמים. חשבתי מה יקרה אם בירדן יצליחו להבעיר גם כן. חשבתי מה יקרה אם גם החמאס בעזה יצטרף לחגיגה הזאת. אחר כך חשבתי על הצדק ההיסטורי שנעשה נגד מי שהפנו לנו את הגב בשעתנו הקשה - בזמן חורבן בית המקדש הראשון. בעלי הברית שהיו לנו נגד אשור. ממש כמו האמריקאים של היום שמפנים את הגב לבעלת בריתם בשעתה הקשה.

לא יודע מה איתכם, אבל לי זה לא עשה טוב.