הם מגיעים אלי. גבר אשה , או שני גברים או שתי נשים. זוג... אני מכינה שני כסאות, שתי כוסות. מקבלת אותם כמו בבית קפה:מה תשתו קפה תה?(אצלי יש גם תה צמחים גם נס גם שחור וגם מיצים. הוליטית או לא? ) הם מגיעים מתוחים. סובלים, אני מתכוננת כמה דקות לפני: לוקחת אויר, כמה תרגילי ציקונג שולחת להם רייקי ועוטפת את עצמי בהגנות, למקרה ויהיו אנרגיות קשות בשעה וחצי שעתיים , עם שניים כואבים ופגועים. לפי צורת הישיבה ובחירת הכסא אני כבר יודעת . לפי מי שמתחיל, ושפת הגוף אני יודעת עוד לפי טון הדיבור והמבטים אני יודעת עוד יותר... המילים רק מחזקות את הידיעה וצובעות בצבע. . הכאב הכעס והמצוקה הגעגוע הכמיהה הפחד והתיסכול עולים ומצטברים ומגיעים לתקרה וצובעית את החדר בצבעים רבים. אני מנסה. לתרגם את האחד לשניה וההיפך, לנחם להרגיע , להזכיר, לחזק, ללטף בקיצור, לאהוב זה צריך להיות אמיתי. אחרת כל מה שהביאו לחדר לא יזרק החוצה, אלא יחזור אליהם ויעיק . אז אני פשוט אוהבת בחכמהונותנת דוגמא ביחס שלי.. , כל המילים, כל התובנות כל הדוגמאות , כל מה שלמדתי מסתכם במילה אחת : לקבל בלי בקורת כל אחד מהם. נשמע פשוט אה? נראה אותכם. קשה לאללה! . הם מפחידים כשהם כואבים ומפוחדים. הם לא נעימים. הם הכי הכי לא "פולנים" הם אמיתיים וכל המעיים בחוץ שותתים דם. הכל יוצא. כל האמת . כל הג"יפה האמיתית. אבל כשאני מצליחה לקבל אותם באהבה כמו שהם- קורה קסם. הם לאט לאט מזדככים מטהרים כמו ילדים.נהיים כאלה יפים!, והם נזכרים, והמבטים כבר חמים, והידיים נוגעות וככה במשך שבועות, ואפילו חודשים זה קורה. לפעמים לא. לפעמים זה לא היה שם, אז זה לא חוזר. אבל בדכ זה קורה . ואז אגלה לכם סוד: לא סיפרתי את זה אף פעם: אחרי שהם הולכים, (בדכ טיפול זוגי זה בערב)ואני סוגרת את הדלת של הקליניקה, יוצאת לרחוב למכונית בדרך הביתה. אני מסתכלת לשמיים, ויודעת ששם למעלה,לפחות כוכב אחד מחייך. ואולי גם הירח ואפילו אלוהים ואלוהיימה שמחים. עזרתי לעוד אהבה להתחזק ואז אני מאושרת. |