הם מגיעים אלי. גבר אשה , או שני גברים או שתי נשים. זוג... אני מכינה שני כסאות, שתי כוסות. מקבלת אותם כמו בבית קפה:מה תשתו קפה תה?(אצלי יש גם תה צמחים גם נס גם שחור וגם מיצים. הוליטית או לא? ) הם מגיעים מתוחים. סובלים, אני מתכוננת כמה דקות לפני: לוקחת אויר, כמה תרגילי ציקונג שולחת להם רייקי ועוטפת את עצמי בהגנות, למקרה ויהיו אנרגיות קשות בשעה וחצי שעתיים , עם שניים כואבים ופגועים. לפי צורת הישיבה ובחירת הכסא אני כבר יודעת . לפי מי שמתחיל, ושפת הגוף אני יודעת עוד לפי טון הדיבור והמבטים אני יודעת עוד יותר... המילים רק מחזקות את הידיעה וצובעות בצבע. . הכאב הכעס והמצוקה הגעגוע הכמיהה הפחד והתיסכול עולים ומצטברים ומגיעים לתקרה וצובעית את החדר בצבעים רבים. אני מנסה. לתרגם את האחד לשניה וההיפך, לנחם להרגיע , להזכיר, לחזק, ללטף בקיצור, לאהוב זה צריך להיות אמיתי. אחרת כל מה שהביאו לחדר לא יזרק החוצה, אלא יחזור אליהם ויעיק . אז אני פשוט אוהבת בחכמהונותנת דוגמא ביחס שלי.. , כל המילים, כל התובנות כל הדוגמאות , כל מה שלמדתי מסתכם במילה אחת : לקבל בלי בקורת כל אחד מהם. נשמע פשוט אה? נראה אותכם. קשה לאללה! . הם מפחידים כשהם כואבים ומפוחדים. הם לא נעימים. הם הכי הכי לא "פולנים" הם אמיתיים וכל המעיים בחוץ שותתים דם. הכל יוצא. כל האמת . כל הג"יפה האמיתית. אבל כשאני מצליחה לקבל אותם באהבה כמו שהם- קורה קסם. הם לאט לאט מזדככים מטהרים כמו ילדים.נהיים כאלה יפים!, והם נזכרים, והמבטים כבר חמים, והידיים נוגעות וככה במשך שבועות, ואפילו חודשים זה קורה. לפעמים לא. לפעמים זה לא היה שם, אז זה לא חוזר. אבל בדכ זה קורה . ואז אגלה לכם סוד: לא סיפרתי את זה אף פעם: אחרי שהם הולכים, (בדכ טיפול זוגי זה בערב)ואני סוגרת את הדלת של הקליניקה, יוצאת לרחוב למכונית בדרך הביתה. אני מסתכלת לשמיים, ויודעת ששם למעלה,לפחות כוכב אחד מחייך. ואולי גם הירח ואפילו אלוהים ואלוהיימה שמחים. עזרתי לעוד אהבה להתחזק ואז אני מאושרת. |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
על אלוהים שמעתי אבל אבל אלוהימה לא ידעתי,
וכנראה הקסם שבחיוכך עושה פלאים
ואולי את רוקחת תכשיר מעין תכשיר ממגנט
שמושך אלייך זוגות כמור פרפר אל צוף.
שבת נפלאה לך שרי המחייכת
וברשותך אקח לי מעט מחיוכך
שאפזר מעט מסביבי ובין קרוביי
והייתי אולי קרוב לאלוהימה
ואשמע את קולה אי פעם.
רוב
אהבתי את האהבה
מסכימה מאד עם גישתך
רק אהבה תנצח
כל טוב לך
אחרי שהם מסיימים אצלך בחיפה 'שלחי' אותם דרומה אלי -אולי אכין להם כמה מאזטים ומשהו קליל לנשנש אולי גם ארוחת ערב , שימשיכו להתכתש לי בסלון . אשמיע להם את המוזיקה שאני אוהב , ואשלח אותם לדרכם או לחוף בים להתחיל להמשיך לאהוב או להמשיך להתחיל לריב הכל כפי ראות עינהם בסוף אולי אציע להם איזה מופע טוב לראות ביחד , אולי הצגה , או להטביע אחד את השני בנחל האכזב לכיש שנשפך פה לים עד שימאס להם מעצמם ויחזרו לאהוב .
שרי,
כהרגלך, כותבת מהלב, מהמקום הכי אוהב ורגיש. פוסט מקסים ונוגע.
קשה לעיתים, הצלחתי לקרוא מבין השורות בדידות מסוימת, מקווה שלא להרבה זמן.
בינתיים שולחת לך כוכב שיאיר לך את היום.
שרי יקרה
ולאחר שהעצבות גרה היום , יום שלם בלבי
לאחר שקראתי אותך - גם אני מאושרת
משברים בסינית מורכב מהזדמנות וסיכון.... שתי המילים באחת
אביב
טיפול בעזרת בעלי חיים
מקים ונהדר
ללא מילים,
אביב
אביב
טיפול בעזרת בעלי חיים
בכדי שהטיפול יצליח, אכן צריך שתהיה אהבה בין המטופלים. וכנות כמובן.
אבל כשכל הרגשות כבר עזבו את הקן, שום טיפול לא יועיל.
גם את את שלי ציפי מתוקה
תודה יקירי אפור הזקן וצעיר הנפש((: שרי
צנועה או לא
שמחתי לקרוא וגם את הרגש שבין השיטין
רציתי להצטרף לקובי,
אבל אז קראתי את התגובה שלך.
שמחה שפגשתי אותך עכשיו.
תודה, הרחבת את ליבי.
תודה קובי, מאמינה שהי היכול להיות מפגש מענין ומרתק.
אבל יקיר י, לא עושה ניסים אני.
ולכן לא בטוח שהתוצאה היתה אחרת ולא ממקום של צניעות.
הרבה תכונות טובות לי , אבל לא קיבלתי צניעות((: שרי
בעיות הן לא הבעיה. בעיות הם הזדמנות לקירבה וגדילה. למרות שלא היה כתוב על זה באגדות ((:
יפה אופטימי אבל בכל זאת הם הגיעו לטיפול כניראה שיש בעיה.