0 תגובות   יום רביעי, 9/2/11, 10:24

יהודי מאמין, כידוע, אינו מקנא באנשים שזכו לעושר ממוני. אם אין לו מספיק כסף לרכוש את כל צרכיו, הוא יכול אולי להתהלך בתחושה של "לא היה מזיק לי אם הייתי קצת יותר עשיר", אבל הוא אינו מקנא בזולתו שזכה לעושר מופלג. אם חז"ל אומרים כי השמח בחלקו הוא הנקרא עשיר, הוא יודע כי הדרך לעושר לא עוברת דרך חשבון הבנק ולא דרך ריבוי נכסים. אדרבה, מרבה נכסים מרבה דאגה. העושר נמצא בראש, בלב. מי שמסוגל לחוש שמחה בחלקו הוא העשיר.
ובכל זאת, קשה היה שלא לקנא השבוע בנגיד ר´ שלום פישר הי"ו מבעלי רשת איקאה.
במהלך השבת עוד ניצל ר´ שלום פישר, מבעלי רשת איקאה, את זמנו לענג את השבת כהרגלו כיד ד´ הטובה עליו. והנה, אך יצאה השבת פשטה הבשורה הקשה כי שריפת ענק פקדה במהלך השבת את אתר איקאה בנתניה וכילתה את כל האתר על תכולתו וכתוצאה מכך נגרם לבעלי המקום נזק בשווי של כמה מאות מיליוני שקלים.
כשאדם מקבל בשורה על שריפת ענק שמכלה לו רכוש רב, אך טבעי הוא שיגיב באנחה עמוקה ובספיקת כף אל כף. סוף כל סוף, לא קל לאדם, יהיה אמיד ככל שיהיה, להתבשר כי איבד בבת אחת עסק חי, פורח ומשגשג.
תגובתו של ר´ שלום פישר היתה שונה לחלוטין. הדבר שהיה חשוב לו מכל בשעה שקיבל את הבשורה הקשה, היה להכריז קבל עם ועולם על שמחתו הרבה על כך שבזכות שמירת השבת לא נפגע אף אדם מהאש.
יהודי מתבשר על נזק שנגרם לו במאות מיליונים, גם אם בסופו של דבר הביטוח יפצה אותו על עיקר הנזק, את עגמת הנפש אף אחד לא יוכל להשיב לו; את המתחים והדאגות שניחתו על ראשו כתוצאה מהתסבוכת שנקלע אליה, אין מכשירים שמסוגלים למדוד; את הטרחה הכרוכה בשיקום העסק שהלך לטימיון, אין מי שיעשה במקומו; את כאב הראש העצום הכרוך בהתמודדות מול כל הרשויות והגופים, אין מי שיוכל למנוע ממנו; את עגמת הנפש על אובדן עסק חי ומשגשג, אי אפשר להעריך בשווי כספי — אבל מה שהעסיק את כל ישותו של ר´ שלום פישר עם היוודע לו הבשורה הקשה, זה להודות לקב"ה על שנתן לנו את השבת, ובזכות שמירתה לא נפגע אף יהודי.
העובדה שבית עסק כל כך גדול, שבימים כתיקונם שוהים בו אלפי איש, נשרף כהרף עין מבלי שנופלת אפילו שערה אחת משערות ראשו של אף יהודי, איננה מובנת מאליה. בשריפות גדולות שהתרחשו באתרים שונים בעולם, כבר נוכחנו להיווכח איזה אסון יכול חלילה להתרחש במקום שוקק חיים שאנשים מנסים לברוח ממנו כל עוד נפשם בם. כבר קרו מקרים בהם עשרות אנשים קיפדו את חייהם רק בעקבות האנדרלמוסיה והפאניקה שהתרחשה כתוצאה מהבהלה והמנוסה ההמונית.
וכל זה נמנע בזכות השבת.
את המסר הזה זכה ר´ שלום פישר לפרסם ברבים.
טבעו של עולם שנזקי השריפה יתוקנו בעוד מספר חודשים, העסק ייפתח מחדש, הלקוחות הנאמנים ישובו לערוך בו את קניותיהם, הוא יחזור לפרוח ולשגשג כבעבר, ואף יותר, והשריפה הגדולה תישכח מתודעת כולם. אבל שכר השיחה הנאה על קדושת השבת לא יתפוגג ולא ישכח לעד ולעולמי עד.
האפשר שלא להתקנא במי שזוכה כך לקדש שם שמים ברבים?

דרג את התוכן: