
לא באשמתה היא הפכה לככר שכזו. היא לא הזמינה יריות ודם, היא לא ביקשה הספדים ובכי, היא הייתה ככר המלכים - שליטי הכדרור הושלכו בה אל המזרקה. ככר שתמיד טעתה בספירה וכולם סלחו לה על חסרונה, קשה לספור אחד אחד, מאות אלפים שקוראים לשלום.
150,000 איש באו לזכור הערב ולשיר עם האמנים. כמה היו מגיעים כדי פשוט לעמוד לזכרו? לעמוד ולשתוק, לעמוד ולזכור. כמה יגיעו מחר אל חומות בית הכלא, כדי לעמוד ולחסום בגופם את שמחת היורה אם לא יהיה שם מי שישיר?
בעוד עשר שנים כבר אף אחד לא יבוא כדי לזכור, יבואו כדי לשיר בהופעה הכי זולה בעיר - על שם רבין.
בעוד עשר שנים, אולי יימצא הנשיא שיחון את מי שרצח. ככה זה בדמוקרטיה, תמיד מוצאים בה סדקים. כך היה כשלא הוציאו אותו להורג כשנשפט, כך היה כשבית המשפט נאלץ להכריע בעד ברית הקללה מחר . לא על סמך חוקי המוסר והצדק, אלא על סמך החוק היבש שסופג אליו את הדם.
לפני שבעה ימים נולד הילד, שאסור היה שייוולד. ילד שלעולם לא יהיה חף מפשע ולעולם ינוע על פני האדמה הזו מקולל כאביו.
אהבתי את יצחק רבין ואני חרד מפני יום השכחה.
|
לימורעציוני
בתגובה על גילוי עריות
נבדל
בתגובה על והרי החדשות
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה.....משהו אתה.....קראתי הכל.יפה מאוד,מאוד מסוגנן ועם זאת לא מתנשא ובגובה העיניים.
אני לא יודע.
אני חושב שדמוקרטיה מורכבת מבני אדם - ובני אדם מרגשות.
הסיבה היחידה שבגללה לא הלכתי אתמול לכלא רימונים היא, שהוחלט שרק יעמדו שם ושלא ימנעו מהם להיכנס לכלא.
אני לא מאמין בעמידה שקטה מול רוע.
חייתי מספיק אלימות בימי חיי כדי לדעת שמשפחת עמיר חוגגת את חייה. ראינו את זה אתמול בחדשות.
אלימות מבינה רק אלימות. כל תגובה אחרת נתפסת בעיניה כחולשה והדמוקרטיה שלנו הייתה סלחנית מדי כלפי המשפחה שחתרה תחתיה.
אם הדמוקרטיה לא תגן על עצמה - לא תהיה דמוקרטיה. ודמוקרטיה זה לא אומר סלחנות כלפי מי שחותרים תחתיה.
לא אותך השנאה מקטינה. את המעשה ואת המשמעות שלו היא מקטינה.
לדעתי.
את רבין אהבתי אסתי. ביום שהוא מת הרגשתי שאדם קרוב אליי מת.
הוא לא היה עוד ראש ממשלה עבורי.
הרצח שלו אישי לי לגמרי.
וכן, אני שונא את הרוצח.
הוא רצח את ראש הממשלה של הדמוקרטיה שבה אני חי,
והוא רצח לי אדם שאהבתי מעבר להיותו ראש ממשלה.
אם השנאה הזו מקטינה אותי - שתקטין.
אני יכול לחיות עם זה.
לא מבינה את עניין השנאה.
לא שלך ניר ולא של גותית.
מה יש לשנוא את התינוק הזה? הוא לא עשה לכם שום דבר.
ומאידך מה יש לשנוא את אביו?
זה בכלל לא עניין של שנאה מה שקורה כאן.
האיש הגיע כמו גנב פחדן בחושך ותקע 3 כדורים בגבו של מפקד חטיבת הראל ומשחרר ירושלים, רמטכ"ל ששת הימים, ראש ממשלה בשתי קדנציות ושר ביטחון, איש שאת כל חייו נתן למען המדינה ונפל מכדורים בגב.
רק פחדנים יורים בגב.
ושנאה... שנאה רק מקטינה את כל האסון הנורא הזה של אותו לילה יקחנו האופל. אותו לילה שנרצח ראש ממשלה בישראל והדמוקרטיה ספגה מכה שהיא כמעט מכת מוות.
אז אתם הופכים את זה למשהו קטן ועלוב כמו רגש של שנאה?
מתפלאת עליכם.
תודה בלו, ואני שמח שאתה כאן.
תיארת היטב גותית.
גם אני מתבייש על השנאה שלי אל ילד שרק נולד ושבאמת לא עשה שום דבר רע.
הוא רק נולד לשני האנשים הכי שנואים במדינה הזו.
גם אני מרגיש פחות אנושי בגלל השנאה הזו אליו, אבל אני לא שולט בה - על אף הרחמים אליו.
מצטרפת לטון המלווה את הפוסט והתגובות, גם שלך אסתי (את לא יודעת אבל אני אוהבת את הבעיטות שלך, ביום מן הימים מקווה לישר רגל כמוך, ישר לבי...)
אך, תרשו לי לקחת אותכם למקום אחר, התחושה היא שהנורא קרה, המחבל במציאות שנראתה קרובה לחלום, העיר אותנו בחוצפה ובחוסר אנושיות, בכדור לרקה, והשאיר אותנו מדממים כשידוע לכולנו שמנות הדם, מתכלות. (הדרישה מהציבור להגיע ולתרום גוברת אך זה גוף ריק שמזין גוף ריק, נוזל החיים נספג באדמה)
והוא , המחבל, מזריע, וביצית טועה קלטה אותו, האם מישהו סיפר לה, האם הבינה את גודל הסבל שהיא מביאה לעולם.
וזה האבסורד, צערי על הילד, שלא שאל, ולא לחשו לו מלאכים פנימה, כדרכו של עולם, למי הוא נולד, עוד קודם יציאה, זכות הבחירה נשללת מידך.
צר לי על ילדים רבים שבאים ונשכחים,
ילדים רבים שנולדים לחצי הורים.
צורב לי בלב, על ילדים שבשעה שילמדו לדבר, יצטרכו לשנן משפטים גדולים של הצדדקות,
זה לא אני...זה אתה! אבא.
צר לי על ילדים שנופלים במחקרים הנוגעים בשאלה, גנטיקה או סביבה?
תוצר של מה אתה יותר?
ובנקודה הזו, הילד הזה בהפסד עצום, לא נשכר מדבר, אי הוודאות לגביו עצום,
בתור בריה שקרובה לנערים ונערות ברב שעות יומה, ומברכת על אור של ילד ומאחלת לעצמה לפחות 70, טוב נו ...הגזמתי.
זה הילד הראשון שקשה לי לפתח אליו אמפתיה, למרות הצער עליו,
אני שונאת את הוריו.
ואני מרגישה שבסוף הוא הצליח להפוך אותי לפחות אדם.
כואבת אותו.ואותנו.
מזדהה עם המילים שלך..
תיארת נפלא מה שמתחולל אצל רובנו בימים האלה..
אני לא יודע אסתי,
לא הייתי מתנגד בזמנו אם היו מפוצצים לו את המוח במקום. הבעייה היחידה עם זה היא שלא היו מצליחים להוציא מאדם מת אינפורמציה לגבי שאר חבריו.
בכל מקרה, לא ממש אכפת לי איך - האיש הזה היה צריך להיות מוצא להורג על ידי המדינה שלנו מזמן.
לא נכון.
בדמוקרטיה הוא ניסה לפגוע. אם היו נוהגים בו כדבריך, זה היה מוכיח שהוא צדק ואנחנו מתנהגים כמו במדינות החשוכות ביותר.
בהחלט היה צריך לתפוס אותו ולשפוט אותו ואם הוא מואשם כדין אז עונשו היה צריך להיות מוות. כי רוצח ראש ממשלה צריך לקבל גזר דין מוות.
לא היה צריך שינוי חוק
כדי להוציא להורג.
טעות עשו אלה שתפסו אותו.
כמו במחבל היה צריך לנהוג:
כדור בראש, אז,
ודי!
אסתי אני מסכים איתך לחלוטין.
והיו פשוט צריכים להפעיל אז את חוק המאבק בטרור.
לא הייתי מאמינה שיגיע היום אבל אני חושבת שהיה צריך להוציא אותו להורג.
רוצח ראש ממשלה אינו רוצח "רגיל" והפשע הזה אינו פשע "רגיל".
דמוקרטיה מתגוננת היתה צריכה להחליט על גזר דין מוות לרוצח ראש ממשלה המנסה בעצם מעשהו לרצוח אותה (את הדמוקרטיה)
ובדיוק כפי שמדינת ישראל חרגה מהחוק הרגיל והוציאה להורג את אייכמן שניסה להשמיד את העם היהודי, ככה היתה צריכה לחרוג מהחוק הרגיל ולשלוח לתא הנידונים למוות את רוצח ראש ממשלה בישראל.
צריך צריך להיות כאן חוק הגוזר מוות על רוצח ראש ממשלה.
למען יראו ויראו.
אני תמיד אומרת:
הלוואי שבעוד עשר שנים
אקרא את זה שוב,
ואראה שטעיתי.
כבר היו מקרים כאלה לשמחתי.
בוא נקווה שכולנו טועים,
אבל מצד שני -
מיליון זבובים לא טועים,
נכון?
לצערי אני חושש שאת צודקת.
הלוואי ואטעה.
החרדה שלך כל-כך מוצדקת.